1. No category

‫מטריית המידע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫תמצית פסיקה‬
‫ מס הכנסה‬‫ מע"מ‬‫ שבח מקרקעין‬‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫טבלאות מידע‬
‫דצמבר ‪2102‬‬
‫לציבור לקוחותינו וידידינו‬
‫הנדון‪ :‬מטריית המידע*‬
‫(דצמבר ‪)2012‬‬
‫הרינו מתכבדים להמציא לכם בזאת את‬
‫רבעון המידע לחודש דצמבר ‪.2012‬‬
‫אנו תקווה כי החומר המובא בעלון יסייע‬
‫בידכם בעבודתכם‪.‬‬
‫נשמח לעמוד לרשותכם‪ ,‬בכל שאלה או‬
‫הבהרה שתתבקש‪.‬‬
‫* המפורסם בעלון זה מובא באופן כללי‪ ,‬תמציתי ולתשומת לב‪ .‬אין להסתמך‬
‫עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת‪ .‬דברי החקיקה המופיעים בעלון‬
‫המידע אינם נוסח רשמי‪ .‬רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב‪.‬‬
‫תוכן עניינים כללי‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪z.‬‬
‫‪z‬היערכות לקראת תום שנת המס ‪ 2012‬ותחילת שנת המס ‪7. . . . . . . . . . . . . . 2013‬‬
‫פרק א׳‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי חברות ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫פרק ב׳‪ :‬נושאים הקשורים עם מיסוי היחיד ‪15. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬נתונים יסודיים לחישוב המס לשנת המס ‪21. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2012‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬נתונים לתיאום הוצאות עודפות לשנת המס ‪24. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2012‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הפרשות לקרן השתלמות בשנת המס ‪32. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2012‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מפקד המלאי ל‪ 31-‬בדצמבר ‪36. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2012‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תקופת השמירה על מערכת החשבונות ומסמכים אחרים ‪38. . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור ‪41. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫תמצית פסיקה‬
‫‪ .1‬מס הכנסה ‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אי‪-‬עמידה בקריטריונים לאישור מוסד ציבורי לעניין‬
‫סעיף ‪ 46‬לפקודה‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬החלת מס בשיעור ‪ 10%‬על פי סעיף ‪94‬ב לפקודה ‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬פתיחת שומות מכוח סעיף ‪ 147‬לפקודה וסמכויות סגן הנציב הפותח שומות‪48. . . .‬‬
‫‪z‬שכר טירחת עו"ד בתובענה ייצוגית מהווה הכנסה מעסקת אקראי‬
‫בעלת אופי מסחרי‪49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אין מניעה לפרש הוראת מעבר כמבטלת פטור שחל בעבר על‬
‫הכנסה שוטפת מקצבה ‪49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬מיסוי בעלי חברת בית מהכנסה חשבונאית משערוך ומיסוי רווחים‬
‫ראויים לחלוקה כעסקה מלאכותית‪50. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬מס ערך מוסף ומכס‪52. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מכירת מגרשים ע"י עיריה כפעילות עסקית לאור "מבחן הרווח"‬
‫כמטרת ביניים ‪52. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬רכישת תיקי הוצאה לפועל אינה עסקה בניירות ערך וניתן לקזז‬
‫בגינה תשומות‪52. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬שבח מקרקעין ומס רכוש‪54. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חובות מס שנוצרו "יש מאין" ע"י רשויות המס יתבררו במסגרת‬
‫ההוצאה לפועל ‪54. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עדכון שכר מינימום מיום ‪57. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1.10.2012‬‬
‫‪z‬זכויות היולדת בחופשת לידה ‪58. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫פסקי דין ‪:‬‬
‫‪z z‬איסור על קבלת ביטחונות מעובד לשם הבטחת הישארותו בעבודה‬
‫או כתנאי לקבלתו לעבודה ‪61. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z z‬בית הדין לעבודה הרשיע בפלילים מעסיק שלא ניהל רישום שעות‬
‫עבודה של עובדיו ‪63. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z z‬תביעת עצמאי לדמי אבטלה התקבלה בעקבות קביעת בית הדין כי‬
‫מעמדו היה של עובד שכיר ‪65. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬
‫נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪69 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2012‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪72 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים ‪74 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים" ‪79 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מדד מחירים לצרכן ‪81 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מדד תשומה בבנייה למגורים‪85 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים ‪88 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪88 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו‪89 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תוספת יוקר ‪91 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שיעורי ריבית ‪92 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י ‪92 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים)‪92 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט)‪93 . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי* ‪94 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪5‬‬
‫תוכן עניינים ‪ −‬חקיקה ועדכונים‬
‫�‪.‬‬
‫היערכות לקראת תום שנת המס ‪ 2012‬ותחילת שנת המס ‪7. . . . . . . . . . . . . . 2013‬‬
‫פרק א׳‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי חברות ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫פרק ב׳‪ :‬נושאים הקשורים עם מיסוי היחיד ‪15. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬נתונים יסודיים לחישוב המס לשנת המס ‪21. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2012‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬נתונים לתיאום הוצאות עודפות לשנת המס ‪24. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2012‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הפרשות לקרן השתלמות בשנת המס ‪32. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2012‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מפקד המלאי ל‪ 31-‬בדצמבר ‪36. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2012‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תקופת השמירה על מערכת החשבונות ומסמכים אחרים ‪38. . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור ‪41. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪7‬‬
‫היערכות לקראת תום שנת המס ‪2012‬‬
‫ותחילת שנת המס ‪2013‬‬
‫כמו לקראת תום כל שנת מס‪ ,‬יש להיערך לביצוע פעולות עד לתום אותה שנה‪ ,‬או לדחיית‬
‫ביצוע פעולות מסוימות אחרות עד לתחילת השנה העוקבת‪.‬‬
‫חלק זה מחולק לפרקים הבאים‪:‬‬
‫� פרק א'‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי חברות (עמ׳ ‪)7‬‬
‫� פרק ב'‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי יחידים (עמ׳ ‪)15‬‬
‫*‬
‫פרק א׳‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי חברות‬
‫להלן נתונים על השינויים בשיעורי מס החברות בשנים האחרונות‪:‬‬
‫שנת‬
‫המס‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫שיעור‬
‫המס‬
‫‪36%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪29%‬‬
‫שנת‬
‫המס‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫שיעור‬
‫המס‬
‫‪27%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪25%‬‬
‫במסגרת חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ב‪( ,2011-‬להלן‪“ :‬החוק לשינוי הנטל")‪,‬‬
‫מיום ‪ 6‬בדצמבר ‪ ,2011‬אומצו חלק מהמלצות הועדה לגיבוש סדר יום חברתי‪ -‬כלכלי חדש‬
‫בראשותו של פרופ' טרכטנברג (להלן‪“ :‬ועדת טרכטנברג")‪ .‬בכך‪ ,‬בוטל המתווה של הפחתת‬
‫שיעורי מס החברות שתוכנן להגיע לשיעור סופי של ‪ 18%‬בשנת המס ‪ 2016‬והוא הועלה‬
‫לשיעור קבוע של ‪ 25%‬החל משנת המס ‪ 2012‬ואילך‪.‬‬
‫‪ .1‬הכנסות‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫�‬
‫ים‬
‫�‬
‫חיובי ריבית לפי סעיפים ‪(3‬ט) ו‪(3-‬י) לפקודה‪ .‬תשומת לב לשינויים שחלו בשנים‬
‫האחרונות בנוסח הסעיפים הנ"ל‪ ,‬וכן לתיקון שיעור הריבית המינימלית מכוח התקנות‬
‫לפי סעיף ‪(3‬י) לפקודה והתקנות לפי סעיף ‪(3‬ט) לפקודה‪.‬‬
‫עיתוי ביצוע עסקאות — לפני או אחרי תאריך המאזן (מחזור מכירות‪ ,‬מכירת מלאי מת‬
‫וכיוצ"ב)‪.‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫‪8‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬קביעת מועד תקבול דמי שכירות מראש (סעיף ‪8‬ב לפקודה)‪.‬‬
‫‪z‬כאשר נוצר השנה הפסד הון ממכירת מכונות וציוד ומתוכננת רכישה של מכונות‬
‫וציוד בשנים הבאות‪ ,‬כדאי לשקול להקדים את הרכישה לשנה הנוכחית כדי לנצל את‬
‫ההטבות שבסעיף ‪ 27‬לפקודה (הפיכת הפסד הון להפסד פירותי)‪.‬‬
‫‪z‬באם נוצר השנה רווח הון ריאלי ממכירת נכס בר פחת‪ ,‬ניתן לשקול לדחות את רווח‬
‫ההון‪ ,‬באמצעות רכישת נכס בר פחת אחר המחליף את הנכס הנמכר (שיחלוף נכסים)‪,‬‬
‫והכול בכפוף לאמור בסעיף ‪ 96‬לפקודה‪.‬‬
‫‪z‬כאשר קיימים הפסדים עסקיים שוטפים — יש לשקול הקדמת הכנסות שאינן בהכרח‬
‫הכנסות מעסק (כגון‪ :‬דמי שכירות מראש‪ ,‬משיכת פיצויים מקופת גמל‪ ,‬וכיוצ"ב) לשם‬
‫קיזוזן מההפסדים השוטפים‪.‬‬
‫‪z‬יישום הוראות שנותרו גם לאחר ביטולו של חוק התיאומים בשל אינפלציה‪ :‬ניכוי נוסף‬
‫בשל פחת בהתאם לסעיפים ‪ 3‬ו‪ 18-‬לחוק; הפסד ריאלי לפי סעיף ‪(9‬ג) לחוק‪.‬‬
‫‪“z‬עבודות ממושכות" (מתייחס בעיקר לקבלנים)‪:‬‬
‫(א) קביעת שיעור הביצוע של “עבודה ממושכת" בהתחשב בהוראות‪ ,‬לפיהן ביצוע‬
‫בשיעור של ‪ 25%‬לפחות מחייב דיווח על רווח‪ ,‬וביצוע של ‪ 50%‬לפחות מתיר קיזוז‬
‫הפסד‪.‬‬
‫(ב) לגבי קבלן בונה — קביעת המועד בו יראו בניין שנבנה כ"בניין ראוי לשימוש" —‬
‫מועד המחייב דווח על ההכנסה‪/‬הכרה בהפסד‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצאות‪ ,‬ניכויים וזיכויים המותרים על “בסיס מזומנים"*‬
‫ככלל‪ ,‬כבכל שנה‪ ,‬מומלץ להקדים הוצאות המותרות על בסיס מזומן (כדוגמת ההוצאות‬
‫המפורטות בהמשך)‪ ,‬כדי להפחית את תשלום המס לשנה הנוכחית (שנת המס ‪.)2012‬‬
‫‪z z‬השלמת תשלומים בשל הוצאות נלוות לשכר (קופות גמל‪ ,‬קרן השתלמות‪ ,‬ביטוח‬
‫מנהלים)‪.‬‬
‫‪z z‬השלמת תשלומים בשל פיצויי פרישה — לשנה השוטפת לרבות עדכון בגין תוספת‬
‫שכר בשל שנים קודמות‪.‬‬
‫‪z z‬הקדמת התשלומים הבאים‪ :‬פיצויים למפוטרים מכספי החברה‪ ,‬פדיון חופשה‪ ,‬דמי‬
‫הבראה‪ ,‬בונוסים וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪z z‬הקדמת תשלומים שונים (ספרות מקצועית‪ ,‬השתלמויות‪ ,‬צרכי משרד‪ ,‬תיקונים והחזקה‬
‫וכיוצ"ב)‪.‬‬
‫* אין הכוונה לדיווח כולל לפי בסיס מזומן‪ ,‬שלגבי האפשרות לבחור בו‪ ,‬שונתה לאחרונה עמדת רשות‬
‫המסים‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪9‬‬
‫‪z‬תשלום הוצאות לתושבי חוץ עד תום השנה‪ ,‬או לחילופין תשלום הניכוי במקור המתאים‬
‫לא יאוחר משלושה חודשים לאחר תום שנת המס (והעברתו לפקיד השומה תוך ‪7‬‬
‫ימים מיום הניכוי‪ ,‬בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס)‪ ,‬על מנת להכשיר‬
‫את ההוצאה לצרכי מס‪.‬‬
‫‪z‬תשלומים בשל הוצאות מחקר‪ ,‬סרטים‪ ,‬נפט (מוצע לקבל ייעוץ ספציפי לפני ביצוע‬
‫התשלום)‪.‬‬
‫‪z‬פניה למדען הראשי לצורך קבלת אישור שהוצאות המחקר והפיתוח עומדות בתנאים‬
‫אשר יאפשרו הכרה בהוצאות הנ"ל כהוצאות בשנה השוטפת‪ .‬אין הכרח לקבל ממנו‬
‫מענק (פס"ד פנורמה)‪.‬‬
‫‪z‬תשלום דמי פינוי‪.‬‬
‫‪z‬ניכוי מיוחד לרכישת קופות רושמות‪.‬‬
‫‪z‬תשלומים בשל תרומות למוסדות מוכרים‪.‬‬
‫‪z‬דחיית הכרה בהוצאות‪ ,‬ככל שהדבר ניתן על פי החוק‪ ,‬אם בשנת המס השוטפת לחברה‬
‫הכנסה מאושרת‪/‬מוטבת הפטורה ממס או החייבת במס מופחת (כגון אי תביעת פחת‬
‫מואץ וכו')‪.‬‬
‫‪“ .3‬בעלי שליטה"‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫‪z‬‬
‫יינ‬
‫‪z‬‬
‫ים‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הקדמת‪/‬בחינת עיתויים של תשלומים לבעלי שליטה ב"חברה שהיא בשליטתם של‬
‫לא יותר מחמישה בני אדם"‪ ,‬כמשמעותה בסעיף ‪ 76‬לפקודה‪ ,‬שיש לנכות מהם מס‬
‫במקור או תשלום הניכוי במקור‪ .‬ניתן לשלם את ניכוי המס במקור עד תום שלושה‬
‫חודשים מתום שנת המס (ולהעבירו לפקיד השומה תוך ‪ 7‬ימים מיום הניכוי‪ ,‬בתוספת‬
‫הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס)‪ ,‬על מנת שההוצאה תותר בניכוי (והכל בתנאי‬
‫שההכנסה נכללה אצל בעל השליטה בדוח על הכנסותיו לאותה שנה)‪.‬‬
‫‪z‬הפקדות לקופת גמל לקצבה‪ ,‬לפיצויים ולקרן השתלמות עבור בעלי שליטה‪ ,‬במיוחד‬
‫לאור הוראות תיקון ‪ 190‬לפקודה אשר מרחיב החל משנת ‪ 2012‬את גובה ההוצאה‬
‫שתינתן לחברה בשל הפקדות לקצבה עבור בעל שליטה‪.‬‬
‫‪z‬שיקולים לאי חלוקת מענקים ודמי ניהול לבעלי שליטה‪ ,‬בהתחשב בפער בין שיעורי‬
‫המס לגבי חברה ולגבי יחיד‪.‬‬
‫‪z‬ביטוח לאומי — בעל שליטה בחברת מעטים לא מוכר כעובד שכיר‪ ,‬הן לעניין תשלום‬
‫דמי הביטוח והן לעניין הזכאות לגמלאות (לגבי ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים‬
‫בפשיטת רגל ופירוק מעביד)‪.‬‬
‫‪z‬חיוב בעלי שליטה בריבית לפי סעיף ‪(3‬ט) לפקודה‪ :‬בשנת ‪ 2012‬השיעור המינימאלי‬
‫עומד על ‪ 6.24%‬לשנה (נומינלי)‪.‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫‪10‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬זקיפה של הפרשי הצמדה בגין הלוואות בעלים — הוצאות הפרשי הצמדה מוכרות‬
‫לחברה ופטורות ממס בידי בעל השליטה‪.‬‬
‫‪z‬חברה משפחתית היא כלי חשוב בתכנון המס אצל בעלי שליטה בחברות פרטיות ויש‬
‫להיערך לכך לפני תום השנה‪.‬‬
‫‪z‬ביום ‪ 10‬באוקטובר ‪ 2012‬פורסמה הודעה לעיתונות של רשות המסים לגבי המלצות‬
‫הוועדה לבחינת סוגיית חברות “ארנק" ו"חברות החזקה פרטיות" על מיסוי שוטף‬
‫של הרווחים הבלתי מחולקים בחברות אלו לפי שתי חלופות אפשריות‪ .‬בשלב זה‬
‫מדובר בהמלצות בלבד‪ ,‬ללא ניסוחים מוצעים לתיקון הפקודה‪ .‬מומלץ לעקוב אחר‬
‫ההתפתחויות בנושא זה‪.‬‬
‫‪ .4‬תשלומי מס‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬השלמת מקדמות בשל “הוצאות עודפות" שצריכות להשתלם על חשבון השנה השוטפת‬
‫(בעיקר בחברה בהפסדים)‪.‬‬
‫‪z‬תשלום יתרת חוב המס עד ‪ 31‬בינואר ‪ 2013‬ללא חיוב בהפרשי הצמדה וריבית‪ ,‬או‬
‫עד תום פברואר ‪ 2013‬תוך תשלום מחצית הפרשי הצמדה והריבית‪ ,‬או עד תום מארס‬
‫‪ 2013‬תוך תשלום ‪ 75%‬מהפרשי הצמדה והריבית‪.‬‬
‫‪z‬יש לשקול תשלומי מענקים על מנת להקטין את הרווח ובכך להקטין את הפרשי‬
‫ההצמדה וריבית המוטלים ממחצית שנת המס בשל הפחתת מקדמות בלתי מוצדקת‪.‬‬
‫‪z‬התאמת המחזור שדווח לצרכי תשלום מקדמות למחזור בפועל והשלמת ההפרשים‬
‫בדוח דצמבר‪.‬‬
‫‪z‬התאמת המחזור ודווח כנ"ל לצרכי מס ערך מוסף‪.‬‬
‫‪ .5‬שונות‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫‪z‬סיום הטיפול בחובות מסופקים ותביעות כספיות שנויות במחלוקת‪ ,‬מוקדם ככל‬
‫האפשר עד תום שנת המס‪ ,‬לשם התרתם בניכוי בשנה השוטפת‪.‬‬
‫‪z‬בדיקת האפשרות לדרוש החזר מע"מ בגין חובות אבודים‪.‬‬
‫‪z‬הסכמי ניהול — יש לבחון את הסכמי הניהול עם צדדים קשורים‪ .‬אם אין הסכמי ניהול‪,‬‬
‫יש לעגן את ההסכמות בין הצדדים בכתב‪ ,‬לרבות מילוי טופס ‪( 1213‬תכנוני מס חייבים‬
‫בדיווח)‪ ,‬באם יש צורך בכך‪.‬‬
‫‪z‬השלמת פרטי דיווח על תשלומים וניכויים במקור לגבי‪ :‬סכום התשלום (לרבות בגין‬
‫תשלומים שלא נוכה מהם מס במקור)‪ ,‬סכום הניכוי‪ ,‬שם מקבל התשלום‪ ,‬מענו ומספר‬
‫תעודת הזהות ובחבר בני‪-‬אדם מספר מזהה אחר בצורה מדויקת כדי למנוע אי התרת‬
‫הסכומים כהוצאה (וכן בעיות בקליטת הדוח המקוון)‪.‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪11‬‬
‫‪z z‬בדיקת סוג פנקסי החשבונות שיש לנהל מתחילת שנת המס ‪ ,2013‬בהתאם להוראות‬
‫ניהול פנקסים‪ ,‬באם חלו שינויים בפעילות העסק (מחזור‪ ,‬מספר עובדים)‪.‬‬
‫‪z z‬יש לשקול דיווח על בסיס מזומנים לצרכי מס לגבי חברות העוסקות במתן שירותים‬
‫ואין להן מלאי עסקי‪ ,‬וזאת גם אם הדוחות הכספיים שלהן ערוכים לפי בסיס מצטבר‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2012‬הוציאה רשות המסים חוזר מקצועי בנושא בו החמירה את גישתה‬
‫לגבי הזכאות לדיווח על בסיס מזומן‪.‬‬
‫‪z z‬אחת הסוגיות המשמעותיות בדיני המס שצפו ועלו בשנה החולפת ואשר לדעתנו תלווה‬
‫אותנו גם בשנה הבאה הינה סוגיית מיסוי דיבידנד מרווחי אקוויטי או מרווחים אחרים‬
‫שלא חויבו במס אצל החברה המחלקת‪ .‬בעניין זה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עסק פס"ד עלי ברנע‬
‫בבית המשפט המחוזי‪ .‬במהלך שנת ‪ 2012‬התקבל בבית המשפט העליון פסק הדין‬
‫אביעד פרל אשר עסק במיסוי דיבידנדים שמקורם מנכסים ששוערכו‪.‬‬
‫‪z z‬חברת אם המחזיקה בחברה בת שיש לה רווחים הניתנים לחלוקה כדיבידנד‪ ,‬יש לשקול‬
‫את חלוקתם לפני תום השנה‪ ,‬כדי‪( :‬א) להגדיל את “הרווחים הראויים לחלוקה" בחברת‬
‫האם‪ ,‬במידה ומניותיה ימכרו במהלך שנת ‪( ;2013‬ב) כדי למנוע טענות אפשריות שלא‬
‫ניתן לחלק דיבידנד מחברת האם מתוך רווחי אקוויטי — ראה לעיל‪.‬‬
‫‪z z‬איסור על גילום מס קבוצתי — החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬לא מותר גילום מס הכנסה‬
‫“קבוצתי" (מחוץ לתלושי השכר) של הטבות‪ ,‬הניתנות לייחוס ספציפי לעובדים וכל‬
‫האישורים שניתנו על ידי רשות המסים (אם ניתנו) לגילום “קבוצתי" התבטלו וכן‬
‫בוטלה אפשרות הדיווח על גילום “קבוצתי" בטופסי ‪ ,126‬אשר יוגשו לגבי שנות המס‬
‫‪ 2011‬ואילך‪ .‬החל מהמועד האמור יש לגלם בתלושי השכר הטבות‪ ,‬הניתנות לייחוס‬
‫ספציפי‪ ,‬ואילו הטבות‪ ,‬שאינן ניתנות לייחוס ספציפי‪ ,‬יסווגו כהוצאה עודפת‪.‬‬
‫‪z z‬שינויי מבנה — מועד שינויי מבנה בדרך של פיצול ומיזוג (למעט בדרך של החלפת‬
‫מניות לפי סעיף ‪103‬כ לפקודה)‪ ,‬צריך להיות בתום שנת המס בלבד (חברות נסחרות‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬גם בתום רבעון)‪ .‬לפיכך‪ ,‬תאגידים שרוצים לבצע פיצול או מיזוג חייבים‬
‫להיערך לכך לפני תום השנה‪ ,‬ולהגיש בקשה לאישור מקדמי לרשות המסים לפני‬
‫אותו מועד‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי נישום שלא ייערך לביצוע המיזוג או הפיצול כאמור עד‬
‫סוף השנה‪ ,‬ייאלץ‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לדחות את שינוי המבנה בשנה נוספת‪.‬‬
‫ באם מדובר בהחלפת מניות לפי סעיף ‪103‬כ לפקודה‪ ,‬יש להגיש את הבקשה לאישור מקדמי‪,‬‬
‫‪ 60‬יום לפחות לפני מועד המיזוג‪ .‬יש לזכור שהמגבלה של שנתיים הנקובה בסעיף‪ ,‬הינה‬
‫השנה השוטפת ‪ +‬שנתיים נוספות‪ ,‬כך שיש אינטרס לבצע את ההחלפה לפני תום השנה‪.‬‬
‫ במהלך שנת ‪ 2012‬פרסמה רשות המסים הנחיה ובה הקלה במגבלות הדילול הקיימות‬
‫לאחר ביצוע שינוי מבנה‪.‬‬
‫ כמו כן‪ ,‬ביום ‪ 8/8/2012‬פרסמה רשות המסים “מסלול ירוק" חדש להחלטות מקדמיות‬
‫בעניין עסקאות למכירת חברות בדרך של החלפת מניות בהתאם להוראות סעיף ‪104‬ח —‬
‫טפסים ‪ 914‬ו‪.915-‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫‪12‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬ניכוי הוצאות ריבית והצמדה על חוב ניכויים — בפס"ד שריג אלקטריק‪ ,‬קבע בית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬כי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בגין חוב ניכויים יותרו בניכוי ללא‬
‫קשר למועד הדרישה בניכוי של קרן המס‪ ,‬זאת בניגוד להבחנה שנקבעה בעבר בהלכת‬
‫הד הקריות‪ .‬יש הגורסים כי בכך נפתח פתח להכרה בניכוי הוצאות ריבית גם בגין‬
‫ריבית והצמדה שנצברו על חוב מס רגיל‪.‬‬
‫‪ .6‬החוק לעידוד השקעות הון‬
‫כללי‬
‫‪z z‬הודעה על החלת הוראות מפעל מועדף — חברה המבקשת להחיל עליה את הוראות‬
‫תיקון ‪ 68‬לחוק העידוד (מפעל מועדף) ובכך לוותר על ההטבות הקודמות מכוח נוסח‬
‫החוק הישן‪ ,‬צריכה לשלוח הודעה (באמצעות טופס ‪ )908‬לא יאוחר מהמועד הקבוע‬
‫להגשת הדוח השנתי (לפי פרשנות רשות המסים‪ ,‬מדובר במועד שנקבע בפקודה ללא‬
‫אורכות) וההודעה תחול לגבי שנת המס שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדוח ואילך‪,‬‬
‫בלא זכות חזרה ממנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬לגבי חברה שטרם מסרה הודעה זו לגבי שנות המס‬
‫‪ 2011‬ו‪ 2012-‬ומעוניינת להחיל את ההטבות החדשות בשנת המס ‪ ,2013‬צריכה לשלוח‬
‫את ההודעה לכל המאוחר עד ליום ‪.31.5.2013‬‬
‫‪z z‬לשקול הקדמת‪/‬דחיית הכנסות (שלא באופן מלאכותי) במקרים של סיום‪/‬התחלת‬
‫תקופת הטבות של מפעל מוטב‪/‬כתב אישור כלשהו‪ .‬לעניין סיום תקופת ההטבות‪,‬‬
‫תשומת לבכם שבפס"ד סטרלינג סופטוור של ביהמ"ש העליון נקבע‪ ,‬שיש למנות את‬
‫התקופה של ‪ 14‬השנים מתחילת שנת המס שבה ניתן כתב האישור‪.‬‬
‫‪z z‬בדיקת שיעורי הפחת‪ ,‬לרבות כדאיות דרישת פחת מואץ לפי חוק העידוד‪ ,‬לעומת‬
‫תביעת פחת מואץ לפי תקנות הפחת שהותקנו מכוח חוק התיאומים או תביעת שיעורי‬
‫פחת רגילים‪.‬‬
‫‪z z‬בחינת חשיפה לפעולות במסלול הטבות חלופי שעלולות להיחשב כתשלום דיבידנד‬
‫על פי סעיף ‪(51‬ח) לחוק (כנוסחו לפני תיקון מס' ‪ )60‬או על פי סעיף ‪51‬ב כנוסחו‬
‫אחרי תיקון ‪ 60‬לגבי מפעל מוטב‪ .‬יש לבדוק את החשיפה גם לגבי הכנסות פטורות‬
‫של מפעל מאושר באזור פיתוח א' במסלול מענקים‪ .‬לעניין זה‪ ,‬ראה גם את תיקון‬
‫‪ 69‬לחוק‪ ,‬לפיו נקבעה הוראת שעה לתשלום מס מופחת על הכנסה צבורה נבחרת‬
‫(“רווחים כלואים")‪.‬‬
‫‪z z‬בדיקת חישוב הצמדת מחזורי בסיס למדד תפוקות התעשייה או לשער מטבע היצוא‬
‫העיקרי (כנמוך)‪ ,‬למי שיש ייצוא מינימלי של ‪( 70%‬ישיר או עקיף)‪.‬‬
‫‪z z‬בחינת קיזוזים של הפסדים מועברים ושוטפים‪ ,‬לאור פסקי דין כרמל אולפינים ומודול‬
‫בטון של ביהמ"ש העליון ועמדת רשות המסים‪ ,‬כפי שהובעה בחוזר מס הכנסה מס'‬
‫‪ 11/2011‬לגבי קיזוז הפסדים במפעל מעורב‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪z‬‬
‫‪13‬‬
‫‪“z‬שיעור השקעת חוץ" בחברה נקבע לפי השיעור הנמוך ביותר ביום מסוים באותה שנה‪.‬‬
‫על כן מומלץ לדחות הקטנת שיעור זה לאחר תום השנה‪ ,‬או להקדים את הגדלתו‬
‫לפני תום השנה בכדי לקבוע “שיעור השקעת חוץ" גבוה יותר בשנת המס הבאה‬
‫(‪( .)2013‬שיעור השקעת חוץ אינו רלבנטי לחברה שבחרה להחיל על הכנסותיה את‬
‫תיקון ‪ 68‬לחוק)‪.‬‬
‫מפעלים מוטבים‬
‫‪z z‬בחינה האם המפעל עומד בתנאים המקדמיים של “מפעל מוטב" — ייצוא של לפחות‬
‫‪ 25%‬ממכירותיו ו"מפעל תעשייתי" כהגדרתו בסעיף ‪ 51‬לחוק‪.‬‬
‫‪z z‬בחינת פניה לקבלת אישור מראש מרשות המסים לא יאוחר מתום שישה חודשים‬
‫מתום שנת הבחירה‪ ,‬בכדי לוודא כי המפעל עומד בהגדרת “מפעל תעשייתי" ושאינו‬
‫“מפעל קשור" בכל הנוגע להרחבת מפעל או הקמת מפעל‪.‬‬
‫‪z z‬בחינת “שנת הבחירה" האופטימלית (רק אם חלפו לפחות ‪ 3‬שנים משנת ההפעלה של‬
‫התכנית הקודמת במסלול מענקים או שנתיים משנת ההפעלה של התוכנית הקודמת‬
‫במסלול חלופי או שנתיים משנת הבחירה הקודמת של מפעל מוטב)‪ ,‬בכפוף לעמידה‬
‫בתנאי של “השקעה מזערית מזכה"‪.‬‬
‫‪z z‬הודעה על שנת הבחירה תינתן לפקיד השומה במועד הגשת הדוח השנתי‪ ,‬אך לא‬
‫יאוחר מתום ‪ 12‬חודשים מתום אותה שנת מס‪ .‬שנת המס ‪ 2012‬הינה השנה האחרונה‬
‫שניתן להכריז עליה כשנת בחירה‪ ,‬למי שטרם הודיע על בחירתו להחיל על עצמו את‬
‫ההטבות לפי תיקון ‪ 68‬לחוק‪.‬‬
‫מפעלים מאושרים‬
‫‪z z‬בדיקת עמידה בתנאי כתב האישור של “מפעל מאושר" (לרבות תנאי ייצוא והעסקת‬
‫מינימום של עובדים)‪.‬‬
‫‪z z‬שיקולים לגבי עיתוי רכישת נכסים לפי התכנית המאושרת ומועד התחלת הייצור‪,‬‬
‫בהקשר למועד הרצוי לקביעת שנת ההפעלה‪ ,‬מחזור הבסיס והתחלת תקופת ההטבות‪,‬‬
‫ובהתחשב באפשרות לקיום בפועל של תחזיות הייצוא‪.‬‬
‫‪z z‬על מנת למנוע חשיפה לפגיעה עתידית במעמד המפעל המאושר ובהטבות המגיעות‬
‫לו‪ ,‬נדרשים הצעדים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬יש לדאוג לבצע הקצאת הון מניות עד סוף השנה בשיעור של לפחות ‪ 24%‬מהיקף‬
‫ההשקעות שבוצעו במהלך שנת ‪ .2012‬הקצאת המניות יכולה להיעשות בדרכים‬
‫הבאות‪:‬‬
‫ — הקצאה כנגד מזומן אשר יוזרם על ידי בעלי המניות‪.‬‬
‫ — הקצאה כנגד היוון עודפים או יתרות זכות של בעלי המניות‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪14‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫(‪ )2‬יש לבדוק את היקף ההשקעות אשר בוצעו בפועל ביחס לתוכנית המאושרת‪ ,‬על‬
‫מנת שלא להיכנס לחריגה מתוכנית זו‪ .‬במידת הצורך יש להגיש בקשה לתוספת‬
‫השקעה‪.‬‬
‫(‪ )3‬יש להיערך לקראת הכנה והגשת דוחות ביצוע תקופתיים לחברת ענבל ומרכז‬
‫השקעות‪ .‬ניתן לבקש את הארכת תקופת ביצוע ההשקעות במידה ונדרש‪ .‬נציין כי‬
‫מדובר בתכניות שאושרו על‪-‬ידי מרכז ההשקעות בלבד‪.‬‬
‫(‪ )4‬יש לשאוף להקטנת יתרות החובה (חייבים) של בעלי המניות בחברה‪ .‬יתרות חובה‬
‫אלו מקטינות למעשה את ההון הנפרע הדרוש לעמידה בתנאי הלימות ההון של‬
‫התוכנית‪.‬‬
‫שחיקת מחזורי בסיס (לא רלבנטי למפעל מועדף)‬
‫יש לבחון בשנת הבחירה‪ ,‬עמידה בקריטריונים שנקבעו בתקנות לעידוד השקעות הון (הפחתת‬
‫מחזור בסיס)‪ ,‬התשס"ז‪ 2007-‬לעניין שחיקת מחזור בסיס‪.‬‬
‫התקנות מאפשרות לחברות אשר עונות להגדרות ולקריטריונים המפורטים בתקנות‪ ,‬להפחית‬
‫את מחזור הבסיס שלהן מידי שנה בשיעור של ‪ 10%‬מהשנה הקובעת (שנת ההפעלה או שנת‬
‫הבחירה)‪ ,‬כך שלמעשה מחזור גדול יותר ייוחס לתוכניות ההרחבה המוטבת (או המאושרת)‪,‬‬
‫ובכך להגדיל משמעותית את הטבות המס‪.‬‬
‫עיקרי הקריטריונים לדרישת שחיקת מחזור בסיס‪:‬‬
‫‪z z‬השקעה מהותית מינימאלית במחקר ופיתוח — שיעור של ‪ 7%‬ממחזור המכירות‪.‬‬
‫‪z z‬העסקה מהותית מינימאלית של עובדים בעלי השכלה אקדמאית במקצועות ובתחומים‬
‫אשר נקבעו בתקנות — שיעור של ‪ 20%‬מכלל העובדים‪.‬‬
‫‪z z‬עמידה במבחן תחלופת המוצרים בשיעור של ‪ 50%‬בפרק זמן כפי שקבוע בתקנות‪ ,‬או‬
‫לחלופין עמידה במבחן ההשקעות — ביצוע השקעות מהותיות בהתאם לנדרש בתקנות‪.‬‬
‫קבלני משנה‬
‫בהתייחס לחברות הפועלות כקבלני משנה ומשווקות את תוצרתן ליצואנים בעלי מעמד של‬
‫מפעל מועדף‪ ,‬מפעל מאושר או מפעל מוטב‪ ,‬יש לבחון עמידה בתקנות לעידוד השקעות‬
‫הון (תנאים שבהתקיימם יראו במפעל המוכר רכיב למפעל אחר‪ ,‬מפעל זכאי להטבה)‪,‬‬
‫התשס"ז‪.2007-‬‬
‫הפחתת השקעה של חברות ישראליות במניות של חברות בתחום תעשיות עתירות ידע‬
‫עידוד השקעה של חברות ישראליות גדולות‪/‬בינוניות המהוות חברות “מוטבות"‪"/‬מועדפות"‪,‬‬
‫בחברות ישראליות קטנות‪ ,‬שעיסוקן בתחום תעשיות עתירות הידע‪ ,‬באמצעות ניכוי חלק‬
‫מההשקעה במניות על פני חמש שנים‪ .‬בהתאם לחוק המדיניות הכלכלית לשנים ‪ 2011‬ו‪,2012-‬‬
‫החלק מעלות רכישת מניות כאמור (שלא בדרך של הקצאה) שבוצעה בשנים ‪,2015-2011‬‬
‫העולה על הונה העצמי של החברה הנרכשת‪ ,‬יופחת על פני ‪ 5‬שנים‪ ,‬בהתקיים כל התנאים‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪15‬‬
‫שנקבעו בסעיף‪ .‬משמעות הפחתה זו הינה הקדמת הוצאה‪ ,‬ללא הבדל בשיעור החיסכון במס‪.‬‬
‫לכך השלכה אף לעניין קיזוז הפסדים‪.‬‬
‫‪ .7‬רווחים ראויים לחלוקה‬
‫סעיף ‪94‬ב לפקודת מס הכנסה‪ ,‬מאפשר להקטין את מרכיב הרווח הריאלי בגין מכירת מניות‪.‬‬
‫בשל “הרווחים הראויים לחלוקה" (רר"ל)‪ .‬באופן כללי הם מחושבים לפי החלופה הנמוכה‬
‫בין הרווחים החשבונאיים שנצטברו בין תום השנה הקודמת לרכישת המניה עד לתום השנה‬
‫שקדמה למכירה עם תוספות וגריעות כמוגדר בסעיף (“חלופה חשבונאית“) לבין הסכומים‬
‫שהתחייבו במס בשנים הרלוונטיות עם ניכויים מסויימים (“חלופה מיסויית“)‪ .‬בפס"ד עלי ברנע‬
‫נקבע כי בחישוב החלופה המיסויית לצורך חישוב הרר"ל אין להביא בחשבון “רווחי אקוויטי"‪.‬‬
‫תיקון ‪ 147‬לפקודה קובע‪ ,‬שהסעיף יחול גם לגבי מכירת מניות סחירות בבורסה (לא יחול על‬
‫יחיד שרכש את המניות החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,)2003‬ובלבד שהמוכר הינו בעל מניות מהותי‬
‫במועד המכירה או במועד כלשהו בשניים עשר החודשים שקדמו למכירה‪ .‬התחולה לגבי מכירת‬
‫מניות סחירות היא על רווחים ראויים לחלוקה שנצברו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2006‬ואילך‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לפני רישום מניות למסחר בבורסה‪ ,‬יש להיערך בהתאם (לדוגמא‪ :‬באם בעלי המניות‬
‫הינן חברות — חלוקת דיבידנד מתוך רווחים שנוצרו עד וכולל שנת ‪ 2005‬בפטור ממס‪ ,‬טרם‬
‫רישום המניות למסחר בבורסה‪ ,‬ואולם‪ ,‬יש לשים לב גם לסעיף ‪94‬ג לפקודה‪ ,‬לגבי הקטנת‬
‫הפסד הון ממכירת מניות בשל חלוקת דיבידנד ב‪ 24-‬החודשים שקדמו למכירה)‪.‬‬
‫*‬
‫פרק ב׳‪ :‬נושאים הקשורים עם מיסוי היחיד‬
‫‪ .1‬החוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ב‪2011-‬‬
‫ביום ‪ 6‬לדצמבר ‪ 2011‬פורסם תיקון ‪ 187‬לפקודה במסגרת החוק לשינוי נטל המס (תיקוני‬
‫חקיקה)‪ ,‬התשע"ב‪ ,2011-‬שנוסף בעקבות אמוץ חלק מהמלצות הועדה לגיבוש סדר יום חברתי‪-‬‬
‫כלכלי חדש בראשותו של פרופ' טרכטנברג‪.‬‬
‫בתחומים הקשורים למיסוי יחיד החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2012‬חלו השינויים הבאים‪:‬‬
‫‪z z‬העלאת שיעור מס הכנסה במדרגת המס העליונה‪ :‬מדרגת המס העליונה‪ ,‬המתחילה‬
‫בהכנסה של ‪ 41,830‬ש"ח לחודש (במחירי שנת ‪ )2012‬הועלתה מ‪ 45%-‬בשנת ‪2011‬‬
‫(והיתה אמורה לרדת לשיעור מס ‪ 44%‬בשנת ‪ 2012‬והפחתה הדרגתית עד ‪ 39%‬החל‬
‫משנת ‪ )2016‬ל‪ 48%-‬בשנת ‪.2012‬‬
‫‪z z‬ביטול הוראת השעה להעלאת תקרת הביטוח הלאומי‪ :‬קיצור הוראת השעה בשנה‪ ,‬כך‬
‫שב‪ 1-‬לינואר ‪ 2012‬הוחזרה תקרת ההפרשות לביטוח לאומי ולמס בריאות ל‪ 5-‬פעמים‬
‫השכר הממוצע‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫‪16‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬העלאת המיסוי על רווחי הון‪ ,‬ריבית ודיבידנד‪ :‬העלאת המס על ריבית‪ ,‬דיבידנדים‪,‬‬
‫רווחי הון ומס שבח ב‪ .5%-‬למי שאינו בעל מניות מהותי הועלה מ‪ 20%-‬ל‪ .25%-‬שיעור‬
‫המס על בעל מניות מהותי בשל דיבידנד שהתקבל מחברה בהחזקתו או בשל רווח הון‬
‫ממכירת מניותיה הועלה מ‪ 25%-‬ל‪.30%-‬‬
‫‪z‬העלאת המס על ריבית ורווחי הון כפופה להוראות מעבר לפיהן שיעורי המס המוגדלים‬
‫יחולו רק על הכנסה שנצמחה לאחר העלאת שיעורי המס ביום ‪( 1.1.2012‬למעט‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬ניירות ערך סחירים וכיו"ב‪ ,‬לגביהם נקבעה הוראה בנושא מכירה רעיונית)‪.‬‬
‫‪ .2‬החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ב‪2012-‬‬
‫ביום ‪ 13‬באוגוסט ‪ 2012‬פורסם תיקון ‪ 195‬לפקודה במסגרת החוק לצמצום הגירעון ולשינוי‬
‫נטל המס (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ב‪( 2012-‬להלן‪“ :‬החוק לצמצום הגירעון")‪ ,‬ולפיו נקבעו מספר‬
‫צעדים‪ ,‬שביצועם נועד להביא להגדלת היקף הכנסות המדינה ממסים‪.‬‬
‫בתחומים הקשורים למיסוי יחיד‪ ,‬החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬יחולו השינויים הבאים‪:‬‬
‫‪z z‬הגדלת שיעורי מס ההכנסה ב‪ 1%-‬על הכנסות חודשיות בטווח של ‪41,830—14,000‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫‪z z‬הקפאה חלקית של עדכון מדרגות המס‪.‬‬
‫‪z z‬קביעת מדרגת מס נוספת ליחיד בעל הכנסות שנתיות מכלל המקורות (יגיעה אישית‬
‫והון) של יותר מ‪ 800,000-‬ש"ח‪ .‬מדרגה זו תהיה בשיעור אחיד של ‪ 2%‬על ההכנסה‬
‫העולה על הרף האמור‪ .‬כלומר‪ ,‬לבעלי הכנסות גבוהות במיוחד‪ ,‬מס הכנסה השולי יהיה‬
‫ברמה של ‪ ,50%‬המס על דיבידנדים‪ ,‬רווחי הון וריבית יעמוד על שיעור של ‪32%( 27%‬‬
‫לדיבידנד ורווח הון בידי בעל מניות מהותי)‪.‬‬
‫‪z z‬הגדלה הדרגתית בשיעור מרכיב המעביד בדמי ביטוח בעד עובדו על חלק השכר העולה‬
‫על ‪ 60%‬מהשכר הממוצע‪.‬‬
‫‪ .3‬שיקולי פעילות באמצעות חברות לעומת פעילות של יחידים‬
‫‪z z‬קיים יתרון מס משמעותי במיסוי רווחי הון של יחידים לעומת חברות‪.‬‬
‫ על פי נוסח החוק כיום‪ ,‬נטל המס על רווח הון אצל יחיד הינו ‪ ,25%‬או ‪ — 30%‬באם אותו‬
‫יחיד הינו בעל מניות מהותי‪ ,‬ואילו נטל המס הכולל על רווח הון בידי חברה וחלוקתו‬
‫כדיבידנד ליחיד (שהינו בעל מניות מהותי בחברה) יהיה בשנת המס ‪25%( 47.5% 2012‬‬
‫מס חברות ‪ 30% X 75% +‬על הדיבידנד)‪.‬‬
‫ לגבי פעילות עסקית — על פי נוסח החוק כיום‪ ,‬קיים יתרון מסויים במיסוי הכנסות עסקיות‬
‫רגילות אצל חברות על פני יחידים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫שנת מס‬
‫‪2012‬‬
‫‪ 2013‬ללא מס‬
‫הכנסות גבוהות‬
‫‪ 2013‬כולל מס‬
‫הכנסות גבוהות*‬
‫שיעור המס השולי‬
‫המירבי על יחידים (לא‬
‫כולל ביטוח לאומי)‬
‫‪48%‬‬
‫שיעור מס‬
‫החברות‬
‫‪25%‬‬
‫שיעור המס הכולל על‬
‫החברה ובעלי מניותיה‬
‫בחלוקת דיבידנד‬
‫לבעל מניות מהותי‬
‫‪47.5%‬‬
‫הפרש מס‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪47.5%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪17‬‬
‫* החל משנת ‪ 2013‬יוטל מס נוסף על בעלי הכנסות העולות על ‪ 800,000‬ש"ח בשנה‪ .‬לגבי יחיד שיעור מס‬
‫מקסימלי ‪ ,50%‬לגבי דיבידנד שיעור מס מכסימלי ‪ 30%( 32%‬מס דיבידנד ‪ 2% +‬מס יסף)‪.‬‬
‫השפעת החוק לצמצום הגירעון‬
‫‪z z‬לגבי מיסוי רווח הון — ימשיך להתקיים יתרון מס משמעותי במיסוי רווחי הון של‬
‫יחידים לעומת חברות‪.‬‬
‫ נטל המס אצל יחיד יהיה ‪ ,25%‬או ‪ — 30%‬באם אותו יחיד הינו בעל מניות מהותי‪ ,‬ועל‬
‫הכנסות מעל ‪ 800,000‬ש"ח בשנה תוספת של ‪ ,2%‬ואילו נטל המס הכולל על רווח הון‬
‫בידי חברה וחלוקתו כדיבידנד ליחיד (שהינו בעל מניות מהותי בחברה) יהיה בשנת המס‬
‫‪ 2012‬לכל הפחות ‪ 25%( 47.5%‬מס חברות ‪ 30% X 75% +‬על הדיבידנד)‪.‬‬
‫‪z z‬לגבי פעילות עסקית — שיעור המס השולי המירבי לפעילות באמצעות היחיד — ‪,48%‬‬
‫ועל הכנסות מעל ‪ 800,000‬ש"ח בשנה תוספת של ‪ ,2%‬ובסך הכל — ‪.50%‬‬
‫ לעומת זאת‪ ,‬שיעור המס הכולל על החברה ובעלי מניותיה בחלוקת דיבידנד לבעל מניות‬
‫מהותי יהיה ‪ 25%( 47.5%‬מס חברות ‪ ,)30% X 75 +‬ואם מדובר על יחיד עם הכנסות‬
‫שנתיות מעל ‪ 800,000‬ש"ח יהיה שיעור המס הכולל בפעילות באמצעות חברה — ‪49%‬‬
‫(‪ 25%‬מס חברות ‪ .)32% X 75 +‬על כן‪ ,‬יש יתרון לפעילות עסקית באמצעות חברה‪ ,‬גם‬
‫אם מושכים את רווחי החברה באופן שוטף‪.‬‬
‫ בשל ההעלאה הצפויה בשיעורי המס על יחיד החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬לגבי הכנסות‬
‫שנתיות כוללות מעל ‪ 800,000‬ש"ח‪ ,‬מומלץ להקדים את קבלת הדיבידנד בידי היחיד עד‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2012‬‬
‫‪ .4‬הכנסות ריבית שלא ממוסד בנקאי‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הלוואות שניתנות לחברה על ידי יחיד (שאינו בעל מניות מהותי באותה חברה*)‬
‫— הכנסת הריבית הריאלית‪ ,‬בהלוואה צמודה‪ ,‬ממוסה בידי היחיד בשיעור של ‪25%‬‬
‫ובהלוואה לא צמודה הכנסת הריבית ממוסה בשיעור של ‪ .15%‬מאחר ואין שוני לצורך‬
‫* שיעור המס על הכנסות מריבית הנובעות במישרין או בעקיפין מחברה שהיחיד הינו בעל עניין מהותי בה‬
‫הינו לפי שיעור המס השולי ולא ‪.25%/15%‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫‪18‬‬
‫‪z‬‬
‫מס בין הלוואה לחברה לבין הפקדה בפיקדון בנקאי‪ ,‬מומלץ לבחור בעדיף מביניהם‬
‫על בסיס כלכלי‪.‬‬
‫‪z‬הפרשי הצמדה על הלוואה פטורים ממס בידי היחיד (בין אם הוא בעל מניות מהותי‪,‬‬
‫בין אם לאו)‪ ,‬בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף ‪ )13(9‬לפקודה‪ .‬לגבי בעל שליטה‬
‫יחולו לחילופין גם תקנות מ"ה (פטור ממס על הפרשי הצמדה בשל יתרה מזכה של‬
‫בעל שליטה)‪ ,‬התשנ"ח‪.1998-‬‬
‫‪ .5‬השלמת תשלומים עד לתום השנה‬
‫‪z z‬השלמת תשלומים עד תום שנת המס לשם קבלת הטבות מס‪:‬‬
‫(‪ )1‬לקופות גמל ולביטוח חיים‪.‬‬
‫(‪ )2‬לקרן השתלמות‪.‬‬
‫(‪ )3‬תרומות למוסדות מוכרים‪.‬‬
‫‪z z‬לגבי עצמאים — הקדמת התשלום למוסד לביטוח לאומי שמועד פרעונו חל ב‪15-‬‬
‫בינואר ‪ ,2013‬לשם ניצול הניכוי בשנת המס ‪.2012‬‬
‫‪z z‬השלמת תשלומי התחייבויות להוצאות לגבי מי שהכנסתו מדווחת על בסיס מזומנים‬
‫(שכר דירה‪ ,‬חשמל‪ ,‬הוצאות משרד‪ ,‬משכורת חודש דצמבר לעובדים‪ ,‬שכר טרחת עו"ד‬
‫ורו"ח וכיוצ"ב)‪.‬‬
‫‪z z‬קביעת מועד תקבול דמי שכירות מראש‪ ,‬בכפוף להוראות החוק המתייחסות להכנסות‬
‫מהשכרת דירה למגורים‪.‬‬
‫‪z z‬רכישת קופות רושמות לפני תום שנת המס‪.‬‬
‫‪z z‬השלמת תשלומים המקנים זיכוי מסכום המס בעד הוצאות להחזקת קרוב במוסד‬
‫ששולמו עד ‪ 31‬בדצמבר ‪.2012‬‬
‫ הערה — לאור העלייה הצפויה בשיעורי המס בשנת ‪ 2013‬בשיעור ‪ 2%‬על הכנסות מעל‬
‫‪ 800,000‬ש"ח‪ ,‬במקרים מסויימים‪ ,‬יתכן וכדאי לדחות את התשלומים לעיל‪ ,‬ולדרוש את‬
‫ההוצאה לצרכי מס רק בשנת ‪.2013‬‬
‫‪ .6‬הגירה מישראל‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫‪z‬מומלץ לתושב ישראל המבקש להגר למדינה זרה ומבקש להיחשב כתושב חוץ בשנת‬
‫המס ‪ 2013‬להקפיד ולעזוב את ישראל עד ליום ה‪ 29-‬לינואר ‪ ,2013‬אחרת תחול החזקה‬
‫(הניתנת לסתירה) שהוא נחשב כתושב ישראל‪.‬‬
‫‪z‬מומלץ לתושב ישראל העומד להגר למדינה זרה‪ ,‬לשקול לבצע רכישת נכסים רק‬
‫לאחר ההגירה מישראל (על מנת להימנע מתשלום “מס יציאה" לפי סעיף ‪100‬א‬
‫לפקודה)‪.‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪z‬‬
‫‪19‬‬
‫‪z‬לגבי עובדים שמבצעים ‪ relocation‬ואמורים לקבל אופציות מהמעביד בחו"ל‪ ,‬כדאי‬
‫לשקול לקבל את האופציות רק לאחר ההגירה מישראל (כמובן‪ ,‬רק אם אין זה מהווה‬
‫פעולה מלאכותית)‪.‬‬
‫‪ .7‬חוק הביטוח הלאומי — מיסוי הכנסות פסיביות והכנסות של בעלי‬
‫מניות בחברה משפחתית‬
‫החל משנת ‪ 2008‬מבוטח שהוא עובד שכיר או עובד עצמאי או עובד שכיר שהוא גם עובד‬
‫עצמאי‪ ,‬ויש לו הכנסה מהמקורות האחרים בסעיף ‪ 2‬לפקודה אשר אינה הכנסה מעבודה או‬
‫כעצמאי‪ ,‬יחויב בדמי ביטוח על הכנסתו האחרת‪ ,‬אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו‬
‫כשכיר וכעצמאי‪ .‬ואולם‪ ,‬לא יחויבו בדמי ביטוח הכנסות מסוימות מדיבידנד‪ ,‬מריבית ומדמי‬
‫שכירות למגורים‪ ,‬כמפורט בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫עוד קובע התיקון‪ ,‬כי הכנסה מחברה משפחתית‪ ,‬חברה שקופה או מחברת בית‪ ,‬יראו אותה‬
‫כאילו חולקה בסוף שנת המס לבעלי המניות בה או לחברי החברה לפי העניין והכול בהתאם‬
‫לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור‪ ,‬כל זאת ללא קשר למועד חלוקת ההכנסות‬
‫בפועל‪.‬‬
‫‪ .8‬מועד החיוב בביטוח לאומי לגבי אופציות שאינן נסחרות‬
‫המוסד לביטוח לאומי הסכים לבטל פסק דין אשר ניתן על ידי ביה"ד האזורי לעבודה‪,‬‬
‫ולהסכמת הצדדים ניתן תוקף של פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל ‪ 547/07‬שרון‬
‫טופז ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי)‪ ,‬תוך שנקבע‪ ,‬כי מועד החיוב במס בגין הכנסה מאופציות‬
‫שאינן נסחרות (ואשר הוקצו על פי סעיף ‪(3‬ט) לפקודה) הינו מועד מימוש האופציות בפועל‬
‫ולא מועד הבשלתן לראשונה‪.‬‬
‫‪ .9‬השקעה של יחיד בחברה עתירת מו"פ‬
‫בהתאם לחוק המדיניות הכלכלית לשנים ‪ 2011‬ו‪ ,2012-‬השקעה במניות של חברה עתירת‬
‫מו"פ‪ ,‬המצויה בשלב הראשוני של פעילות המו"פ (שלב ה‪ ,)Seed-‬בידי משקיע יחיד‪ ,‬שבוצעה‬
‫בשנים ‪ ,2011-2015‬עשויה להיות מותרת בניכוי לצורכי מס‪ ,‬בפריסה על פני ‪ 3‬שנים*‪ ,‬בהתקיים‬
‫תנאים מסוימים‪ .‬באופן זה‪ ,‬עלות המניות תותר בניכוי לפני מכירת המניות ותגרום לחסכון‬
‫במס גדול יותר‪ ,‬מאחר שהיא תסווג כהוצאה פירותית (חיסכון במס לפי שיעור מס שולי) ולא‬
‫כמחיר מקורי בחישוב רווח הון (חסכון במס בשיעור של ‪ 25%/30%‬או בשיעור של ‪27%/32%‬‬
‫במקרה של תשלום מס נוסף של ‪ 2%‬על הכנסות גבוהות)‪ .‬להתרת עלות ההשקעה בניכוי‪,‬‬
‫השלכה אף לעניין קיזוז הפסדים‪.‬‬
‫* על פי חוזר ‪ 12/2011‬של רשות המסים‪ ,‬ניתן לדרוש את כל סכום ההשקעה כבר בשנת המס הראשונה‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪20‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫‪ .10‬שינויים משמעותיים במיסוי מקרקעין‬
‫במהלך השנתיים שחלפו חלו שינויים משמעותיים במיסוי מקרקעין‪ .‬בין היתר‪ ,‬תתאפשר‬
‫בהוראת שעה מכירת דירות מגורים נוספות בפטור ממס (מעבר לפטורים הרגילים) ששימשו‬
‫בפועל למגורים וכאלו שלא שימשו למגורים‪.‬‬
‫‪ .11‬פיצוי לעובד בשל שינוי מבנה כפיצוי הוני‬
‫בפס"ד חיים ניסים (מחוזי)‪ ,‬נקבע כי בנסיבות מסוימות פיצוי הניתן לעובד בשל שינוי מבנה‬
‫חוץ ארגוני יסווג כהוני‪ .‬לדבר זה יש משמעויות הן לעניין שיעור המס שיחול על הכנסה זו‬
‫והן לסוגיות נוספות כגון קיזוז הפסדי הון וכד'‪.‬‬
‫‪ .12‬הטבות המס לקצבה‬
‫במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ‪ 190‬והוראת שעה)‪ ,‬התשע"ב‪( 2012-‬תחילה‬
‫מיום ‪ )1/1/2012‬הורחבה מסגרת הטבות המס בעת משיכת כספים באפיק החיסכון לקצבה‪,‬‬
‫לרבות הוראות מטיבות לבעלי שליטה בחברות מעטים בניכוי הוצאה בגין הפקדות לקופות‬
‫גמל לקצבה‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪21‬‬
‫נתונים יסודיים לחישוב המס לשנת המס ‪2012‬‬
‫להלן מדרגות המס‪ ,‬נקודות הזיכוי‪ ,‬הנחות סוציאליות‪ ,‬פטורים המתייחסים לפיצויי פרישה‪,‬‬
‫קיצבה וכו' לשנת המס ‪:2012‬‬
‫א‪ .‬מדרגות ההכנסה ושיעורי המס ליחידים בשנת המס ‪( 2012‬שנתי וחודשי)‪:‬‬
‫שנתי‪:‬‬
‫הכנסה שנתית‬
‫ש"ח‬
‫עד ‪62,400‬‬
‫‪ 44,160‬הבאים‬
‫‪ 66,600‬הבאים‬
‫‪ 88,200‬הבאים‬
‫‪ 240,600‬הבאים‬
‫מעל ‪501,960‬‬
‫שיעור המס‬
‫‪%‬‬
‫‪*10‬‬
‫‪*14‬‬
‫‪*21‬‬
‫‪30‬‬
‫‪33‬‬
‫‪48‬‬
‫מס בכל שלב‬
‫ש"ח‬
‫‪6,240‬‬
‫‪6,182‬‬
‫‪13,986‬‬
‫‪26,460‬‬
‫‪79,398‬‬
‫הכנסה מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫‪62,400‬‬
‫‪106,560‬‬
‫‪173,160‬‬
‫‪261,360‬‬
‫‪501,960‬‬
‫מס מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫‪6,240‬‬
‫‪12,422‬‬
‫‪26,408‬‬
‫‪52,868‬‬
‫‪132,266‬‬
‫חודשי‪:‬‬
‫הכנסה חודשית‬
‫ש"ח‬
‫עד ‪5,200‬‬
‫‪ 3,680‬הבאים‬
‫‪ 5,550‬הבאים‬
‫‪ 7,350‬הבאים‬
‫‪ 20,050‬הבאים‬
‫מעל ‪41,830‬‬
‫שיעור המס‬
‫‪%‬‬
‫‪*10‬‬
‫‪*14‬‬
‫‪*21‬‬
‫‪30‬‬
‫‪33‬‬
‫‪48‬‬
‫מס בכל שלב‬
‫ש"ח‬
‫‪520‬‬
‫‪515‬‬
‫‪1,166‬‬
‫‪2,205‬‬
‫‪6,617‬‬
‫הכנסה מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫‪5,200‬‬
‫‪8,880‬‬
‫‪14,430‬‬
‫‪21,780‬‬
‫‪41,830‬‬
‫מס מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫‪520‬‬
‫‪1,035‬‬
‫‪2,201‬‬
‫‪4,406‬‬
‫‪11,023‬‬
‫* השיעורים ההתחלתיים של ‪ 14% ,10%‬ו‪ 21%-‬חלים על הכנסה חייבת מיגיעה אישית כהגדרתה בפקודת‬
‫מס הכנסה‪( .‬לגבי הכנסות אחרות שאינן הכנסות מועדפות‪ ,‬שנקבע להן שיעור מס מוגבל — תהיה מדרגת‬
‫המס השנתית הראשונה עד לסכום של ‪ 261,360‬ש"ח — ‪ 30%‬ומדרגה נוספת של ‪ 33%‬להכנסה שנתית של‬
‫עד ‪ 501,960‬ש"ח)‪ .‬שיעורים מופחתים אלו לא יחולו על הכנסה שחייבים לגביה בניהול פנקסי חשבונות‬
‫ולא נוהלו לגביה פנקסים קבילים‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪22‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫לעניין זה נקבע כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנסה מדמי שכירות בידי אדם או בידי מי שהיה בן זוגו בעת פטירתו‪ ,‬מהשכרת נכס‬
‫ששימש בידיו להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד‪ ,‬במשך ‪ 10‬שנים לפחות‬
‫לפני תחילת ההשכרה‪ ,‬תחשב כהכנסה מיגיעה אישית‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיעורי המס ההתחלתיים של ‪ 14% ,10%‬ו‪ 21%-‬יחולו גם על הכנסה חייבת מכל מקור‬
‫(למעט הכנסה שנקבעה לגביה שיעור מס מיוחד) בידי מי שמלאו לו שישים שנים בשנת‬
‫המס‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬שבמסגרת החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ב‪ ,2012-‬החל‬
‫מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬יוגדלו שיעורי מס הכנסה ב‪ 1%-‬להכנסות חודשיות בטווח של ‪14,000‬‬
‫ש"ח עד ‪ 41,830‬ש"ח‪ ,‬יוקפא חלקית עדכון מדרגות המס לעליית המדד‪ ,‬ויוטל מס נוסף של‬
‫‪ 2%‬על הכנסות גבוהות מ‪ 800,000-‬ש"ח לשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נקודת זיכוי — שנתי‬
‫‪ )1‬שווי נקודת זיכוי אחת ‪ 2,580‬ש"ח‬
‫‪ ) 2‬שווי ¼‪ 2‬נקודות זיכוי ‪ 5,805‬ש"ח‬
‫ג‪ .‬תקרות ואחוזי הפקדה לקופות גמל (חודשי)‬
‫‪)1‬‬
‫‬
‫‪)2‬‬
‫‪)3‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪)4‬‬
‫‬
‫‪)5‬‬
‫‪)6‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫קצבה מזכה לפי סעיף ‪9‬א — ‪ 8,190‬ש"ח‬
‫סכום פטור מקצבה ‪ 2,867 — 35%‬ש"ח‬
‫סכום פטור לפי סעיף ‪9‬א(ב) (קצבה שלא על פי חוק או הסכם קיבוצי) — ‪ 115‬ש"ח‪.‬‬
‫תקרת הכנסה מזכה שהיא הכנסת עבודה (סעיף ‪ 8,500 — )47‬ש"ח‪.‬‬
‫הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה (למי שיש גם הכנסת עבודה — בניכוי הכנסת העבודה‬
‫או ‪ 8,500‬ש"ח‪ ,‬לפי הנמוך) — ‪ 11,900‬ש“ח‪.‬‬
‫הכנסה מזכה לקצבה — סעיף ‪(47‬א)(‪ 34,000 — )2()5‬ש“ח‪.‬‬
‫הכנסה לעמית עצמאי — סעיף ‪(47‬א)(‪ )3‬ו‪ 8,500 — )5(-‬ש“ח‪.‬‬
‫הסכום לפי סעיף ‪45‬א(ד) — ‪ 164‬ש“ח‪.‬‬
‫הסכומים לפי סעיף ‪45‬א(ה) — ‪ 164‬ש“ח‪ 17,000 ,‬ש“ח‪.‬‬
‫הפקדה מוטבת (קרן השתלמות לחברי קיבוץ ולעצמאי) — ‪16(9‬א) ו‪16(9-‬ב) — ‪ 17,880‬ש“ח‬
‫לשנה‪.‬‬
‫“שכר מינימום“ לצורך משיכה מקופת גמל — פטור עד ‪ 4,100 30/9/12‬ש"ח‪ ,‬מיום‬
‫‪ 1/10/12‬ועד לתום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום — הוראת‬
‫שעה)‪ ,‬התשע“א‪ 4,300 — 2011-‬ש"ח (על פי הוראת שעה שפורסמה בספר החוקים‬
‫‪.)2300‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪23‬‬
‫ד‪ .‬התקרה השנתית להפרשות לפיצויים ולקצבה בשל חבר בעל שליטה‬
‫המוכרת כהוצאה‬
‫סעיף ‪ 11,950 :)9(32‬ש"ח‬
‫ה‪ .‬תקרת סכומי מענק הפרישה הפטורים ממס — סעיף ‪7( 9‬א)‬
‫תקרת סכום הפטור ששולם החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪:2012‬‬
‫‪ 11,950‬ש"ח לכל שנת עבודה‬
‫סכום המענק הפטור ממס עקב מוות‪ 23,920 :‬ש"ח לכל שנת עבודה‪.‬‬
‫ו‪ .‬הפרשות לקרן השתלמות — שנתי‬
‫לשכיר שאינו בעל שליטה ולשכיר בעל שליטה — המשכורת השנתית המירבית שההפרשה‬
‫בגינה פטורה ממס — ‪ 188,544‬ש"ח (משכורת חודשית בסך ‪ 15,712‬ש"ח)‪.‬‬
‫לעצמאי‪ ,‬וחבר קיבוץ — ההכנסה המירבית שההפרשה בגינה מזכה בניכוי — ‪ 255,000‬ש"ח‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם מדובר ביחיד עצמאי שיש לו גם הכנסת עבודה‪ ,‬החלק של הכנסת העבודה שבגינה‬
‫הופקדו כספים על‪-‬ידי המעביד לקרן השתלמות יקטין את תקרת ההכנסה מעסק או משלח‬
‫יד המזכה בניכוי‪.‬‬
‫ז‪ .‬הטבות הניתנות על‪-‬ידי מעבידים‬
‫כעקרון‪ ,‬אין פטור ממס בגין הנחות ומתנות שקיבל עובד ממעבידו‪.‬‬
‫לפנים משורת הדין‪ ,‬מסכימה נציבות מס הכנסה שמתנה בסכום סביר שנותן מעביד לעובדו‬
‫לרגל אירוע אישי בלבד (חתונה‪ ,‬לידת ילד‪ ,‬בר‪-‬מצווה) לא תיחשב כהכנסת עבודה‪ ,‬וההוצאה‬
‫תוכר למעביד במגבלת הסכום המותר בניכוי לגבי מתנות לספקים וללקוחות בשל קשר עסקי‪.‬‬
‫בשנת המס ‪ 2012‬תותר בניכוי הוצאה מסוג זה בסכום של ‪ 210‬ש"ח‪ .‬סכום העודף על הסך‬
‫האמור ייחשב כהוצאה עודפת‪.‬‬
‫ח‪ .‬תשלומים בשל הוצאות להחזקת בן משפחה במוסד‬
‫זיכוי ממס בשיעור של ‪ 35%‬בשל הוצאות להחזקתם במוסד של בן זוג‪ ,‬הורה או ילד משותקים‬
‫לחלוטין וכיוצ"ב‪ .‬הזיכוי ממס כאמור — יינתן בשל סכומים ששולמו העולים על ‪12.5%‬‬
‫מההכנסה החייבת‪.‬‬
‫ט‪ .‬תשלומים לביטוח לאומי בשל הכנסה שאינה ממשכורת‬
‫ניכוי מההכנסה בגובה ‪ 52%‬מהתשלומים לביטוח לאומי שבוצעו בפועל עד ‪ 31‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫(לא כולל דמי בריאות)‪ .‬הניכוי אינו ניתן בשל הפרשי הצמדה וקנסות המשתלמים על פיגור‬
‫בתשלומים‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪24‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫נתונים לתיאום הוצאות עודפות לשנת המס ‪2012‬‬
‫להלן ריכוז הנתונים לתאום הוצאות עודפות לצורך הכנת הדוח המתואם לצרכי מס לשנת‬
‫המס ‪:2012‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫יש לתאם הוצאות עודפות מכוח תקנות שהותקנו לפי סעיף ‪ 31‬לפקודת מס הכנסה (ניכוי‬
‫הוצאות מסוימות וניכוי הוצאות רכב)‪ ,‬וכן הוצאות למתן טובת הנאה שנתן מעביד לעובדיו‬
‫ואשר לא ניתן לייחסה לעובד פלוני‪.‬‬
‫על חבר בני אדם לשלם מקדמות בשיעור של ‪( 45%‬בחבר בני אדם שסעיף ‪(3‬ז) לפקודה חל‬
‫עליו — ‪ )90%‬מההוצאות העודפות על בסיס שוטף‪.‬‬
‫במקרה של חוסר במקדמות‪ ,‬יש לשלם בהקדם את ההפרש כדי לחסוך בהוצאות ריבית‪ ,‬הפרשי‬
‫הצמדה וקנסות (במיוחד בחברות מפסידות)‪.‬‬
‫לדוח המס שישלח לפקיד השומה‪ ,‬יש לצרף את הטפסים ‪( 1235‬דו"ח על הוצאות עודפות)‬
‫ו‪( 1227-‬הצהרה בעניין מקדמות בשל הוצאות עודפות ששולמו וטרם קוזזו מהמס)‪.‬‬
‫‪ .2‬כיבודים במקום העיסוק‬
‫יותרו בניכוי רק ‪ 80%‬מההוצאות לכיבוד קל (שתייה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה) במקום‬
‫העיסוק (מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע‪ ,‬את עיסוקו) של הנישום‪.‬‬
‫לפי חוזר מס הכנסה מס' ‪ ,14/2000‬יוכרו ההוצאות לכיבוד קל הן לאורחים המבקרים במקום‬
‫העיסוק והן לעובדים‪ .‬הוצאות מזון ומשקה אחרות‪ ,‬שאינן כיבוד קל‪ ,‬לא יותרו (לדוגמא‪ :‬ארוחה‬
‫עסקית הניתנת לאורח שאינו תושב חוץ — ראה סעיף ‪ 3‬להלן)‪.‬‬
‫‪ .3‬אירוח‬
‫הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬אינן מותרות בניכוי כלל‪ ,‬פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל‬
‫המותרות בניכוי ללא תקרה‪ ,‬במידה שהן סבירות ונוהל לגביהם הרישום הנדרש (שם האורח‬
‫והארץ ממנה הגיע‪ ,‬מספר ימי האירוח ונסיבותיו‪ ,‬הקשר לנישום וסכום ההוצאה)‪.‬‬
‫‪ .4‬מתנות בשל קשר עסקי (ללקוחות וספקים) ולעובדים לרגל‬
‫אירוע אישי‬
‫א‪ .‬עד ל‪ 210-‬ש"ח לאדם לשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ניתנה בחו"ל — עד ל‪ 15-‬דולר של ארה"ב לאדם לשנה‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪25‬‬
‫ג‪ .‬מתנה לעובד לרגל אירוע אישי (חתונה‪ ,‬לידת ילד‪ ,‬בר‪-‬מצווה) תותר בניכוי מבלי שתחשב‬
‫הכנסת עבודה בגבולות הסכומים שבסעיף א‪ .‬לעיל (‪ 210‬ש"ח)‪ .‬סכום מעבר לכך — ייחשב‬
‫כהוצאה עודפת (מתנה לעובד לחגים — יש לזקוף שווי למשכורתו)‪.‬‬
‫ תשומת לב לכך‪ ,‬שעשויה לקום חובת ניכוי מס במקור ממתנה שניתנה לנותן שירותים‬
‫(לרבות לעובד שלו)‪.‬‬
‫‪ .5‬אש"ל בארץ לתושב ישראל‬
‫החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬סכומים בגין הוצאות בשל ארוחת בוקר‪ ,‬ארוחת צהרים‪ ,‬או ארוחת‬
‫ערב (אש"ל) בארץ אינן מותרות בניכוי‪.‬‬
‫בג"ץ‪ ,‬בפסק דינו מיום ‪ 13‬ביולי ‪ 1878/09( 2011‬עו"ד ענת ארז ולהב — לשכת ארגוני העצמאים‬
‫והעסקים נ' שר האוצר ואח')‪ ,‬הורה לשר האוצר להפעיל את סמכותו ולקבוע סכומים מירביים‬
‫מעודכנים לצורך ניכוי הוצאות אש"ל‪ ,‬במסגרת התקנה (כניסוחה קודם לביטולה ביום ‪ 1‬בינואר‬
‫‪ ,)2011‬ולהתיר את ניכויין לפי הסכומים המעודכנים בתקופה שמיום ‪ 1‬במרץ ‪ 2009‬ועד ליום‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬מן ההכנסה החייבת במס על פי תנאי אותה תקנה‪ .‬בקובץ התקנות ‪7050‬‬
‫מיום ‪ 20‬בנובמבר ‪ 2011‬פורסמו הסכומים המעודכנים לתקופה הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .6‬הוצאות נסיעה ושהייה בחו"ל‬
‫ההוצאה תותר בניכוי אם הנסיעה והשהייה היו הכרחיים לייצור ההכנסה‪.‬‬
‫סכומי ההוצאות שיותרו בניכוי בשנת המס ‪ — 2012‬הינם כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות טיסה‬
‫הוצאה עבור כרטיס במחלקת תיירים או עסקים — תותר במלואה‪.‬‬
‫הוצאה עבור כרטיס במחלקה ראשונה — תותר עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה‬
‫טיסה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות לינה‬
‫בנסיעה אשר כללה עד ‪ 90‬לינות — עבור ‪ 7‬הלינות הראשונות יוכרו כל ההוצאות או ‪ 255‬דולר‬
‫ללינה‪ ,‬לפי הנמוך (לפי קבלות)‪.‬‬
‫עבור שאר הלינות (החל מהלילה השמיני) בתקופה הנ"ל — אם מחיר כל לינה לא עלה על‬
‫‪ 112‬דולר‪ ,‬תותר כל ההוצאה‪ .‬אם ההוצאה עלתה על ‪ 112‬דולר‪ ,‬יוכרו ‪ 75%‬מההוצאה‪ ,‬אך לא‬
‫פחות מ‪ 112-‬דולר ולא יותר מ‪ 191.25-‬דולר ללינה‪.‬‬
‫בנסיעה אשר כללה יותר מ‪ 90-‬לינות — יוכרו ההוצאות לפי קבלות‪ ,‬אך לא יותר מ‪ 112-‬דולר‬
‫ללינה עבור כל הלינות‪.‬‬
‫לעניין זה‪ ,‬גם שתי נסיעות או יותר שלא הייתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של ‪ 14‬יום‬
‫לפחות‪ ,‬ייחשבו כנסיעה אחת‪ .‬נראה כי ימי השהייה בארץ לא יובאו בחשבון מספר הלינות‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪26‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫ג‪ .‬הוצאות שהייה (אש"ל)‬
‫אם נדרשו הוצאות לינה — ‪ 71‬דולר לכל יום שהייה‪.‬‬
‫אם לא נדרשו הוצאות לינה — ‪ 120‬דולר לכל יום שהייה ללא הבדל בתקופת השהייה בחו"ל‪.‬‬
‫נציין‪ ,‬שבפס"ד גריידי (עמ"ה ‪ )9048/05‬נקבע‪ ,‬שהוצאות שהייה בחו"ל שלא הוצאו בפועל‪,‬‬
‫ייחשבו להכנסת עבודה של העובד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוצאות בגין שכירת רכב‬
‫הסכום שיותר בניכוי יהיה הסכום שהוצא בפועל בגין שכירת רכב לפי קבלות‪ ,‬אך לא יותר‬
‫מ‪ 56-‬דולר ליום‪.‬‬
‫לפי עמדת רשות המסים‪ ,‬סכום זה כולל את כל ההוצאות לרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותים וכל‬
‫הוצאה אחרת‪.‬‬
‫ה‪ .‬הוצאות בשל חינוך ילדים‬
‫לגבי התרת הוצאות לחינוך ילדים בשל שהייה בחו"ל בתקופה רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים‪:‬‬
‫הוצאות אלו יותרו בניכוי (גם בשל תקופת ‪ 10‬החודשים הראשונים) בשל ילדים שטרם מלאו‬
‫להם ‪ 18‬שנה בשנת המס‪ ,‬בסכום שלא יעלה על ‪ 638‬דולר לחודש לכל ילד‪ .‬המנהל רשאי‬
‫להגדיל את הסכום האמור בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד‪.‬‬
‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות‬
‫הוצאות עסקיות אחרות שנעשו בחו"ל כגון‪ :‬טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות וכיוצ"ב (כנגד‬
‫קבלות) מותרות בניכוי באותו אופן שהיו מותרות בניכוי‪ ,‬אילו הוצאו בישראל‪.‬‬
‫ז‪ .‬הגדלת סכומים לגבי ארצות מסוימות‬
‫קביעת מס הכנסה קובעת רשימת מקומות בהם יותרו בניכוי ‪ 125%‬מסכומי הוצאות הלינה‬
‫והשהייה הרגילות המותרות בניכוי‪.‬‬
‫להלן רשימת המקומות לגביהם ניתן לדרוש בשנת ‪ 2012‬הוצאות לינה ושהייה מוגדלות ל‪125%-‬‬
‫מההוצאות הרגילות‪:‬‬
‫אוסטרליה‬
‫אוסטריה‬
‫איטליה‬
‫איסלנד‬
‫אירלנד‬
‫אנגולה‬
‫בלגיה‬
‫גרמניה‬
‫דובאי‬
‫דנמרק‬
‫הולנד‬
‫הונג‪-‬קונג‬
‫בריטניה‬
‫טיוואן‬
‫יוון‬
‫יפן‬
‫לוקסמבורג‬
‫נורווגיה‬
‫ספרד‬
‫עומאן‬
‫פינלנד‬
‫צרפת‬
‫קאטר‬
‫קוריאה‬
‫קמרון‬
‫קנדה‬
‫שבדיה‬
‫שוויץ‬
‫ח‪ .‬עדכון סכומים‬
‫הסכומים הנקובים לעיל בדולרים מתואמים בכל ‪ 1‬בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית‬
‫המדד בארצות הברית (לפי מדד “ידוע")‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪27‬‬
‫‪ .7‬הוצאות לינה וארוחת בוקר‬
‫א‪ .‬לגבי הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור‪ ,‬במרחק של ‪ 100‬ק"מ ומעלה ממקום‬
‫העיסוק העיקרי או מקום המגורים‪ :‬הוצאות יוכרו עד לתקרה המתייחסת להתרת הוצאה‬
‫בשל לינה בחוץ לארץ החל מהלינה השמינית — ראה סעיף ‪6‬ב' לעיל (לינה שעלותה נמוכה‬
‫מ‪ — 112$-‬כל ההוצאות‪ ,‬לינה שעלותה גבוהה מ‪ 112$-‬תותר ‪ 75%‬מההוצאה בלבד אך לא‬
‫פחות מ‪ 112$-‬ולא יותר מ‪ )191.25$-‬והכל בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר‬
‫כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לינה במרחק של פחות מ‪ 100-‬ק"מ ממקום העיסוק העיקרי או מקום המגורים לא תותר בניכוי‬
‫כלל‪ ,‬זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום‪.‬‬
‫ הוצאות לארוחת בוקר הכלולות במחיר הלינה יותרו בניכוי‪.‬‬
‫ הוראות אלו לא יחולו על הוצאות לינה שהוציא הנישום במסגרת השתתפות בכנס בתחום‬
‫עיסוקו‪.‬‬
‫‪ .8‬הוצאות ביגוד‬
‫הוצאות שהוציא נישום לרכישת ביגוד (לרבות נעליים) בעבורו או בעבור עובדו‪ ,‬שנועדו לשמש‬
‫לצורכי עבודה וניתן לזהות בהם באופן בולט השתייכות לעסקו של הנישום או שעל פי דין‬
‫קיימת החובה ללבוש את הביגוד‪ ,‬יותרו בניכוי במלואן אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא‬
‫לצורכי עבודה (כדוגמת סרבל טיסה‪ ,‬חלוק אחיות‪ ,‬גלימה של עורכי דין‪ ,‬קסדה וכיו"ב)‪ .‬במקרה‬
‫בו מדובר בביגוד שניתן להשתמש בו גם שלא לצורכי עבודה (כדוגמת חליפת מדים ייצוגית‬
‫להופעת עורכי דין) יותרו לניכוי ‪ 80%‬בלבד מההוצאה‪.‬‬
‫על פי עמדת רשות המסים‪ ,‬במקרה בו מעביד מממן ביגוד עבור עובדיו אשר אינם עומדים‬
‫בקריטריונים הנ"ל‪ ,‬ייחשב הדבר כטובת הנאה ששווייה ייזקף להכנסת העובד‪.‬‬
‫‪ .9‬הוצאות החזקת טלפון שאינו נייד במקום המגורים‬
‫לא יותרו בניכוי הוצאות בשל החזקת טלפון שאינו נייד במקום מגוריו של הנישום או של‬
‫בעל השליטה בנישום‪ ,‬אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה‪ ,‬כי בית המגורים‬
‫משמש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ההוצאות שיותרו הינם כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬שיחות טלפון שאינו נייד בארץ‬
‫‪ ) 1‬אם ההוצאה לא עלתה על ‪ 23,100‬ש"ח לשנה‪ ,‬יותרו בניכוי‪ ,‬הנמוך מבין ‪ 80%‬מהוצאות‬
‫החזקת הטלפון או חלק מההוצאות העולה על ‪ 2,300‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ )2‬במקרה בו ההוצאה עולה על ‪ 23,100‬ש"ח לשנה יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על‬
‫‪ 4,600‬ש"ח בלבד‪.‬‬
‫ במקרה בו מקום המגורים שימש את עיקר העיסוק בחלק מהשנה בלבד‪ ,‬יותרו חלק‬
‫מההוצאות הנ"ל באופן יחסי לתקופת השימוש‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫‪28‬‬
‫‬
‫ניתן לסכם את הטיפול בהוצאות החזקת טלפון שאינו נייד בטבלה כדלקמן‪:‬‬
‫סכום הוצאות החזקת הטלפון בשנה בש"ח‬
‫‪0—2,300‬‬
‫‪2,300–11,500‬‬
‫‪11,500–23,100‬‬
‫מעל ‪23,100‬‬
‫הסכום שיותר בניכוי בש"ח‬
‫‪0‬‬
‫סכום ההוצאה פחות ‪2,300‬‬
‫סכום ההוצאה כפול ‪80%‬‬
‫סכום ההוצאה פחות ‪4,600‬‬
‫ב‪ .‬שיחות טלפון לחו"ל‬
‫ההוצאה תותר במלואה‪ ,‬אם נוהל רישום כנדרש (תאריך‪ ,‬שעה‪ ,‬יעד השיחה‪ ,‬פרטי מקבלה‪,‬‬
‫משך השיחה‪ ,‬נושאה ומחירה המשוער)‪ .‬להבדיל מהוצאות טלפון בארץ‪ ,‬אין חובה שמקום‬
‫המגורים ישמש את עיקר עסקו של הנישום‪.‬‬
‫‪ .10‬הוצאות החזקת טלפון נייד‬
‫ניכוי ההוצאות בשל החזקת רדיו טלפון נייד מוגבל כדלקמן‪:‬‬
‫‪z z‬לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה בסכום של‬
‫‪ 1,200‬ש"ח בשנה (‪ 100‬ש"ח לחודש) או מחצית מההוצאות‪ ,‬לפי הנמוך‪.‬‬
‫‪z z‬על אף האמור לעיל‪ ,‬הוצאות מעביד בשל רדיו טלפון נייד‪ ,‬שהועמד לרשות עובד‪,‬‬
‫כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד)‪ ,‬התשס"ב‪,2002-‬‬
‫יותרו במלואן‪.‬‬
‫ יש לוודא שעובד שהטלפון הנייד הועמד לרשותו (למעט רדיו טלפון שניתן להתקשר ממנו‬
‫למקום העבודה בלבד) חויב בשווי שימוש חודשי בגובה מחצית מההוצאה החודשית או‬
‫‪ 100‬ש"ח‪ ,‬לפי הנמוך‪ ,‬והכל בניכוי סכום ההוצאה החודשית ששילם העובד בשל אותו רדיו‬
‫טלפון נייד‪.‬‬
‫‪z z‬לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד שהוצאו בייצור הכנסת עבודה‪.‬‬
‫‪“z z‬רדיו טלפון נייד" — למעט רדיו טלפון נייד המותקן באופן קבוע במרכזיה במקום‬
‫עסקו או מקום משלח ידו של הנישום‪.‬‬
‫‪z z‬יצוין‪ ,‬כי לעניין מס ערך מוסף נקבע בתקנה ‪ 18‬לתקנות מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪1976-‬‬
‫ובהוראת פרשנות ‪ 1/98‬של אגף המכס ומע"מ‪ ,‬כי מקום בו יכול העוסק לקבוע במדויק‬
‫את השימוש היחסי במכשיר הסלולארי לצרכי העסק ושלא לצרכי העסק‪ ,‬יפעל בהתאם‬
‫וינכה את מס התשומות בגין רכישת הטלפון ובגין השימוש השוטף בו בהתאם ליחס‬
‫כאמור‪ .‬מקום בו לא יכול העוסק לקבוע במדויק את השימוש היחסי במכשיר‪ ,‬ועיקר‬
‫השימוש בטלפון הסלולארי הוא לצרכי עסק‪ ,‬רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס‬
‫התשומות‪ ,‬ואילו‪ ,‬כאשר עיקר השימוש בטלפון הסלולארי הוא שלא לצרכי העסק‪,‬‬
‫רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪29‬‬
‫‪ .11‬הוצאות החזקת רכב‬
‫א‪ .‬אופן החישוב‪ :‬יש לתאם הוצאות החזקת רכב‪ ,‬בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות‬
‫רכב)‪ ,‬התשנ"ה‪ 1995-‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ )1‬הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו (רכב צמוד) תותרנה‬
‫בניכוי במלואן‪.‬‬
‫‪ )2‬הוצאות החזקת רכב (שאינו אופנוע שסיווגו ‪ L3‬או מסוג רכב שנקבע לגביו אחרת‬
‫— ראה בהמשך)‪ ,‬שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה (רכב של עצמאי או‬
‫רכב חברה שאינו צמוד אך אינו רכב תפעולי)‪ ,‬תותרנה בניכוי לפי הגבוה מבין‪:‬‬
‫‪z z‬סכום הוצאות החזקת הרכב (כהגדרתן בתקנות) בניכוי שווי השימוש ברכב כפי‬
‫שנקבע בתקנות השווי (אפשרות ראשונה);‬
‫‪ 45%z z‬מהוצאות החזקת הרכב (אפשרות שנייה)‪.‬‬
‫ דהיינו‪ ,‬יש לתאם את הנמוך מבין‪ :‬סכום שווי השימוש ברכב או ‪ 55%‬מסך הוצאות‬
‫החזקת הרכב‪.‬‬
‫‪ )3‬לגבי רכבים מסוימים‪ ,‬האחוז שיוכר לפי האפשרות השנייה יהיה גבוה יותר מ‪45%-‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫ לגבי אוטובוס ציבורי או מונית — ‪90%‬‬
‫ לגבי רכב סיור או רכב מדברי — ‪80%‬‬
‫ לגבי רכב להוראת נהיגה — ‪ 77.5%‬ובלבד שבבעלות הנישום רכב כאמור אחד‬
‫בלבד‪ ,‬ולגבי מי שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור‪ ,‬שרק אחד מהם בלבד הוא רכב‬
‫אוטומטי — ‪.68%‬‬
‫‪ )4‬לגבי הוצאות החזקת אופנוע שסיווגו ‪( L3‬בעל מנוע בנפח של מעל ‪ 125‬סמ"ק‬
‫ובעל הספק מעל ‪ 33‬כ"ס) שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה‪ ,‬האחוז‬
‫שיוכר לגבי האפשרות השנייה יהיה ‪ 25%‬מסך הוצאות החזקת האופנוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדרת רכב אינה כוללת “רכב תפעולי" — על כן לא יחושב בגינו תיאום של הוצאות‬
‫החזקת רכב‪.‬‬
‫ “רכב תפעולי"‪ ,‬רכב שנתקיימו בו‪ ,‬להנחת דעתו של פקיד השומה‪ ,‬אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ )1‬רכב ביטחון (כהגדרתו בתקנות התעבורה) המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד;‬
‫‪ )2‬רכב שלא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד‪ ,‬המשמש רק לצורכי המעביד או‬
‫בעל משלח‪-‬היד‪/‬עסק ואשר בתום שעות העבודה אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק‪ ,‬והכול‬
‫בלבד שמקום העיסוק של המעביד או של בעל משלח היד‪/‬עסק אינו במקום מגוריו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פסיקה רלבנטית‪:‬‬
‫ ניכוי הוצאות רכב שמשמש לצרכי עבודה בלבד — בית המשפט המחוזי (ע"מ ‪ 872/06‬עיריית‬
‫נהריה נ' פקיד שומה עכו)‪ ,‬קיבל את העמדה‪ ,‬שיתכן והתקנות המגבילות ניכוי הוצאות‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪30‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫רכב חלות רק אם מדובר בהוצאות מעורבות ועל כן אינן חלות‪ ,‬במקרה בו כל ההוצאות‬
‫עסקיות‪.‬‬
‫ התרת כלל ההוצאות בגין כלי רכב תפעוליים — עמ"ה ‪ 131/08‬עירית מעלה אדומים נ'‬
‫פקיד שומה ירושלים — מפסק הדין ניתן להסיק‪ ,‬שמקום בו הנישום יכול להוכיח באופן‬
‫ברור את החלוקה בין המרכיב העסקי לפרטי‪ ,‬תוך אכיפת נהלי בקרה המבססים את‬
‫תוצאותיה‪ ,‬הרי שיוכל הוא להשתמש בנתונים עובדתיים אלה חלף הקבוע בתקנות‪ .‬ניתן‬
‫להיעזר בקווים המנחים שנתן בית המשפט‪ ,‬לאופי הראיות המספקות לצורך סתירת החזקה‬
‫שנעשה שימוש פרטי בכלי הרכב (כגון‪ :‬מכשיר איתורן‪ ,‬הקפדה על חניית כלי הרכב בחניון‬
‫סגור לאחר שעות העבודה ובסופי שבוע)‪.‬‬
‫ ההגדרה של “רכב"‪ ,‬המחריגה “רכב עבודה" מתחולת התקנות אינה מהווה חזקה חלוטה‪,‬‬
‫אלא ניתן להוכיח את תחולתה גם על כלי רכב שמתאימים באופיים להגדרת “רכב עבודה"‬
‫על פי מבחן השימוש והייעוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬סוגי הוצאות החזקת רכב הן רשימה “סגורה" של הוצאות שהוגדרו בתקנות כדלקמן‪:‬‬
‫ רישוי‪ ,‬ביטוח מקיף‪ ,‬ביטוח חובה‪ ,‬דמי שכירות‪ ,‬דלק‪ ,‬שמנים‪ ,‬הוצאות תיקון ואחזקה‪ ,‬הוצאות‬
‫חניה שלא במקום העיסוק הקבוע‪ ,‬אגרה לכביש חוצה ישראל ופחת לפי סעיף ‪ 21‬לפקודת‬
‫מס הכנסה‪.‬‬
‫ה‪ .‬רישום פחת בטופס י"א — לגבי חברה‪ ,‬יש להקפיד שבטופס י"א (פחת לצורכי מס) יירשם‬
‫פחת נצבר מלא לפי שיעור פחת שנתי‪ ,‬כנדרש בתקנות (בד"כ ‪ ,)15%‬מיום רכישת כלי‬
‫הרכב (גם אם לא נדרש מלוא הפחת בפועל)‪.‬‬
‫ו‪ .‬הוצאות חניה שלא במקום העיסוק הקבוע‪ ,‬שהוצאו בייצור הכנסה יתווספו ל"הוצאות‬
‫החזקת רכב" ויותרו בניכוי על פי התקנות‪.‬‬
‫ הוצאות חניה במקום העיסוק הקבוע או בסמוך לו‪ ,‬יותרו בדרך כלל במלואן (באם מדובר‬
‫בתשלום על בסיס קבוע ולא בתשלום לפי שעות חניה בפועל)‪.‬‬
‫ז‪ .‬שינוי בשיעורי הפחת לרכבים מסוימים — בתיקון שפורסם בק"ת ‪ 6892‬מיום ‪ 24‬במאי ‪,2010‬‬
‫הוחלף הסעיף בתקנות הפחת משנת ‪ 1941‬לגבי רכב‪ ,‬ובין היתר הוגדלו שיעורי הפחת לגבי‬
‫כלי הרכב הבאים‪ :‬מונית ‪( 25%‬במקום ‪ )20%‬ונקבעו שיעורי פחת ספציפיים לרכב סיור‬
‫ורכב מדברי (‪ )20%‬ורכב היברידי (‪.)25%‬‬
‫ח‪ .‬הגדלת הזקיפה של שווי השימוש ברכב —‬
‫‪ )1‬השיטה הלינארית — חלה על רכבים שנרשמו לראשונה מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2010‬ואילך‬
‫ רפורמת “המיסוי הירוק" קבעה לעניין שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב לעובד‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫ שינוי שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב צמוד שמקבל עובד שכיר ממעבידו משיטה‬
‫של סכומים קבועים לפי ‪ 7‬קבוצות מחיר לשיטה של אחוז ממחיר המחירון של‬
‫הרכב (שיטה ליניארית)‪ .‬השיטה הליניארית חלה רק על רכבים שנרשמו לראשונה‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪31‬‬
‫מיום ‪ 1‬בינואר ‪ .2010‬על כלי רכב שנרשמו לפני אותו מועד‪ ,‬תמשיך לחול שיטת‬
‫קבוצות המחיר‪.‬‬
‫ שיעור שווי השימוש החודשיים שנקבע לשנת ‪ 2012‬ואילך יהיה ‪ 2.43%-2.6%‬ממחיר‬
‫הרכב (למעט אופנוע שסיווגו ‪ ,L3‬אשר שווי השימוש החודשי שלו הינו בשנת ‪2012‬‬
‫— ‪ 880‬ש"ח)‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבעה תקרה לזקיפת שווי שימוש שעומדת בשנת ‪ 2012‬על‬
‫שווי רכב של ‪ 490,020‬ש"ח‪.‬‬
‫ בנוסף תבוצע הפחתה בזקיפת שווי השימוש‪ ,‬בסך של ‪ 540‬ש"ח לחודש‪ ,‬לכלי רכב‬
‫היברידיים‪ ,‬ללא קשר למועד רכישתם (לפני או אחרי ‪ 1‬בינואר ‪ .)2010‬הפחתה זו‬
‫נקבעה כהוראת שעה עד לסוף שנת ‪.2014‬‬
‫ עוד נציין‪ ,‬שרשות המסים מפרסמת את המחיר לצרכן ואת סכומי שווי השימוש‬
‫לדגם‪ ,‬באתר רשות המסים באינטרנט‪ ,‬בכתובת הבאה‪:‬‬
‫ ‪ ./https://www.shaam.gov.il/mm-usecar‬המידע באתר מובא במתכונת של‬
‫שאילתא לחיפוש לפי קוד תוצר וקוד דגם (בהתאם לשיטת הקודים של משרד‬
‫הרישוי‪ ,‬כפי שאלה מוטבעים על גבי רישיון הרכב)‪.‬‬
‫ תשומת לבכם‪ ,‬כי קיימת עמדה‪ ,‬כי ככל שניתן להוכיח את היקף השימוש הפרטי‬
‫שנעשה ברכב — אזי יש לזקוף את שווי השימוש בדרך זו‪ ,‬חלף הקביעה השרירותית‬
‫בתקנות‪ ,‬בהן לכאורה אין הפרדה בין היקף השימוש הפרטי שנעשה ברכב לעומת‬
‫השימוש העסקי‪ .‬יצוין כי עמדה זו מנוגדת לעמדת רשויות המס‪.‬‬
‫‪ ) 2‬השיטה הישנה (קבוצות מחיר) — חלה על רכבים שנרשמו לראשונה עד ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2009‬‬
‫ להלן נתונים על סכום השווי בשנת ‪ 2012‬לגבי כלי רכב שנרשמו עד ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪( 2009‬ש"ח לחודש)‪:‬‬
‫קבוצת מחיר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫אופנוע ‪L3‬‬
‫באם סכום השווי שנזקף לעובד עולה על סכום ההוצאות שיש לתאם בגין אותו כלי‬
‫רכב‪ ,‬אזי לא ניתן לקזז את הסכום השלילי כנגד סכום חיובי מכלי רכב אחר‪.‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‬
‫שווי השימוש‬
‫בשנת ‪2012‬‬
‫‪2,640‬‬
‫‪2,870‬‬
‫‪3,690‬‬
‫‪4,420‬‬
‫‪6,120‬‬
‫‪7,930‬‬
‫‪10,200‬‬
‫‪880‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫‪32‬‬
‫הפרשות לקרן השתלמות בשנת המס ‪2012‬‬
‫פקודת מס הכנסה מתירה בתנאים מסוימים ניכוי תשלומים לקרן השתלמות לשכירים‪,‬‬
‫לעצמאים‪ ,‬לחברי קיבוץ ולשכירים בעלי שליטה בחברת מעטים‪.‬‬
‫להלן ריכוז ההוראות בנושא זה לגבי שנת המס ‪:2012‬‬
‫‪ .1‬שיעורי ההפרשות‬
‫בשנת המס ‪ 2012‬יותרו בניכוי הפרשות לקרן השתלמות כדלקמן (שנתי)‪:‬‬
‫א‪ .‬שכיר רגיל (שאינו בעל שליטה)‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הפרשות מעביד עבור עובדים שכירים רגילים (שאינם בעלי שליטה) שאינם בגדר הכנסת‬
‫עבודה (סעיף ‪(3‬ה) לפקודה) יותרו בניכוי כדלקמן‪:‬‬
‫‪ 7.5%‬מהמשכורת החודשית שאינה עולה על ‪ 15,712‬ש"ח (‪ 188,544‬ש"ח לשנה) ו‪2.5%-‬‬
‫תשלום מקביל של העובד‪.‬‬
‫(אצל עובדי הוראה‪ 8.4% :‬חלק המעביד ו‪ 4.2%-‬חלק העובד)‪.‬‬
‫עמדת הרשות למסים בישראל הינה שתקרת המשכורת הקובעת הינה בגין הכנסתו הכוללת‬
‫של העובד ממשכורת‪ ,‬ולא בגין כל מקום עבודה בנפרד‪ ,‬אם הוא עובד במספר מקומות‬
‫עבודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שכיר בעל שליטה‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הפרשות החברה בגובה של עד ‪ 4.5%‬מהמשכורת החודשית שאינה עולה על ‪ 15,712‬ש"ח‬
‫(‪ 188,544‬ש"ח לשנה)‪.‬‬
‫ניכוי ההוצאה מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור של שליש לפחות (‪.)1.5%‬‬
‫היינו‪ ,‬על מנת ליהנות מההטבה המקסימלית בשנת המס ‪ 2012‬יש צורך בהפרשה בשיעור‬
‫של ‪ 4.5%( 6%‬חלק המעביד ו‪ 1.5%-‬חלק העובד) ממשכורת שנתית שאינה עולה על‬
‫‪ 188,544‬ש"ח (הפרשה מירבית — ‪ 11,313‬ש"ח וניכוי מירבי של — ‪ 8,484‬ש"ח)‪.‬‬
‫מובהר בזאת‪ ,‬כי הפרשות המעביד מעבר לשיעור של ‪ 4.5%‬ועד לשיעור של ‪7.5%‬‬
‫מהמשכורת שאינה עולה על ‪ 188,544‬ש"ח — אומנם לא תותר כהוצאה בידי המעביד‪ ,‬אך‬
‫לא תיחשב כהכנסה בידי בעל השליטה (מותנה בתשלום מקביל של לפחות שליש על ידי‬
‫בעל השליטה‪ ,‬כאמור לעיל)‪ ,‬וכך ניתן למעשה להעביר כספים מהחברה לבעל השליטה‬
‫בעלות של שיעור מס החברות בלבד‪ .‬הפרשה בשיעור העולה על ‪ 7.5%‬תיחשב כהכנסת‬
‫עבודה של בעל השליטה בעת ההפרשה כאמור בסעיף ‪(3‬ה) לפקודת מס הכנסה‪( .‬בדומה‬
‫לשכיר שאינו בעל שליטה)‪.‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪33‬‬
‫ג‪ .‬עצמאי וחבר קיבוץ‬
‫‬
‫‪ 4.5%‬מההכנסה מעסק או משלח יד שאינה עולה על ‪ 255,000‬ש"ח (ניכוי מירבי של ‪11,475‬‬
‫ש"ח)‪ .‬הניכוי כהוצאה מותנה בתשלום נוסף של העצמאי או הקיבוץ בשיעור של ‪.2.5%‬‬
‫היינו‪ ,‬על מנת ליהנות מההטבה המכסימלית בשנת המס ‪ 2012‬יש צורך בהפרשה בשיעור‬
‫של ‪ 7%‬מההכנסה שאינה עולה על ‪ 255,000‬ש"ח (הפרשה מירבית — ‪ 17,850‬ש"ח וניכוי‬
‫מירבי של — ‪ 11,475‬ש"ח)‪.‬‬
‫‪ .2‬תקרה להפרשות לעצמאי שהוא גם שכיר‬
‫ישנה מגבלה על התשלומים לקרן השתלמות לעצמאי שיש לו גם הכנסה ממשכורת שבגינה‬
‫מפריש מעבידו סכומים לקרן השתלמות‪.‬‬
‫הסכומים שיותרו לניכוי לעצמאי כאמור‪ ,‬בגין תשלומיו לקרן השתלמות כעצמאי‪ ,‬ייקבעו בהתאם‬
‫להכנסתו כעצמאי [עד לתקרת ההכנסה הקובעת הקבועה בסעיף ‪5( 17‬א) — ‪ 255,000‬ש"ח‬
‫בשנת ‪ ]2012‬בהפחתת המשכורת שבגינה הפריש לו מעבידו כספים לקרן השתלמות בשנת המס‪.‬‬
‫(ראה סעיף ‪ )5(2‬לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות)‪ ,‬תשל"ב‪.)1972-‬‬
‫‪ .3‬צבירת ותק‬
‫לפי סעיף ‪16(9‬א) לפקודה‪ ,‬משיכת כספים מקרן השתלמות (קרן והפרשי הצמדה‪ ,‬וכן ריבית‬
‫ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת — ראה סעיף ‪ 4‬בהמשך) פטורה ממס לאחר פטירה‪,‬‬
‫ובחיי בעל החשבון — לאחר חלוף ‪ 6‬שנים ממועד התשלום הראשון לקרן (לגבי עובד שהגיע‬
‫לגיל פרישה — לאחר חלוף ‪ 3‬שנים)‪ .‬לגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו —‬
‫אם חלפו ‪ 3‬שנים ממועד התשלום הראשון‪.‬‬
‫“מועד התשלום הראשון" ייחשב המוקדם מבין סוף החודש שבו שולם התשלום הראשון‪,‬‬
‫או סוף החודש שלגביו שולם התשלום הראשון‪ ,‬אך לא לפני תחילת שנת המס שבה שולם‪.‬‬
‫היינו‪ ,‬ניתן להפקיד לראשונה בקרן ההשתלמות עד ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2012‬וליהנות מוותק של‬
‫תחילת השנה‪.‬‬
‫‪ .4‬מיסוי ריבית ורווחים אחרים בעת המשיכה מקרן השתלמות‬
‫עקרונית‪ ,‬ריבית ורווחים אחרים (להבדיל מהקרן והפרשי ההצמדה) המתקבלים בעת פדיון של‬
‫קרן השתלמות‪ ,‬חייבים במס בשיעור של ‪( 25%‬על החלק שנצבר עד ‪ 31‬בדצמבר ‪,20% — 2011‬‬
‫עד ‪ 31‬בדצמבר ‪.)15% — 2005‬‬
‫ואולם‪ ,‬לפי סעיף ‪16(9‬א) לפקודה יחול פטור ממס במקרים הבאים‪:‬‬
‫לגבי משיכת סכומים מקרן השתלמות של שכירים‬
‫‪z z‬יחול פטור מלא על התשואה הנובעת מהפקדות בקרן השתלמות עד המועד הקובע‬
‫(‪ 31‬בדצמבר ‪.)2002‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪34‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫‪z z‬כמו כן‪ ,‬יינתן פטור בגין משיכת מלוא הקרן (שמקורה בהפקדות העובד והמעביד‪,‬‬
‫לרבות הקרן שחויבה במס במועד ההפקדה) וכן בגין משיכת ריבית ורווחים אחרים‬
‫שמקורם בהפקדה מוטבת (לגבי הפקדות החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪:)2003‬‬
‫ “הפקדה מוטבת" — כל אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ )1‬סכום ששילם מעביד‪ ,‬עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו‪ ,‬לפי סעיף‬
‫‪(3‬ה)‪ ,‬כהכנסת עבודה בעת ששולם לקרן;‬
‫‪ )2‬סכום ששילם העובד שהוא אחד מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד בשיעור הקבוע בסעיף ‪(3‬ה)‪,‬‬
‫בשל משכורתו הקובעת של העובד כהגדרתה בסעיף האמור;‬
‫ב‪ .‬סכום בשיעור שאינו עולה על ‪ 2.5%‬ממשכורתו הקובעת של העובד;‬
‫ג‪ .‬סכום בשיעור אחר שנקבע לתשלומי העובד בהסכם קיבוצי שאושר לפי חוק‬
‫הסכמים קיבוציים‪ ,‬התשי"ז‪ ,1957-‬לפני ‪ 12‬ביוני ‪.2002‬‬
‫לגבי משיכת תשלומים מקרן השתלמות לעצמאים ולחברי קיבוץ‬
‫‪z z‬יחול פטור מלא בגין התשואה הנובעת מהפקדות בקרן ההשתלמות לעצמאיים עד ליום‬
‫‪ 30‬בנובמבר ‪( 2002‬לחברי קיבוץ עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.)2002‬‬
‫‪z z‬בגין הפקדות שבוצעו החל מיום ‪ 1‬בדצמבר ‪( 2002‬חברי קיבוץ החל מיום ‪ 1‬בינואר‬
‫‪ )2003‬יינתן פטור בגין ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת (סכום של‬
‫‪ 17,880‬ש"ח לשנה בשנת ‪.)2012‬‬
‫‪ .5‬סדר הקדימויות של משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות‬
‫ביום ‪ 14‬במרץ ‪ 2011‬פורסמו בקובץ התקנות ‪ ,6984‬תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים‬
‫(קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות)‪ ,‬התשע"א‪( 2011-‬להלן — התקנות)‬
‫הקובעות את סדר הקדימויות של משיכת הכספים מכל אחד ממרכיבי חשבון קרן ההשתלמות‬
‫(הן תשלומי המעביד והן תשלומי העובד)‪ ,‬במקרה של משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות‪.‬‬
‫“המועד הקובע" — ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2002‬ובקרן לעצמאים ‪ 30‬בנובמבר ‪.2002‬‬
‫“תשלומי ההפקדה המוטבת" — תשלומים ששולמו מהמועד הקובע ואילך שהם תשלומי‬
‫ההפקדה המוטבת כהגדרתה בסעיף ‪16(9‬א)(ג) (תשלומי המעביד והעובד באחוזים הנקובים‬
‫בסעיפים הנ"ל מסכום חודשי של עד ‪ 17,880‬ש"ח)‪ ,‬או בסעיף ‪16(9‬ב) לפקודת מס הכנסה‬
‫(לגבי קרן השתלמות לעצמאים)‪.‬‬
‫סדר המשיכות (ברירת המחדל) יהיה כדלקמן‪:‬‬
‫‪ )1‬מחלק מרכיב החשבון של התשלומים החייבים (תשלומים ששולמו לקרן ההשתלמות‬
‫מהמועד הקובע ואילך שאינם תשלומי ההפקדה המוטבת)‪ .‬התשואה על מרכיב זה חייבת‬
‫במס‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪35‬‬
‫‪ ) 2‬מחלק מרכיב החשבון של תשלומים עד למועד הקובע‪ .‬התשואה על מרכיב זה פטורה‬
‫ממס‪.‬‬
‫‪ )3‬מחלק מרכיב החשבון של תשלומי ההפקדה המוטבת‪ .‬התשואה על מרכיב זה פטורה ממס‪.‬‬
‫ המשמעות‪ :‬התקנות מאפשרות למי שהפקיד בקרן השתלמות מעבר לסף הפטור (סכומים‬
‫שאינם נחשבים להפקדה מוטבת)‪ ,‬למשוך רק את הכספים הנ"ל שהתשואה בגינם חייבת‬
‫במס ולהשאיר בקרן את הכספים שהתשואה בגינם פטורה ממס‪.‬‬
‫ התקנות מאפשרות לעמית לבחור לפי בקשתו גם בסדר משיכה שונה‪ .‬סדר הקדימויות‬
‫החדש מבטל את סדר הקדימויות הקודם שנקבע בסעיף ‪ 41‬יג(ב)(‪ )2‬לתקנות מס הכנסה‬
‫(כללים לאישור ולניהול קופות גמל)‪ ,‬התשכ"ד‪.1964-‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪36‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫מפקד המלאי ל‪ 31-‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫‪ .1‬מועד המפקד‬
‫‪ 31‬בדצמבר הוא יום המאזן ותום שנת המס‪ ,‬ולכן יש לערוך את מפקד המלאי לאותו תאריך‪.‬‬
‫ניתן לפקוד את המלאי תוך חודש ימים לפני יום המאזן או תוך חודש ימים לאחריו‪ ,‬ובלבד‬
‫שאם המפקד ייעשה יותר מעשרה ימים לפני יום המאזן או יותר מעשרה ימים לאחריו יש‬
‫להודיע על כך בכתב מראש לפקיד השומה‪.‬‬
‫אם מפקד המלאי לא יערך ב‪ 31-‬בדצמבר — יש להערך לרישום מדוייק של כל הטובין הנכנסים‬
‫והיוצאים מהעסק בין מועד המפקד בפועל לבין תאריך המאזן ולערוך את התיאומים הנדרשים‬
‫לקביעת המלאי לתאריך המאזן‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬נבקשכם להודיענו מראש על מועד המפקד המתוכנן על ידכם‪.‬‬
‫חובת ההודעה ועריכת התיאומים כאמור לעיל אינה חלה על מלאי שרישומו מתנהל בספר‬
‫תנועת המלאי באופן המאפשר קביעת יתרות המלאי שכל פריט בו נפקד לפחות אחת בשנה‬
‫ונשלחה הודעה לפקיד השומה על בחירה בשיטה זו לא יאוחר מתחילת שנת המס‪.‬‬
‫‪ .2‬עריכת המפקד‬
‫נא להכין רשימות מלאי שיכללו את כל הטובין שבבעלותכם או ברשותכם‪ .‬טובין השייכים‬
‫לאחרים ונמצאים ברשותכם ירשמו בנפרד (כגון טובין באשגרה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליכם לערוך רשימת‬
‫הטובין שבבעלותכם והנמצאים‪ ,‬בתאריך המפקד‪ ,‬אצל אחרים (כגון‪ :‬סחורה שנשלחה לעיבוד‬
‫וטובין במחסני ערובה)‪.‬‬
‫הרשימות יערכו לפי הקבוצות הבאות‪ :‬חומרי גלם‪ ,‬חומרי אריזה‪ ,‬חומרי עזר‪ ,‬תוצרת בעיבוד‪,‬‬
‫מוצרים מוגמרים וכד'‪.‬‬
‫גליונות הספירה יהיו ממוספרים מראש במספר עוקב‪ .‬בראש כל גליון יצוין תאריך המפקד‬
‫ומקום איחסון הטובין‪ .‬רצוי לערוך הרשימה ב‪ 3-‬עותקים לפחות‪.‬‬
‫הרשימות יכללו לפחות פרטים אלו‪:‬‬
‫— תאור הטובין באופן המאפשר זיהוי סוגם;‬
‫— מצב הטובין תוך ציון מצב תקינותם (מיושנים‪ ,‬מקולקלים‪ ,‬במחזור איטי‪ ,‬פסולת וכד');‬
‫— יחידת המדידה (ק"ג‪ ,‬מטרים‪ ,‬תריסרים וכד');‬
‫— הכמות (מספר היחידות כאמור לעיל)‪.‬‬
‫לגבי מלאי של מקלטי טלויזיה‪ ,‬מכשירי סטריאו ומכשירי רדיו יש לציין גם את שם היצרן‬
‫ומס' סידורי של המוצר המוטבע ע"י היצרן‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪37‬‬
‫רצוי להשאיר מקום ל‪ 2-‬טורים נוספים שימולאו במועד מאוחר יותר והם‪ :‬מחיר היחידה ושווי‬
‫כולל (מספר היחידות מוכפל במחיר)‪.‬‬
‫תוצרת בעיבוד תירשם תוך ציון הכמות ביחידות פיזיות ושלב העיבוד (רמת הגמר) במועד‬
‫הספירה‪ .‬רצוי להשאיר ‪ 3‬עמודות נוספות לחישוב תפוקה שוות הערך (כמות היחידות הפיזיות‬
‫מוכפל ברמת הגמר)‪ ,‬לעלות ליחידה ולשווי הכולל‪.‬‬
‫הרשימות ירשמו בדיו ולא בעפרון‪ .‬מבצעי הספירה יחתמו בסוף כל גליון ויציינו את שמם המלא‪.‬‬
‫‪ .3‬חישוב שווי המלאי‬
‫את שווי המלאי ניתן לחשב במועד מאוחר יותר‪ .‬אין לכלול בחישוב השווי טובין שאינם‬
‫שייכים לכם (כגון שנמכרו לפני תאריך המאזן) אך יש לכלול פריטים הנמצאים ברשותם של‬
‫אחרים והשייכים לכם‪.‬‬
‫השווי יחושב בדרך כלל לפי העלות (לא כולל מע"מ) אך במקרה של טובין שאינם תקינים‬
‫(ראה לעיל) או שמחיר מכירתם המשוער נמוך מהעלות‪ ,‬יחושב השווי לפי “ערך המימוש‬
‫הנקי" (שווי שוק בניכוי הוצאות מכירה) והדבר יודגש ברשימה תוך ציון בסיס החישוב‪ .‬העלות‬
‫תחושב לפי שיטת “פיפו" (ראשון נכנס ראשון יוצא) או לפי זיהוי ספציפי של מחיר קנית‬
‫יחידת הסחורה‪.‬‬
‫רשימות המלאי יסוכמו בנפרד לפי קבוצות כגון‪ :‬חומרי גלם‪ ,‬חומרי אריזה‪ ,‬חומרי עזר‪ ,‬תוצרת‬
‫בעיבוד‪ ,‬מוצרים מוגמרים וכד'‪.‬‬
‫חישוב שווי המלאי יעשה בדרך כלל על גבי גליונות המפקד‪ .‬אם החישוב נעשה שלא על גבי‬
‫גליונות המפקד המקוריים יש לדאוג לסימון שיאפשר מעקב הדדי בין רשימות המפקד לבין‬
‫רשימות השווי הסופיות‪.‬‬
‫‪ .4‬שמירת הרשימות‬
‫רשימות המפקד המקוריות מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות ויש לשמרן במשך‬
‫שבע שנים מתום שנת המס או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה‪ ,‬כמאוחר שבהם‪.‬‬
‫פקידי השומה נוהגים לדרוש לעיתים את רשימות מפקד המלאי זמן קצר לאחר תאריך המאזן‪.‬‬
‫במקרים כאלה עליכם להמציא לפקיד השומה‪ ,‬מיד עם קבלת הדרישה‪ ,‬העתק אחד מרשימות‬
‫המפקד המקוריות מבלי להמתין לחישוב השווי‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪38‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫תקופת השמירה על מערכת החשבונות‬
‫ומסמכים אחרים‬
‫על פי סעיף ‪ 25‬להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)‪ ,‬נקבעו הוראות בדבר תקופת‬
‫השמירה של מערכת החשבונות וכן מסמכים אחרים שברשות; אמצעי האחסון ומקום שמירתם‪.‬‬
‫להלן כללי השמירה‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת החשבונות שחובה לנהל (כמפורט בסעיף ‪(3‬א) להלן)‬
‫את מערכת החשבונות חובה לשמור במשך ‪ 7‬שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת‬
‫(ראה מקרה א') או במשך ‪ 6‬שנים מיום הגשת הדוח לאותה שנת מס (ראה מקרה ב')‪ ,‬הכל‬
‫לפי המאוחר‪.‬‬
‫דוגמה לגבי שנת המס ‪( 2005‬השנה האחרונה הרלוונטית בדרך כלל לבדיקה)‪:‬‬
‫שנת המס‬
‫המקרה‬
‫‪2005‬‬
‫א'‬
‫‪2005‬‬
‫ב'‬
‫* ‪ 7‬שנים מתום שנת המס‪.‬‬
‫** ‪ 6‬שנים מיום הגשת הדוח‪.‬‬
‫יום הגשת הדוח‬
‫‪31.10.06‬‬
‫‪31.05.07‬‬
‫יום סיום‬
‫חובת השמירה‬
‫‪*31.12.12‬‬
‫‪**31.05.13‬‬
‫‪ .2‬מסמכים אחרים שברשות (כמפורט להלן)‬
‫את המסמכים המפורטים בסעיף ‪(3‬ב) להלן‪ ,‬חובה לשמור במשך ‪ 3‬שנים לפחות מיום הגשת‬
‫הדוח על ההכנסה‪.‬‬
‫דוגמה לגבי שנות המס ‪( 2009—2008‬השנים האחרונות הרלוונטיות בדרך כלל לבדיקה)‪:‬‬
‫המקרה‬
‫א'‬
‫ב'‬
‫שנת המס‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫יום הגשת הדוח‬
‫‪31.1.2010‬‬
‫‪31.8.2010‬‬
‫יום סיום‬
‫חובת השמירה‬
‫‪31.1.2013‬‬
‫‪31.8.2013‬‬
‫‪ .3‬הגדרת מערכת חשבונות ומסמכים אחרים לענין תקופת השמירה‬
‫א‪ .‬מערכת החשבונות (שחובה לנהל) כוללת‪:‬‬
‫‪ )1‬את כל ספרי החשבון (לרבות כרטסת חשבונות) ותעוד (תעוד פנים ותעוד חוץ)‪ ,‬לרבות‬
‫מערכת חשבונות ממוחשבת — שחובה לנהל על פי הוראות התוספת הספציפית לניהול‬
‫פנקסים‪ ,‬החלה על עסק‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪39‬‬
‫ מערכת החשבונות הממוחשבת כוללת גם את התוכנה‪ ,‬טבלאות העזר (כגון טבלאות לתרגום‬
‫שערי מטבע‪ ,‬טבלאות לניכוי במקור וכיוצ"ב) ואמצעי אחסון ממוחשבים (כגון — סרטים‬
‫מגנטיים‪ ,‬תקליטורים‪ ,‬דיסקים אופטיים וכיוצ"ב) למעט קובץ זמני (קובץ המשמש כטיוטה‬
‫בלבד‪ ,‬להבדיל מקובץ קבוע — שבו אין אפשרות למחוק רשומה והרשומות מוספרו באופן‬
‫אוטומטי במספור עוקב‪ ,‬כשרצף המספרים העוקבים‪ ,‬נשמר מעיבוד לעיבוד במשך שנת‬
‫המס)‪.‬‬
‫‪ )2‬מסמכים נוספים שלגביהם נקבע בהוראות שיש לשמרם יחד עם מערכת החשבונות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫העתקים או ספחים של דוחות תקופתיים למס ערך מוסף; העתקי חשבונות שנתקבלו‬
‫מהבנק לגבי תקבולים שלא נרשמו בספר קופה‪ ,‬מאחר שהופקדו בבנק ביום קבלתם או‬
‫למחרתו; הוראה דומה קיימת לגבי ספר תקבולים ותשלומים‪ ,‬וכן מסמכים מסוימים שנערכו‬
‫על ידי קבלנים‪ ,‬סוחרי מקרקעין ורופאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסמכים אחרים (מסמכים שברשות) כוללים‪:‬‬
‫מסמכים שאינם בגדר תיעוד חובה לפי ההוראות לניהול פנקסי חשבונות‪ ,‬ואינם חלק ממערכת‬
‫החשבונות‪( ,‬כמפורט בסעיף ‪ 25‬בהוראות)‪.‬‬
‫מסמכים אלה הם‪ :‬מסמכים סטטיסטיים‪ ,‬הזמנות‪ ,‬רישומים פנימיים בין מחלקתיים‪ ,‬מקור‬
‫תיעוד אשר נסרק למחשב לצורך משלוחו כמסמך ממוחשב‪ ,‬חוזים ופרוטוקולים‪ ,‬במידה שנוהג‬
‫הנישום לערכם או לקבלם‪ ,‬וכן תיעוד ופנקסים שאין חובה לנהלם על פי ההוראות‪ ,‬ואשר‬
‫נוהלו‪ ,‬בין מרצון ובין מכוח דין אחר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסמכים מיוחדים‬
‫בטרם השמדת מערכת חשבונות ומסמכים אחרים שברשות‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬ראוי לשקול ולבדוק‬
‫אם לא רצוי לשמור בעסק מעבר לתקופות שלעיל‪ ,‬מסמכים מסוימים אשר עשויים להידרש‬
‫בעתיד‪ ,‬גם מטעמים שאינם קשורים לדיני המס‪ ,‬כגון — מסמכים על רכישת נכסים (לרבות‬
‫נכסי מקרקעין)‪ ,‬חוזי שכירות‪ ,‬הסכמים והתקשרויות לטווח ארוך‪ ,‬מסמכים הקשורים בתנאי‬
‫עבודה ושכר עובדים‪ ,‬מסמכים אשר קיימת בגינם תביעה תלויה בבית משפט ועוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקום ואופן שמירת המסמכים‬
‫יצויין שההוראות לניהול פנקסי חשבונות מחייבות להחזיק את הספרים במען העסק (בישראל‪,‬‬
‫למעט אם נתקבל הסדר מס המתיר שמירת חלק ממערכת החשבונות בחו"ל) שצוין בדין‬
‫וחשבון השנתי על ההכנסות (מותר להוציאם זמנית רק לשם ביקורת על ידי רואי חשבון או‬
‫לשם השלמת רישומים‪ ,‬עיון בהם או הצגתם או לשם מסירת עדות)‪ .‬מי שמחזיק את ספריו‬
‫שלא במען‪ ,‬חייב להודיע על כך לפקיד השומה‪.‬‬
‫ההוראות לניהול פנקסי חשבונות מאפשרות לשומרם על גבי אמצעי אחסון ממוחשבים‪ ,‬בתנאי‬
‫שניתן להפיק מהם פלט מודפס‪ ,‬או לשמרם בצורת העתק צילומי ממוזער (מיקרופיש)‪ ,‬אך זאת‬
‫בתנאים מגבילים מסוימים (על פי המפורט בנספח ד' לסעיף ‪ 36‬בהוראות לניהול פנקסים)‪.‬‬
‫סריקת מסמכים לא תיחשב כעומדת בדרישות השמירה‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪40‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫מערכת חשבונות ממוחשבת — תישמר באמצעי אחסון ממוחשבים‪.‬‬
‫יש לערוך גיבוי למערכת חשבונות ממוחשבת (למעט התוכנה לניהול חשבונות) אחת לרבעון‪.‬‬
‫גיבוי כאמור יישמר במקום שעליו הודיע הנישום בכתב לפקיד השומה ושונה ממקום החזקת‬
‫המערכת הממוחשבת של הנישום‪ .‬עוד נקבע כי במערכת חשבונות ממוחשבת תתאפשר הפקה‬
‫זמינה של פלט מודפס וחזותי של מערכת החשבונות הממוחשבת או כל חלק ממנה וכן‬
‫מגיבוי כאמור‪.‬‬
‫מסמך ממוחשב ששלח או קיבל הנישום‪ ,‬בחתימה אלקטרונית שבה נחתם‪ ,‬יישמר באמצעי‬
‫אחסון ממוחשבים‪ ,‬כחלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות של הנישום‪.‬‬
‫לתשומת לבכם — בתיקון שפורסם בקובץ התקנות ‪ 6521‬שתחולתו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2007‬נקבע‬
‫כי הרישום במערכת החשבונות ייעשה באופן שהוא יישאר קריא וברור למשך התקופה הנדרשת‬
‫לפי הוראות אלה‪ .‬בהודעה לציבור מיום ‪ 3‬בנובמבר ‪ 2009‬של הרשות למסים‪ ,‬הופנתה תשומת‬
‫לב לכך שחשיפת נייר טרמי למקור חום‪ ,‬יכולה לגרום לאובדן הפרטים המודפסים על גבי הנייר‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬נאמר בהודעה‪ ,‬שהוראות ניהול פנקסים מחייבות את עורכי תיעוד הפנים להפיק את‬
‫התיעוד הנמסר ללקוח על גבי נייר באיכות הנדרשת בהוראות ואת ציבור המשתמשים לאחסון‬
‫בתנאים נאותים‪ ,‬אשר יתרמו לשמירת התיעוד כאמור בהוראות‪ ,‬וכן שאי עמידה כאמור לעיל‪,‬‬
‫יכול לגרום למשלוח הודעות על אי קבילות פנקסים וכן‪ ,‬לאי הכרה בהוצאות‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪41‬‬
‫זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור‬
‫רקע‬
‫על‪-‬פי סעיף ‪ 46‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬ניתן לקבל זיכוי ממס בשל תרומה לקרן לאומית או‬
‫למוסד ציבורי‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ )2(9‬לפקודה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪z z‬אצל נישום שהוא יחיד — זיכוי מס בשיעור ‪;35%‬‬
‫‪z z‬אצל נישום שהוא חבר בני‪-‬אדם — זיכוי מס בשיעור מס החברות (‪ 24%‬בשנת ‪2011‬‬
‫ו‪ 25%-‬בשנת ‪ 2012‬ואילך)‪.‬‬
‫עד לשנת המס ‪ ,2008‬הזיכוי הותנה בכך‪ ,‬שסכום התרומה המינימלי עלה על ‪ 400‬ש"ח (להלן‪:‬‬
‫“סכום התרומה המינימלי")‪ ,‬ושהסכום המקסימלי שבגינו יינתן זיכוי לא עלה על ‪4,208,000‬‬
‫ש"ח (מעודכן לשנת ‪( )2008‬להלן‪“ :‬סכום התקרה") או על ‪ 30%‬מההכנסה החייבת של הנישום‬
‫באותה שנה‪ ,‬לפי הנמוך מביניהם (להלן ביחד‪“ :‬תקרת הזיכוי")‪.‬‬
‫סכום תרומה העולה על התקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס‪ ,‬יזוכה מהמס בשלוש שנות‬
‫המס הבאות בזו אחר זו‪ ,‬ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור‪ ,‬בשל‬
‫סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי‪ .‬דהיינו‪ ,‬סכום התרומות ששולם בשנה‬
‫מסויימת‪ ,‬לא אובד בגלל המגבלה של סכום התקרה או בשל הכנסה חייבת נמוכה מידי (או‬
‫אפילו הפסד) באותה שנה‪ ,‬וניתן להעבירו לשלוש שנות המס הבאות‪.‬‬
‫נציין גם‪ ,‬שעל פי סעיף ‪46‬א לפקודה קיימות מגבלות נוספות לקבלת הזיכוי‪ ,‬אם תובעים גם‬
‫ניכוי בשל מו"פ‪.‬‬
‫כדי להקל על פעילותם של מוסדות ציבור ולעודד מתן תרומות‪ ,‬נקבעה במסגרת חוק מס הכנסה‬
‫(תרומה לקרן לאומית או מוסד ציבורי בשנות המס ‪ 2009‬ו‪( )2010-‬הוראת שעה)‪ ,‬התש"ע‪,2009-‬‬
‫הוראת שעה לשנות המס ‪ 2009‬ו‪ 2010-‬ולפיה סכום התקרה הוגדל ל‪ 7,500,000-‬ש"ח ול‪7,636,000-‬‬
‫ש"ח בשנות המס ‪ 2009‬ו‪ ,2010-‬בהתאמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוקטן סכום התרומה המינימלי באותן שנים‬
‫לסך של ‪ 300‬ש"ח ו‪ 310-‬ש"ח בשנות המס ‪ 2009‬ו‪ ,2010-‬בהתאמה‪.‬‬
‫הוראת השעה האמורה לא חלה בשנת המס ‪ ,2011‬ועל כן בשנה זו סכום התרומה המינימלי‬
‫עמד על סך ‪ 420‬ש"ח‪ ,‬ואילו סכום התקרה עמד על סך ‪ 4,351,000‬ש"ח‪.‬‬
‫עדכון סכומי התרומה המינימלית והמקסימלית החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪2012‬‬
‫בספר החוקים ‪ 2379‬מיום ‪ 7‬באוגוסט ‪ 2012‬פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ‪,)194‬‬
‫התשע"ב‪( 2012-‬להלן‪“ :‬תיקון ‪ ,)"194‬אשר קבע הוראת קבע ברוח הוראת השעה שחלה בעבר‬
‫(ראה לעיל)‪ ,‬מתוך מטרה לעודד תרומות למוסדות ציבור‪.‬‬
‫במסגרת תיקון ‪ 194‬נקבע כי החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2012‬סכום התרומה המינימלי יופחת לסך‬
‫של ‪ 180‬ש"ח‪ ,‬ואילו סכום התקרה יועלה לסך של ‪ 9,000,000‬ש"ח‪ .‬סכומים אלו יעודכנו לשיעור‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪42‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫עליית המדד בהתאם להוראות הקבועות בסעיף ‪120‬ב לפקודה‪ ,‬בתחילת שנת המס שבה ניתנות‬
‫התרומות*‪.‬‬
‫סכומים מוכרים בגין שנים קודמות ועמדת רשות המסים‬
‫סכומים מרביים לתרומות בשנים קודמות (בגין שנים שניתן לדרוש בגינן זיכוי בדוח המס‬
‫לשנת ‪ 2012‬בשל תרומות שלא נוצלו במלואן)‪:‬‬
‫‪z z‬שנת המס ‪ 7,500,000 — 2009‬ש"ח;‬
‫‪z z‬שנת המס ‪ 7,636,000 — 2010‬ש"ח;‬
‫‪z z‬שנת המס ‪ 4,351,000 — 2011‬ש"ח;‬
‫על‪-‬פי רשות המסים (הוראת ביצוע מס' ‪ ,)3/2001‬יותר זיכוי רק בגין קבלה מקורית בה צוינו‬
‫במפורש שם התורם (אלא אם היא בסכום שאינו עולה על ‪ 400‬ש"ח וסכום התרומה הודפס‬
‫מראש)‪ ,‬המילה “תרומה" והטקסט הבא‪“ :‬למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף‬
‫‪ 46‬לפקודת מס הכנסה"‪.‬‬
‫להלן הדגמה (באלפי ש"ח)**‪:‬‬
‫הדוגמא מובאת לצורך המחשה בלבד‪ ,‬ויש להביא בחשבון שסכום התקרה לשנות המס ‪2013-‬‬
‫‪ 2015‬יעודכן בתחילת כל שנת מס‪.‬‬
‫* בעבר נקבע בסעיף ‪(46‬ב) לפקודה‪ ,‬אשר בוטל במסגרת תיקון ‪ ,194‬כי סכום התרומה המינימלי וסכום‬
‫התקרה יתואמו לא מידי כל תחילת שנת מס‪ ,‬אלא רק לקראת סוף שנת המס שבה ניתנו התרומות (עדכון‬
‫לפי המדד שפורסם בחודש אוגוסט של שנת המס)‪.‬‬
‫** הדוגמא מובאת לצורך המחשה בלבד‪ ,‬ויש להביא בחשבון שסכומי התקרה לשנות המס ‪2013-2015‬‬
‫יעודכנו בתחילת כל שנת מס‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫תרומה‬
‫שוטפת‬
‫‪1,200‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪4,751‬‬
‫—‬
‫‪70‬‬
‫—‬
‫‪40‬‬
‫ד‬
‫ה=ג‪+‬ד‬
‫שנת הכנסה‬
‫המס חייבת‬
‫‪3,000 2009‬‬
‫‪4,000 2010‬‬
‫‪26,000 2011‬‬
‫‪1,300 2012‬‬
‫‪200 2013‬‬
‫—‬
‫‪2014‬‬
‫‪800 2015‬‬
‫הערות לטבלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הנמוך מבין טורים‪ :‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ )2( ;.‬בהתאם להוראת ביצוע ‪ ,3/2001‬החישוב נעשה לפי ‪ ,FIFO‬קרי — תחילה‬
‫ניצול הזיכוי בשל עודף התרומות המועברות משנים קודמות והיתרה מיוחסת לתרומות בשנה השוטפת; (‪)3‬‬
‫המקור משנת ‪ )4( ;2010‬המקור משנת ‪ )5( ;2011‬המקור משנת ‪ )6( ;2011‬מקורם של ‪ 70‬אלפי ש"ח בשנת ‪2013‬‬
‫ומקורם של ה‪ 50-‬אלפי ש"ח הנותרים בשנת ‪ )7( ;2011‬ה‪ 50-‬אלפי ש"ח משנת ‪ 2011‬אינם יכולים לעבור לשנת‬
‫‪ .2015‬המקור של ה‪ 70-‬אלפי ש"ח שעוברים לשנת ‪ 2015‬הינו בשנת ‪.2013‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫תרומה מועברת סה"כ‬
‫משנים קודמות תרומות‬
‫‪1,200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪4,851‬‬
‫‪100‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪180‬‬
‫‪110‬‬
‫‪120‬‬
‫‪120‬‬
‫‪110‬‬
‫‪70‬‬
‫ט=ח‪-‬ה‬
‫ח‬
‫ז‬
‫ו=‪*30%‬ב‬
‫סכום התקרה תקרת‬
‫עודף לזיכוי‬
‫תקרת‬
‫הנקוב‬
‫הזיכוי בשנים הבאות‬
‫‪30%‬‬
‫בסעיף ‪ 46‬בפועל (‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫‪300‬‬
‫‪900‬‬
‫‪7,500‬‬
‫‪900‬‬
‫‪)3( 100‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪7,636‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪)4( 500‬‬
‫‪4,351‬‬
‫‪4,351‬‬
‫‪7,800‬‬
‫‪)5( 110‬‬
‫‪390‬‬
‫‪9,000‬‬
‫‪390‬‬
‫‪)6( 120‬‬
‫‪60‬‬
‫‪9,000‬‬
‫‪60‬‬
‫‪)7( 70‬‬
‫—‬
‫‪9,000‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪110‬‬
‫‪9,000‬‬
‫‪240‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪43‬‬
‫תחימה הדרגתית של תוקף אישורים ישנים לגבי תרומות למוסדות ציבור‬
‫עד לשנת ‪ 1991‬ניתנו למוסדות ציבור‪ ,‬לצורך הוראות הפקודה שעניינן זיכוי ממס על תרומות‪,‬‬
‫אישורי תרומות אשר הינם בתוקף כל עוד לא בוטלו‪ .‬החל משנת ‪ 1992‬ועד היום‪ ,‬הוגבל‪,‬‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬תוקף האישורים לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים‪ ,‬וניתנה סמכות למנהל‬
‫להאריך את האישורים לתקופות נוספות‪ ,‬שלא תעלנה על שלוש שנים‪ ,‬כל אחת‪.‬‬
‫כדי ליצור אחידות בטיפול בכל מוסדות הציבור‪ ,‬הוחלט במסגרת תיקון ‪ 194‬לתחום את תוקף‬
‫האישורים והקביעות אשר ניתנו עד לשנת ‪ 1992‬ואשר תוקפם אינו מוגבל בזמן‪ .‬התחימה‬
‫תבוצע באופן מדורג‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬זאת בכדי לתת הן למוסדות הציבור המחזיקים‬
‫באישורים או בקביעות והן לרשות המסים‪ ,‬את הזמן הראוי להיערך לכך‪:‬‬
‫‪z z‬קביעות שניתנו עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1982‬הקביעה תעמוד בתוקף עד ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪;2014‬‬
‫‪z z‬קביעות שניתנו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 1983‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1984‬הקביעה תעמוד‬
‫בתוקף עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪;2015‬‬
‫‪z z‬קביעות שניתנו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 1985‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1985‬הקביעה תעמוד‬
‫בתוקף עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪;2016‬‬
‫‪z z‬קביעות שניתנו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 1986‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1986‬הקביעה תעמוד‬
‫בתוקף עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪;2017‬‬
‫‪z z‬קביעות שניתנו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 1987‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1991‬הקביעה תעמוד‬
‫בתוקף עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2018‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי על אף האמור לעיל‪ ,‬המנהל יאריך את תוקף הקביעה של מוסד ציבורי כאמור לעיל‪,‬‬
‫שהגיש בקשה להארכה כאמור‪ ,‬ובלבד שהמוסד הציבורי הגיש בקשה לחידוש הקביעה לפני‬
‫תום המועדים החלים לגביו כמצוין לעיל‪ ,‬וטרם התקבלה החלטה בבקשה‪ .‬הקביעה תעמוד‬
‫בתוקפה עד לקבלת החלטה כאמור‪.‬‬
‫אישור למעביד למתן זיכוי לעובדיו בשל תרומות‪ ,‬באמצעות תלוש שכר‬
‫— הוראת ביצוע מס הכנסה מס' ‪7/2012‬‬
‫ביום ‪ 11‬ביולי ‪ 2012‬פרסמה רשות המסים את הוראת ביצוע ‪ 7/2012‬בנושא אישור למעביד‬
‫למתן זיכוי לפי סעיף ‪ 46‬לפקודה לעובדיו‪ ,‬באמצעות תלוש שכר‪.‬‬
‫סעיף ‪ 46‬לפקודת מס הכנסה מתיר לאדם שתרם סכום כסף לקרן לאומית או למוסד ציבורי‪,‬‬
‫לקבל זיכוי ממס בשיעור מסוים מסכום התרומה‪ .‬פקיד השומה רשאי‪ ,‬על‪-‬פי בקשת העובד‪,‬‬
‫להורות למעביד להקטין את ניכוי המס או להימנע מניכוי מס כאשר לעובד מגיע זיכוי בגין‬
‫תרומה‪ ,‬כאמור‪ .‬בעבר פורסמו כללים לעניין הרשאת מעבידים אשר מעוניינים לתת לעובדיהם‬
‫זיכוי מכוח סעיף ‪ 46‬לפקודה‪.‬‬
‫עניינה של הוראת הביצוע הינו הרחבת וייעול ההסדר למתן הרשאה למעבידים לצורך זיכוי‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪44‬‬
‫ם ינ ו כ ד ע ו ה ק י ק ח‬
‫לעובדיהם לפי סעיף ‪ 46‬לפקודה‪ .‬הוראת הביצוע מפרטת את התנאים והדרישות אשר יחולו‬
‫החל מיום פרסומה (‪ 11‬ביולי ‪ )2012‬לצורך מתן הרשאה למעבידים המעוניינים להעביר‬
‫לעובדיהם זיכוי לפי סעיף ‪ 46‬לפקודה‪ ,‬בגין תרומות שתרמו‪ ,‬באמצעות תלוש השכר‪ ,‬ללא‬
‫צורך של העובדים התורמים להגיע למשרד השומה לקבלת החזר המס‪ .‬יובהר‪ ,‬כי הכללים‬
‫שפורסמו בעבר בטלים החל מיום פרסום הוראת הביצוע וכלל ההרשאות שניתנו למעבידים‬
‫מכוח הכללים הנ"ל יחשבו לבטלות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2013‬אלא אם כן בגוף האישור נקבע‬
‫תאריך תפוגה מוקדם יותר‪.‬‬
‫עובד שמעבידו בחר להצטרף להסדר שנקבע בהוראת הביצוע‪ ,‬רשאי לבחור אם לקבל את‬
‫החזר המס באמצעות פניה לפקיד השומה באופן עצמאי באמצעות בקשה להחזר מס‪ ,‬או‬
‫באמצעות מעבידו‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪45‬‬
‫תמצית פסיקה‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫תוכן עניינים ‪ −‬תמצית פסיקה‬
‫‪ .1‬מס הכנסה ‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אי‪-‬עמידה בקריטריונים לאישור מוסד ציבורי לעניין‬
‫סעיף ‪ 46‬לפקודה‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬החלת מס בשיעור ‪ 10%‬על פי סעיף ‪94‬ב לפקודה ‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬פתיחת שומות מכוח סעיף ‪ 147‬לפקודה וסמכויות סגן הנציב הפותח שומות‪48. . . .‬‬
‫‪z‬שכר טירחת עו”ד בתובענה ייצוגית מהווה הכנסה מעסקת אקראי‬
‫בעלת אופי מסחרי‪49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬אין מניעה לפרש הוראת מעבר כמבטלת פטור שחל בעבר על‬
‫הכנסה שוטפת מקצבה ‪49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬מיסוי בעלי חברת בית מהכנסה חשבונאית משערוך ומיסוי רווחים‬
‫ראויים לחלוקה כעסקה מלאכותית‪50. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬מס ערך מוסף ומכס‪52. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מכירת מגרשים ע”י עיריה כפעילות עסקית לאור “מבחן הרווח”‬
‫כמטרת ביניים ‪52. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬רכישת תיקי הוצאה לפועל אינה עסקה בניירות ערך וניתן לקזז‬
‫בגינה תשומות‪52. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬שבח מקרקעין ומס רכוש‪54. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫‪z‬חובות מס שנוצרו “יש מאין” ע”י רשויות המס יתבררו במסגרת‬
‫ההוצאה לפועל ‪54. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪47‬‬
‫‪ .1‬מס הכנסה‬
‫אי‪-‬עמידה בקריטריונים לאישור מוסד ציבורי לעניין סעיף ‪ 46‬לפקודה‬
‫העותרת רשומה כעמותה הפועלת ללא כוונת רווח ומטרתה העיקרית היא העמקת השימוש‬
‫בטכניקת הוויפסאנה‪ ,‬שמשפרת את המודעות העצמית‪ .‬העותרת מבקשת להורות לרשות המסים‬
‫להכיר בה כזכאית לאישור לעניין סעיף ‪ ,46‬שכן פעילויותיה מקיימות את המטרות הסטוטוריות‬
‫של חינוך‪ ,‬סעד ותרבות‪ .‬לעמדתה‪ ,‬יש לפרש את המונח "חינוך" באופן רחב ככולל כל פעילות‬
‫שנועדה להקנות ערכים‪ .‬כך גם "תרבות" יש להגדיר באופן רחב‪ ,‬בהתאם למילון‪ ,‬כ"סך ההשגים‬
‫בהתפתחותו הרוחנית של אדם‪ "...‬ובאשר ל"סעד" טוענת המערערת‪ ,‬כי פעלה גם בקרב אסירים‪.‬‬
‫כמו כן טענה העותרת להפליה מול שורת מוסדות ציבור אחרים שאושרו לעניין סעיף ‪ .46‬בג"צ‬
‫פסק‪ ,‬שקיים הבדל בין יישום ההגדרות שבסעיף ‪ )2(9‬לבין יישומן על פי סעיף ‪ 46‬לפקודה‪,‬‬
‫המצוי ברמת דרישות גבוהה יותר‪ .‬לגופו של עניין‪ ,‬הביטוי "חינוך" יפורש לאור תכלית החקיקה‬
‫המחייבת פרשנות מצמצמת באופן שככל שמתרחקים ממשמעותו הבסיסית של המושג שלגביו‬
‫אין מחלוקת כך תקטן ההכרה בפעילות זו כמטרה ציבורית‪ .‬מטרותיה של ויפאסנה הן שחרור‬
‫רוחני‪ ,‬שאינו נחשב לערך חינוך בסיסי‪ .‬גם הטענה שהמדובר ביישום מטרה ציבורית של‬
‫"תרבות" דינה להידחות‪ ,‬וכן טענת יישום מטרת "סעד" לא הוכחה כדומיננטית כנדרש בחוק‪.‬‬
‫לענין הפליית העותרת לרעה‪ ,‬לא צורפו המופלים לטובה‪ .‬מכל מקום נראה שקיים אי‪-‬סדר‬
‫במדיניות רשות המסים ולפיכך נדרש מרשות המסים לגבש תוך שנה קריטריונים ברורים כדי‬
‫למנוע הפעלה מפלה של הסמכות על פי סעיף ‪ .46‬ככל שתיוותר האפליה גם לאחר מכן‪,‬‬
‫רשאית העותרת לעתור שוב‪ .‬בשלב זה העתירה נדחתה‪.‬‬
‫[בג"ץ ‪ ,10893/08‬עמותה לויפאסנה בישראל‪ ,‬מיום ‪ ,23.8.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כו'‪.]5-‬‬
‫החלת מס בשיעור ‪ 10%‬על פי סעיף ‪94‬ב לפקודה‬
‫שלושת המבקשים ביקשו מבית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי‪ ,‬לפיו על הרווח שנבע להם‬
‫ממכירת מניותיהם עקב מיזוג בין חברה שלהם וחברה אחרת‪ ,‬יחול מס של ‪ 10%‬על פי סעיף‬
‫‪94‬ב לפקודה‪ ,‬כנוסחו דאז‪ .‬לעמדת פקיד השומה‪ ,‬על הרווח האמור יחול מס של ‪ ,35%‬על‬
‫פי הוראות צו ההקלה הקובע כי המס במכירת נייר ערך זר הוא ‪ .35%‬עקרונית‪ ,‬בית המשפט‬
‫המחוזי דחה את עמדת פקיד השומה וקבע‪ ,‬כי יש לפרש את סעיף ‪(2‬ב)(‪ )1‬לצו ההקלה‬
‫באופן שאינו חורג מההסמכה שבסעיף ‪97‬ג לפקודה‪ ,‬דהיינו שהסדר המס הקבוע בו לא בא‬
‫במקום הוראות סעיף ‪94‬ב‪ ,‬אלא אך מהווה מסלול מס חלופי‪ ,‬מקום שאין בהוראות סעיף ‪94‬ב‬
‫כדי להקל את נטל המס במקרה של מכירת נייר ערך זר‪ .‬על אף שאין אפשרות לשני הסדרי‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪48‬‬
‫ה ק י ס פ ת י צמת‬
‫ההקלה לחול בעת ובעונה אחת‪ ,‬הרי שאין להחיל את שיעור המס על פי הצו שעה שהוא יוצר‬
‫חבות מס גבוהה יותר וחורג מתכלית החקיקה שמכוחה הוסמך מתקין הצו בפועל‪ .‬התובענה‬
‫התקבלה לגבי שני נישומים בעוד שלגבי השלישי התובענה נדחתה בשל קיומם של הליכים‬
‫והסכמי שומה אחרים‪.‬‬
‫[ה"פ ‪ ,871-08‬זוהר זיספאל ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,23.7.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כו'‪.]5-‬‬
‫פתיחת שומות מכוח סעיף ‪ 147‬לפקודה וסמכויות סגן הנציב‬
‫הפותח שומות‬
‫לאחר סיום הליכי השומה נודעו לפקיד השומה עובדות חדשות בנוגע לחברה המערערת‪ ,‬בדבר‬
‫חברה‪-‬בת שאליה הועברה פעילות החברה תוך קיזוז הפסדים מרווחי החברה‪ .‬לפיכך פנתה סגן‬
‫הנציב דאז והורתה‪ ,‬על פי סמכותה‪ ,‬על פתיחת השומה על פי סעיף ‪ 147‬לפקודה‪ ,‬תוך הסמכת‬
‫פקיד השומה לערוך שומה‪ .‬המערערת הציגה ארבעה טיעונים בפני בית המשפט המחוזי כנגד‬
‫פתיחת השומה והוצאת הצו בעקבותיה‪ :‬ראשית‪ ,‬לא ניתנה למערערת זכות טיעון בנוגע לעצם‬
‫פתיחת השומות; שנית‪ ,‬הוצאת הצו היתה מכוח סעיף ‪ 86‬ולא בהתאם להוראת סגנית הנציב‪,‬‬
‫שקבעה כמקור לפתיחת השומה את סעיף ‪ 85‬לפקודה; שלישית‪ ,‬לא היה מקום לבצע הליך זה‬
‫כאשר היה הסכם שומה‪ ,‬ופתיחת שומה במקרים אלה תיעשה רק במקרים חריגים ביותר; רביעית‪,‬‬
‫לא היה מקום להוציא צווים "נקודתיים" שיתייחסו רק לשאלת יחסיה של המערערת עם החברה‪-‬‬
‫הבת‪ .‬בית המשפט המחוזי דחה בפסק דינו‪ ,‬מושא הערעור‪ ,‬את שלושת טיעוניה הראשונים של‬
‫המערערת וקיבל‪ ,‬בצורה חלקית‪ ,‬את טענתה הרביעית בנוגע להוצאה ה"נקודתית" של הצווים‪.‬‬
‫על כך הוגש הערעור לבית המשפט העליון בו נטען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי הפרשנות לפיה אין למערערת‬
‫זכות טיעון בעת פתיחת השומה הינה קיצונית ומאפשרת לכל פקיד שומה לערוך מקצה שיפורים‬
‫לשומתו בכל עת‪ .‬שנית‪ ,‬השימוש בסעיף ‪ 147‬צריך להיות במשורה ובמקרי קיצון בלבד‪ .‬ושלישית‪,‬‬
‫חלה התישנות בעת הוצאת הצווים בניגוד לתקופה הנקובה בסעיף ‪ 147‬לפקודה‪ .‬בית המשפט‬
‫העליון פסק‪ ,‬כי לעניין זכות הטיעון בטרם פתיחת השומה‪ ,‬הכלל הוא שניתנת זכות טיעון רק‬
‫לאחר שנפגע אינטרס מוגן של הנישום‪ .‬במקרה כגון זה אין בהחלטת הפתיחה כשלעצמה כדי‬
‫לפגוע באינטרסים של המערערת‪ .‬מדובר בשלב מקדמי שבו הגוף המוסמך רק מתחיל לבחון‬
‫את השינוי בשומה‪ .‬לעניין הסמכת פקיד השומה לבצע את הליך הפתיחה‪ ,‬אין פגם בכך שפקיד‬
‫השומה שהחליט בשלב הקודם הוא זה שידון בשומה החדשה‪ ,‬אולם רק לשם נקיון הדעת ראוי‬
‫כי כעת יוסמך פקיד שומה אחר לטפל בה‪ .‬לגבי זכות הטיעון בפני סגנית הנציב שהורתה על‬
‫פתיחת השומה‪ ,‬יש לדחות טענה זו‪ ,‬שכן זכות הטיעון חייבת להתבצע בפני הרשות העוסקת בפועל‬
‫בשומה החדשה‪ .‬לעניין שיקול הדעת לפתיחת שומה רק במקרים חריגים‪ ,‬הרי שהמקרה דנן נופל‬
‫למסגרת מצומצמת זו על אף קיומו של הסכם שומה‪ .‬הטעם לכך הוא שנשמט מהסכם השומה‬
‫רכיב משמעותי ביותר‪ ,‬המשנה מקצה לקצה את הכנסתה החייבת של המערערת‪ .‬לעניין טענת‬
‫ההתישנות‪ ,‬קובע בית המשפט‪ ,‬כי נישום המגיש ערעור לא יישמע בטענה שעקב הערעור התישנה‬
‫התקופה לערוך שומה‪ ,‬לאחר שזו הועברה לפקיד השומה לקביעת שומה חדשה‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"א ‪ ,1230/08‬תדיראן מוצרי צריכה בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,26.8.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כו'‪.]5-‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪49‬‬
‫שכר טירחת עו"ד בתובענה ייצוגית מהווה הכנסה מעסקת אקראי‬
‫בעלת אופי מסחרי‬
‫המערער‪ ,‬העוסק בייעוץ הנדסי בתחום האלקטרוניקה‪ ,‬הגיש באמצעות משרד עורכי דין‬
‫תביעה ייצוגית כנגד חברת סלקום‪ .‬בהסכם פשרה אשר קיבל את אישור בית המשפט‪,‬‬
‫נקבע‪ ,‬כי סלקום תשלם לכל התובעים המיוצגים פיצוי בסך כולל של כ‪ 7-‬מליון ש"ח‬
‫לרבות שכר טרחה וגמול למערער ולבא כוחו‪ .‬סכום הפיצוי שנפסק למערער עמד על‬
‫‪ 8.32%‬מהסכום הכולל‪ ,‬דהיינו כ‪ 600,000-‬ש"ח‪ .‬בדו"ח השנתי שהגיש‪ ,‬הציג המערער את‬
‫התקבול כתשלום ‪ WINDFALL‬אשר אינו מהווה הכנסה חייבת‪ .‬המשיב לא קיבל עמדה‬
‫זו וקבע בצו את התקבול כהכנסה חייבת מעסקה או מעסק מסחרי אקראי‪ .‬בית המשפט‬
‫המחוזי דחה את הערעור בקובעו‪ ,‬כי יש לראות את הגמול שניתן לתובע המייצג כתמורה‬
‫"פירותית"‪ ,‬בין אם זו נקבעה בפסק דין ובין אם בהסדר פשרה‪ .‬לגישת בית המשפט‪ ,‬לא‬
‫ניתן לראות את הגמול כ"מתת שמים"‪ ,‬שכן זו מאופיינת בהיותה בלתי צפויה וניתנת ללא‬
‫כל קשר למעשיו של המקבל לפני או אחרי קבלתה‪ .‬עוד קבע בית המשפט המחוזי‪ ,‬כי‬
‫תובענה ייצוגית חד‪-‬פעמית הינה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי‪ ,‬שכן זו כוללת השקעת‬
‫הון אנושי ולעיתים גם כספי‪ ,‬מתוך ציפייה להשאת רווחים‪ ,‬תוך נטילת סיכון בעל אופי‬
‫כלכלי‪ ,‬כאשר הרווח משקף‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תמורה בגין שירות שניתן לקבוצה‪ .‬בערעור שהוגש‪,‬‬
‫קבע בית המשפט העליון כי במקרה הנוכחי אין ספק שהגמול אינו נושא אופי הוני‪ ,‬וקשה‬
‫לטעון שאין מדובר ב"הכנסה" לפי סעיף ‪ 2‬לפקודה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬תובע מייצג טיפוסי זוכה‬
‫בהכנסה כ"מתת שמיים" אולם לא כך במקרה זה‪ ,‬שבו התובע בחר לממש "הזדמנות‬
‫עסקית" לשם הפקת רווח כלכלי‪ .‬הנסיבות האופפות את פועלו של התובע המייצג מן‬
‫הרגע שהחליט לפעול ככזה ועד לליבון התובענה בבית המשפט ומחוץ לו‪ ,‬מלמדות על‬
‫כך שמדובר בסיטואציה המתאפיינת באוריינטציה עסקית‪ ,‬אותה יש לסווג כעסקת אקראי‬
‫בעלת אופי מסחרי‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"א ‪ ,1834/07‬חיים קרן‪ ,‬מיום ‪ ,12.8.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כו'‪.]5-‬‬
‫אין מניעה לפרש הוראת מעבר כמבטלת פטור שחל בעבר על הכנסה‬
‫שוטפת מקצבה‬
‫הנישומים עבדו בבנק למעלה מ‑‪ 30‬שנה ופרשו בשנת ‪ ,1996‬כשהאחד בגיל ‪ 46‬והשני בגיל‬
‫‪ .50‬עם פרישתם בשנת ‪ ,1996‬קיבלו מן הבנק "קצבה מזכה" חודשית‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪9‬א‬
‫לפקודה‪ .‬סעיף ‪9‬א הגדיר באותה תקופה את גיל הפרישה כ‑‪ 55‬שנים באשה ו‑‪ 60‬שנה בגבר‪,‬‬
‫אולם "יראו כאילו הגיע לגיל פרישה אם "עברו ‪ 25‬שנים באשה ו‑‪ 30‬שנה בגבר‪ ,‬מהשנה‬
‫הראשונה שבעדה משתלמת הקצבה‪ ."...‬בשנת ‪ 2004‬נחקקו שני תיקונים לפקודה‪ :‬בחקיקת‬
‫חוק גיל פרישה‪ ,‬התשס"ד‑‪ ,2004‬נכלל תיקון מס' ‪ 135‬לפקודה‪ ,‬אשר הגדיר את גיל הפרישה‬
‫מחדש‪ .‬שם נקבע כי במקום המילים‪ 55" :‬שנים באשה ו‑‪ 60‬שנה בגבר" יבוא המונח "גיל‬
‫פרישה"‪ ,‬כפי שהוא הוגדר בחוק גיל פרישה (גיל ‪ 67‬לגבר‪ ,‬ו‑‪ 62‬לאישה‪ ,‬עם חריג של "פרישה‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪50‬‬
‫ה ק י ס פ ת י צמת‬
‫מוקדמת")‪ .‬תיקון זה‪ ,‬כך נקבע‪ ,‬ייכנס לתוקף בתאריך ‪ .1.4.2004‬התיקון השני‪ ,‬שנכלל בחוק‬
‫המדיניות הכלכלית לשנת הכספים ‪ ,2004‬הוא תיקון מס' ‪ 136‬לפקודה‪ ,‬ובו בוטל כליל (בסעיף‬
‫‪ 67‬לתיקון) החריג בסעיף ‪9‬א לפקודה המאפשר לראות מי שלא הגיע לגיל פרישה כאילו הגיע‬
‫לגיל האמור‪ .‬לצורך ביטול הפטור המרחיב את גיל הפרישה‪ ,‬נכללה בתיקון ‪ 136‬הוראת מעבר‬
‫לפיה ביטול הפטור לפורשים בגיל מוקדם "יחול על קצבה המשתלמת לתקופה שתחילתה‬
‫ביום התחילה ואילך"‪ ,‬כאשר "יום התחילה" נקבע לתאריך ‪ .1.1.2004‬המחלוקת בין הצדדים‬
‫היא‪ ,‬האם לגבי הקצבאות המשתלמות משנת ‪ 2004‬ואילך יש להמשיך את אותן הוראות‬
‫פטור שחלו משנת ‪ 1996‬או שמאותו תאריך יש לחייבן במס על מלוא הקיצבה על פי הדין‬
‫החדש‪ .‬בבית המשפט המחוזי התקבל ערעור הנישומים ונקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שהטלת מס על‬
‫הקיצבאות תיחשב לחקיקה רטרואקטיבית ובכך היא פסולה‪ .‬על כך ערערה המדינה לבית‬
‫המשפט העליון אשר פסק‪ ,‬כי השאלה היא‪ ,‬האם מתן הקיצבה והפטור מהווים "אירוע מס"‬
‫שמתחדש מדי שנה‪ ,‬או שמא התקיים רק "אירוע מס" אחד‪ ,‬עם פרישתם של המשיבים‪.‬‬
‫עמדת בית המשפט העליון היא‪ ,‬שהחבות במס (או אירוע המס) מתגבשת במועד בו מתקבלים‬
‫הכספים או מופקת ההכנסה‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי הוראת המעבר הנ"ל‪ ,‬הדין החדש חל על כל קיצבה‬
‫שמקבלים המשיבים לאחר כניסת השינוי לתוקף בשנת ‪ .2004‬המסקנה במקרה זה היא‪ ,‬שבכל‬
‫פעם שמתקבלת קיצבה מתרחש "אירוע מס" חדש ולפיכך‪ ,‬הוראת המעבר אינה רטרואקטיבית‬
‫וגם אינה רטרוספקטיבית אלא אקטיבית‪ ,‬בדומה להחלת מס חדש על בעל נכס קיים‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫אין לאדם זכות מוקנית לכך שמדיניות כלכלית מיסויית עליה התבסס והסתמך‪ ,‬תמשיך לחול‬
‫בעתיד‪ .‬זאת למעט מקרים חריגים בהם ביסס הנישום את התכנון הכלכלי ארוך הטווח שלו‬
‫על קיומה של אותה מדיניות‪ .‬לכן בענייננו לא רכשו המשיבים "סטטוס" של זכאות לפטור‬
‫מסוים‪ .‬העובדה שהמשיבים לא רשאים כעת לחזור בהם מבחירתם איננה הפליה‪ ,‬שכן המדובר‬
‫בקבוצת ייחוס אחרת ולא בהפליה בין שווים‪ .‬כמו כן לא ניתן לראות במקרה זה פגיעה בזכות‬
‫הקניין‪ ,‬אף שייתכן שהוראות מס מהוות פגיעה שכזו אך זאת רק במקרים חריגים‪ .‬לפיכך אין‬
‫להתיר את הפטור שקדם לדין החדש לגבי קצבאות המשולמות ממועד תחילת התיקון ואילך‪.‬‬
‫ערעור המדינה התקבל‪.‬‬
‫[ע"א ‪ ,8473/08‬פקיד שומה חיפה נ' אליעזר ריכנבך ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,26.8.2011‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כו'‪.]5-‬‬
‫מיסוי בעלי חברת בית מהכנסה חשבונאית משערוך ומיסוי רווחים‬
‫ראויים לחלוקה כעסקה מלאכותית‬
‫המערערים היו בתקופת השומה הבעלים של חברת סער ביטחון (להלן‪ :‬סער ביטחון) ושל חברת‬
‫סער שמירה‪ ,‬שהיא "חברת בית" לעניין סעיף ‪ 64‬לפקודה (להלן‪ :‬סער שמירה)‪ .‬ביום ‪1.1.1999‬‬
‫מכרו המערערים את מניותיהם בחברת סער ביטחון לחברת סער שמירה תמורת ‪11,200,000‬‬
‫ש"ח‪ .‬על הרווחים הצהירו המערערים כרווח הון מרר"ל שנצברו במשך שבע שנים‪ ,‬החייבים‬
‫בשעור מס של ‪ 10%‬על פי סעיף ‪94‬ב לפקודה (כנוסחו אז)‪ .‬חברת סער שמירה מימנה את‬
‫רכישת המניות באמצעות חלוקת דיבידנד מחברת סער ביטחון בסכום זהה‪ ,‬חלוקה אשר לא‬
‫מוסתה בהיותה חלוקה מחברה‪-‬בת לחברה‪-‬אם‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬ביום ‪ 30.12.2002‬רכשה סער‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪51‬‬
‫ביטחון ברכישה עצמית את מניותיה מסער אבטחה (משמע‪ ,‬החברות שבו והפכו לחברות‬
‫אחיות)‪ .‬כשש שנים לאחר מכן‪ ,‬ביום ‪ ,24.1.2008‬הקצתה חברת סער ביטחון למערערים ‪7,757‬‬
‫מניות‪ .‬ביום ‪ 30.4.2008‬מכרו המערערים חלק ממניותיהם לחברה זרה‪ .‬בשנים ‪ 1997-2000‬חילקה‬
‫חברה סער שמירה דיבידנד לבעלי מניותיה ללא מס‪ ,‬בטענה שהמדובר ברווחי חברת בית‬
‫שאינם "הכנסה חייבת" אלא ברווחי שיערוך (כאשר המס ישולם בעת מימוש נכסי החברה)‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי פסק‪ ,‬שעסקת מכירת המניות של חברת סער ביטחון מהווה עסקה‬
‫מלאכותית‪ .‬בפסק דין משלים קבע בית המשפט המחוזי‪ ,‬שחלוקת הרווחים מחברת הבית‬
‫בשנים ‪ 1997-2000‬בוצעה מרווחי שיערוך חשבונאיים‪ .‬לפיכך נקבע‪ ,‬שהמדובר ברווחים חייבים‬
‫במס שחולקו על פי סעיף ‪ )4(2‬ולא על פי סעיף ‪ 64‬לפקודה‪ .‬על כך הערעור לבית המשפט‬
‫העליון‪ .‬לענין עסקת מכירת המניות‪ :‬נפסק כי השימוש בסעיף ‪94‬ב כדי להפחית את נטל המס‬
‫כבר נדון בפסיקה (הלכת שיטרית) והטענה‪ ,‬שאין לפקיד השומה סמכות להעלות טענת סיווג‬
‫מחדש של עסקה מלאכותית‪ ,‬חסרת יסוד‪ .‬במקרה זה הוכחה טענת המלאכותיות שכן הצורך‬
‫בהנפקה‪ ,‬למשל‪ ,‬לא הוכח; הטענה שהעסקה נדרשת לצורכי מוניטין בתחום השמירה (שהיה רק‬
‫לחברה הקונה) אינה מצדיקה את המכירה‪ .‬מכאן‪ ,‬שהפעולה בוצעה להפחתת מס בלבד‪ .‬לעניין‬
‫מיסוי חלוקת רווחי שיערוך מחברת הבית‪ :‬המדובר בשינוי חזית עובדתית מצד המערערים‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬בעוד שבביהמ"ש המחוזי טענו‪ ,‬כי הדיבידנד חולק משערוך רווחי החברה‪ ,‬בהליך הנוכחי‬
‫הם טוענים שמדובר ברווחי שערוך של נכסי החברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסוגיה המשפטית נותרה בעינה‬
‫ולכן יש מקום לדון בה‪ .‬שאלת היחס בין הרווח לצורכי חלוקת דיבידנד בדיני החברות לבין‬
‫הגדרת דיבידנד לצורך דיני המס אינה פשוטה וטרם הוכרעה בבית המשפט העליון‪ .‬הבעיה‬
‫מתעוררת רק כעת‪ ,‬עם המעבר של ישראל לחשבונאות על בסיס כללי ה‪ .IFRS-‬יש לשאוף‬
‫להאחדה של מערכות הדינים ככל הניתן מבחינה מהותית‪ .‬מבחן הרווח בדיני החברות ומבחן‬
‫ההכנסה בדיני המס נובעים ממקור רעיוני אחד‪ :‬צמצום יכולתו של בעל מניות לפגוע בגורמים‬
‫שלישיים מכוח שליטתו בחברה‪ .‬טענת הנישומים‪ ,‬שיש לדחות את מועד המיסוי עד למימוש‬
‫הרווח‪ ,‬מובילה לתוצאה אבסורדית שבמסגרתה למעשה מממשים הנישומים את הרווח מעליית‬
‫ערך הנכס מבלי ליצור אירוע מס ובלי לממש את הנכס בפועל‪ .‬חלוקה מכספי שערוך אינה‬
‫חלוקה רגילה‪ ,‬שכן השערוך אינו מכניס מזומנים לקופת החברה‪ .‬הסיווג הראוי לצורכי מס הוא‪,‬‬
‫שהחלוקה היא חלוקת דיבידנד ממזומנים שהיו בחזקתה של החברה ולא נובעת מנכסים של‬
‫החברה שלא מומשו‪ .‬בהקשר זה אין מקום לקבל את גישתם של חמדני ודגן ולמסות בכל‬
‫מקרה את הסכום כדיבידנד‪ .‬דרישת המימוש היתה ועודנה אבן יסוד במיסוי ההון בישראל‪.‬‬
‫נוכח העמימות בדוחות הכספיים של החברה‪ ,‬לא עמדו המערערים בנטל ההוכחה בו עליהם‬
‫לעמוד כדי לסתור את השומה‪ .‬לפיכך יש לקבוע‪ ,‬כי לא נפל פגם בשומה שהוצאה למערערים‪,‬‬
‫וכי סכום החלוקה ימוסה כדיבידנד מכוח סעיף ‪ )4(2‬לפקודה ולא כהכנסה משיערוך‪ ,‬שאינה‬
‫מהווה אירוע מס‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"א ‪ ,8500/10‬אביעד פרל ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,10.9.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כו'‪.]5-‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪52‬‬
‫ה ק י ס פ ת י צמת‬
‫‪ .2‬מס ערך מוסף ומכס‬
‫מכירת מגרשים ע"י עיריה כפעילות עסקית לאור "מבחן הרווח"‬
‫כמטרת ביניים‬
‫עיריית אשקלון מכרה ‪ 53‬מגרשים לאנשים פרטיים‪ ,‬בסכום של כ‪ 5-‬מיליון דולר‪ ,‬במהלך‬
‫כארבע‪-‬חמש שנים‪ ,‬במסגרת פרוייקט "בנה ביתך" בשכונת אפרידר‪ .‬מנהל מע"מ הפעיל את‬
‫סמכותו לפי סעיף ‪ 58‬לחוק מע"מ וקבע‪ ,‬כי על אף שהעיריה מוגדרת כמלכ"ר‪ ,‬יש לסווג את‬
‫מכירת המגרשים כפעולה עסקית החייבת במע"מ‪ .‬העיריה ערערה על החלטת המנהל לבית‬
‫המשפט המחוזי בבאר שבע‪ ,‬שקיבל את הערעור וקבע‪ ,‬כי מכירת המגרשים הייתה בגדר‬
‫פעילות מלכ"רית ציבורית תוך הבחנה מפעילות מלכ"רית פרטית‪ .‬כמו כן קבע בית המשפט‬
‫המחוזי‪ ,‬כי עובדתית לא פעלה העיריה למטרות רווח‪ .‬על קביעה זו ערער מנהל מע"מ לבית‬
‫המשפט העליון‪ .‬שופטי בית המשפט העליון חלוקים בדעותיהם‪ .‬דעת הרוב (השופטים עמית‬
‫ודנציגר) הייתה שיש לקבל את הערעור ואילו לדעת השופטת נאור יש לקבל את קביעתו‬
‫העובדתית של בית המשפט המחוזי‪ .‬השופט עמית קבע‪ ,‬שהמבחן אינו מבחן הכוונה אלא מבחן‬
‫המטרה‪ ,‬ולא מטרה סופית אלא מטרה זמנית בפעילות הספציפית נשוא הסיווג‪ .‬הדגש אינו‬
‫על הכוונה או המניע שעמדו מלכתחילה בבסיס העיסוק‪ ,‬ואף לא הכוונה או המניע להשתמש‬
‫ברווחים לטובת הציבור‪ .‬הדגש הוא על המטרה המיידית להפיק רווח במסגרת פעילות מסויימת‪.‬‬
‫השופט דנציגר קבע‪ ,‬כי מבחן המטרה הזמנית אינו מבחן מכריע ואין מקום ליתן למבחן‬
‫המטרה הזמנית משקל גדול יותר מהמבחנים האחרים‪ .‬יש להיזהר שלא לקבוע מבחן שיהווה‬
‫חומה בצורה שאיש אינו יכול לה‪ ,‬לפיו בכל מקום שבו יש למלכ"ר רווח‪ ,‬יש ערך מוסף שיש‬
‫למסותו‪ .‬לפיכך יש ליישם מבחן אינטגרטיבי‪ ,‬תוך ניתוח אובייקטיבי של הפעילות ממבטו של‬
‫המסתכל מהצד‪ ,‬והקביעה‪ ,‬אם מדובר בפעילות "מלכ"רית" אם לאו‪ ,‬צריכה להתחשב במירב‬
‫השיקולים והמבחנים‪ ,‬תוך מתן משקל נכון לכל אחד מהם‪ .‬לאור הנסיבות נוטה הכף לרעת‬
‫העיריה ולכן יש לקבל את ערעור המדינה ולחייב את העיריה במע"מ בגין הכנסותיה‪ .‬ערעור‬
‫המדינה התקבל‪.‬‬
‫[ע"א ‪ ,1919/10‬מנהל מע"מ נ' עיריית אשקלון‪ ,‬מיום ‪ ,27.9.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כו'‪.]5-‬‬
‫רכישת תיקי הוצאה לפועל אינה עסקה בניירות ערך וניתן לקזז‬
‫בגינה תשומות‬
‫המערער רכש תיקי הוצאה לפועל וציוד משרדי‪ ,‬קיבל שתי חשבוניות מהמוכר וניכה את מס‬
‫התשומות הכלול בהן‪ .‬לעמדת רשויות מע"מ‪ ,‬אין המדובר ב"עסק חי" ואין להתיר את קיזוז‬
‫התשומות בגין תיקי ההוצאה לפועל‪ ,‬שכן מדובר בניירות ערך‪ .‬על כך הוגש ערעור לבית המשפט‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪53‬‬
‫המחוזי שדחה את עמדת הנישום בין היתר משום שאין המדובר בפעילות של "עסק חי" וכי‬
‫רכישת תיקי הוצאה לפועל מהווה פעילות בניירות ערך שאינה חבת מס במע"מ‪ .‬מכאן הערעור‬
‫לבית המשפט העליון אשר קיבל עקרונית את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה הממכר מושא‬
‫ענייננו איננו עולה כדי "עסק חי"‪ .‬על מנת שמכירה של תחום פעילות תיחשב כמכירה של‬
‫"עסק חי"‪ ,‬צריכים להתקיים לפחות שני תנאים מצטברים‪ :‬האחד‪ ,‬על תחום הפעילות הנמכר‬
‫לעמוד כתחום פעילות עצמאי הניתן להפרדה ברורה מתחומי הפעילות האחרים של החברה;‬
‫והשני‪ ,‬בדומה למכירה של עסק שלם‪ ,‬על המוכר למשוך ידיו מן העיסוק בתחום הפעילות‬
‫ולהעביר לקונה את כל היסודות אשר מבטיחים את המשך הפעילות בתחום זה‪ .‬בענייננו‪ ,‬תנאים‬
‫אלה אינם מתקיימים‪ .‬אולם באשר להיות מסמכי הוצאה לפועל "מסמכים סחירים" המוחרגים‬
‫מחוק מע"מ קובע בית המשפט העליון‪ ,‬כי מהותו של תיק הוצאה לפועל אינה מאפשרת לראות‬
‫בו "נייר ערך"‪ ,‬כלומר אך ורק זכות לקבלת מזומן או זכות בשטר‪ .‬אי לכך‪ ,‬לא ניתן לראות‬
‫בתיקי הוצאה לפועל‪ ,‬או למצער בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו בגין שיקים‪ ,‬כזכויות במסמכים‬
‫סחירים‪ .‬מסקנה זו נתמכת גם בתכליתו של הסייג בדבר "ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות‬
‫בהם"‪ .‬על מנת שלא להכביד על המסחר בהם‪ ,‬ראה המחוקק להחריג "ניירות ערך ומסמכים‬
‫סחירים וזכויות בהם" מההגדרה של "טובין"‪ .‬עם זאת‪ ,‬ביחס לעוסקים שעיסוקם הוא מסחר‬
‫בנכסים אלה‪ ,‬מצא המחוקק לקבוע מנגנון מיסוי ייחודי הקבוע בסעיפים ‪(19‬ב) ו‑‪(9‬ב) לחוק‪.‬‬
‫הביטוי "וזכויות בהם" אשר מוחרג‪ ,‬ביחד עם "ניירות ערך ומסמכים סחירים"‪ ,‬מן ההגדרה של‬
‫"טובין"‪ ,‬מתייחס‪ ,‬כעולה מתכלית הסייג‪ ,‬רק לזכויות שיהיה במיסוי שלהן כדי להכביד על‬
‫המסחר בניירות ערך או במסמכים סחירים‪ .‬מאליו מובן‪ ,‬כי תיקי הוצאה לפועל‪ ,‬על הזכויות‬
‫המגולמות בהם‪ ,‬אינם מייצגים זכויות מסוג זה‪ .‬לפיכך יש להתיר את קיזוז התשומות בגין‬
‫רכישת תיקים אלה‪ .‬הערעור התקבל‪.‬‬
‫[ע"א ‪ ,6181/08‬שמואל וינוקור‪ ,‬מיום ‪ ,28.8.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כו'‪.]5-‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪54‬‬
‫ה ק י ס פ ת י צמת‬
‫‪ .3‬שבח מקרקעין ומס רכוש‬
‫חובות מס שנוצרו "יש מאין" ע"י רשויות המס יתבררו במסגרת‬
‫ההוצאה לפועל‬
‫המערערים הינם בעלי נכסי מקרקעין שבגינם נבעו להם חובות מס רכוש ומס הכנסה‪ .‬לטענת‬
‫המערערים‪ ,‬חובות אלה "נחתו" עליהם כרעם ביום בהיר ואין הם יודעים את מקורם‪ .‬לפיכך הגישו‬
‫תביעה לצו הצהרתי שיקבע‪ ,‬כי חובות מס רכוש ומס הכנסה אלה אינם קיימים או התיישנו‪ ,‬ולחלופין‬
‫ביקשו למחוק חובות הצמדה‪ ,‬ריבית קנסות‪ .‬על כך הוגשה עתירה לבג"צ אשר העביר את הדיון‬
‫לבית המשפט המחוזי‪ .‬בבית המשפט המחוזי טענו רשויות המס‪ ,‬שיש לדחות את התביעה על הסף‬
‫מחוסר סמכות‪ ,‬אולם טענה זו הועלתה רק שנה לאחר תחילת ההליכים‪ .‬בית המשפט המחוזי קיבל‬
‫בכל זאת את טענת המדינה ודחה על הסף את התביעה‪ ,‬שכן הדיון בחובות המס צריך להתנהל‬
‫בערכאת הערעור שנקבעה לכך בחוק המס‪ .‬על כך הוגש הערעור הנדון לבית המשפט העליון אשר‬
‫קבע‪ ,‬כי החקיקה שמנווטת את ענייני המיסוי להתדיינות שתחילתה בהליך השגה‪ ,‬היא כזכות יסוד‬
‫חשובה‪ .‬טענת המדינה‪ ,‬כי הנישום רשאי להעלות בפני ההוצאה לפועל טענת "פרעתי"‪ ,‬נכונה רק‬
‫בחלקה‪ ,‬כי טענה זו היא בדרך כלל טענת הודאה והדחה בחוב ולא כפירה בעצם החיוב‪ .‬טענתם של‬
‫המערערים היא בתמצית‪ ,‬כי "צמח" להם חוב יש מאין‪ ,‬וכי עניין זה צריך להתברר בבית משפט‪ .‬זו‬
‫היא טענה חמורה כנגד תקינות הרישומים וההתנהלות של רשויות המס‪ ,‬שלא ניתן להעלות בעלמא‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬לרשויות המס‪ ,‬כמו לכלל רשויות המינהל‪ ,‬עומדת חזקת תקינות המינהל‪ .‬מן הטיעונים שהוצגו‬
‫בפני בית המשפט העליון ניתן היה להתרשם‪ ,‬כי לפחות לכאורה‪ ,‬עניינם של המערערים רחוק מאד‬
‫מן השאלה המשפטית הטהורה‪ ,‬שהיא שאלת הגישה לערכאות של מי שבפיו טענה חדשה אשר לא‬
‫ניתן היה לברר במסגרת הליכי השגה‪ .‬מכתבי הטענות של המדינה עולה‪ ,‬כי המערערים ומורשיהם‬
‫התדיינו עם המדינה בקשר לחובות מס במשך עשרות שנים‪ .‬אין מדובר בעניין חדש ש"צץ" לו פתאום‪.‬‬
‫ההתדיינות המשפטית ארוכת השנים אף מגדילה את הנטל הרובץ לפתחם של המערערים להוכיח‪,‬‬
‫כי אכן מדובר בחוב חדש "קלוט מן האוויר" — כזה שמעולם לא שמעו עליו — שעה שטענתם זו‬
‫מכוונת למעשה לשם סתירת חזקת תקינות המינהל‪ .‬מכאן עולות המסקנות הבאות‪( :‬א) ברגיל‪ ,‬טענות‬
‫נגד חובות מס צריכות להיות מועלות בהליכי השגה‪ .‬הליכי השגה הם גמישים דיים על מנת לאפשר‬
‫את מרבית הטענות שעשויות להיות לנישומים כנגד חיובי המס שלהם; (ב) כאשר נישום אינו חולק‬
‫על השומות אלא מבקש להעלות טענת "פרעתי" ביחס לשומות אלה‪ ,‬הדרך פתוחה בפניו לעשות כן‬
‫בהליכי הוצאה לפועל; (ג) כאשר נישום מבקש להעלות טענה שעניינה רישום בלתי תקין לכאורה‬
‫שהוליד חוב לא ידוע — ניתן להביא טענה זו בפני בית המשפט‪ ,‬אך זאת רק אם יש לנישום ראיות‬
‫לכאורה שיש בהן כדי לסתור את חזקת תקינות המינהל‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬גם כאשר יש לנישום טענה‬
‫כנגד תקינות הרישומים ביחס לחובותיו‪ ,‬עליו לפנות בשלב ראשון אל רשויות המס עצמן ולהציג‬
‫את הטענה‪ ,‬כצעד מקדמי‪ ,‬עובר לפנייה לבית משפט‪ .‬הערעור נדחה (ללא צו להוצאות עקב העלאת‬
‫טענת חוסר סמכות מצד המדינה רק כעבור שנה)‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫[ע"א ‪ ,3901/11‬דוד מחקשווילי ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,7.8.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כו'‪.]5-‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪55‬‬
‫תוכן עניינים ‪ −‬סוגיות בדיני עבודה‬
‫‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עדכון שכר מינימום מיום ‪57. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1.10.2012‬‬
‫‪z‬זכויות היולדת בחופשת לידה ‪58. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫פסקי דין ‪:‬‬
‫‪z z‬איסור על קבלת ביטחונות מעובד לשם הבטחת הישארותו בעבודה‬
‫או כתנאי לקבלתו לעבודה ‪61. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z z‬בית הדין לעבודה הרשיע בפלילים מעסיק שלא ניהל רישום שעות‬
‫עבודה של עובדיו ‪63. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z z‬תביעת עצמאי לדמי אבטלה התקבלה בעקבות קביעת בית הדין כי‬
‫מעמדו היה של עובד שכיר ‪65. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪57‬‬
‫עדכון שכר מינימום מיום ‪1.10.2012‬‬
‫ביום ‪ 15.6.2011‬פורסם ברשומות חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום — הוראת‬
‫שעה)‪ ,‬התשע"א‪( 2011-‬להלן — החוק)‪ ,‬הקובע את העלאת שכר המינימום כדלקמן‪:‬‬
‫‪ )1‬בתקופה שמיום ‪ 1.7.2011‬עד יום ‪ — 31.3.2012‬סכום השווה ל‪ 4,100-‬שקלים חדשים‪ ,‬כפי‬
‫שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו‪ ,‬על פי סעיף ‪ 4‬לחוק שכר מינימום‪,‬‬
‫תשמ"ז‪( 1987-‬להלן — חוק שכר מינימום) (בהגדרה זו — הסכום בתקופה הראשונה);‬
‫‪ )2‬בתקופה שמיום ‪ 1.4.2012‬עד יום ‪ — 30.9.2012‬הסכום בתקופה הראשונה או סכום השווה‬
‫ל‪ 47.5-‬אחוזים מהשכר הממוצע כפי שהוא ביום ‪ ,1.4.2012‬כפי שהם מוגדלים במהלך‬
‫התקופה האמורה בפסקה זו‪ ,‬על פי סעיף ‪ 4‬לחוק שכר מינימום‪ ,‬לפי הגבוה מביניהם;‬
‫‪ )3‬בתקופה שמיום ‪ 1.10.2012‬עד תום תוקפו של החוק — סכום השווה ל‪ 4,300-‬שקלים חדשים‪,‬‬
‫כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו‪ ,‬על פי סעיף ‪ 4‬לחוק שכר מינימום‪.‬‬
‫תחילתו של חוק זה ביום ‪ 1.7.2011‬והוא יעמוד בתוקפו עד היום הקודם ליום הקובע; לעניין‬
‫זה‪“ ,‬היום הקובע" — היום שבו שכר המינימום לחודש שהיה משולם לפי חוק שכר מינימום‪,‬‬
‫אלמלא הוראות סעיפים ‪ 1-3‬לעיל‪ ,‬עולה על שכר המינימום לחודש כאמור בסעיף ‪ 3‬לעיל‪.‬‬
‫בהתאם לכל האמור לעיל‪ ,‬בתקופה שמיום ‪ 1.10.2012‬ועד לתום תוקפו של חוק זה שכר‬
‫המינימום הוא כדלקמן‪:‬‬
‫שכר מינימום‬
‫חודשי‬
‫לשעה‬
‫יומי — לעובד ‪ 5‬ימים בשבוע‬
‫יומי — לעובד ‪ 6‬ימים בשבוע‬
‫‪₪ 4,300‬‬
‫‪₪ 23.12‬‬
‫‪₪ 198.46‬‬
‫‪₪ 172‬‬
‫שכר מינימום לנוער ולחניך‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫עד ‪( 16‬לא כולל)‬
‫מ‪ 16-‬עד ‪( 17‬לא כולל)‬
‫מ‪ 17-‬עד ‪( 18‬לא כולל)‬
‫חניך‬
‫‪₪ 3,010‬‬
‫‪₪ 3,225‬‬
‫‪₪ 3,569‬‬
‫‪₪ 2,580‬‬
‫‪₪ 17.39‬‬
‫‪₪ 18.64‬‬
‫‪₪ 20.63‬‬
‫‪₪ 14.91‬‬
‫ים‬
‫גיל‬
‫שכר למשרה מלאה‬
‫(לפי ‪ 40‬שעות בשבוע)‬
‫שכר לשעת עבודה‬
‫(לפי ‪ 173‬שעות בחודש)‬
‫‪58‬‬
‫הד ו בע ינידב ת ו י גוס‬
‫זכויות היולדת בחופשת לידה‬
‫הארכת חופשת הלידה‬
‫ביום ‪ 22.3.2010‬פורסם ברשומות חוק עבודת נשים (תיקון מס' ‪ ,)46‬התש"ע‪( 2010-‬להלן‪:‬‬
‫“החוק")‪ ,‬אשר בין היתר‪ ,‬האריך את תקופת חופשת הלידה מארבעה עשר שבועות לעשרים‬
‫ושישה שבועות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬התיקון לחוק לא האריך את התקופה שבשלה משתלמים דמי‬
‫לידה לעובדת ע"י המוסד לביטוח לאומי‪ .‬לכן‪ ,‬על אף שחופשת הלידה הוארכה לעשרים ושישה‬
‫שבועות‪ ,‬דמי הלידה ישולמו בגין תקופה של ארבעה עשר שבועות (בכפוף לתנאי הזכאות‬
‫לדמי לידה)‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע בחוק כי יש לאפשר לעובדת החפצה לקצר את חופשת הלידה‬
‫לעשות כן בתנאים הקבועים בחוק‪.‬‬
‫הוראות החוק בנוגע להארכת חופשת הלידה לעשרים ושישה שבועות‪ ,‬לא יחולו על עובדת‬
‫שעבדה לפני יציאתה לחופשת לידה פחות משניים עשר חודשים אצל אותו מעביד או באותו‬
‫מקום עבודה; חופשת הלידה של עובדת כאמור נותרה ארבעה עשר שבועות‪ ,‬מהם שבעה‬
‫שבועות או פחות מזה‪ ,‬כרצון העובדת‪ ,‬לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה‪.‬‬
‫עוד קובע החוק‪ ,‬כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מכל זכות שהייתה נתונה לעובדת או לעובד‬
‫ערב יום תחילתו של החוק (‪.)22.3.2010‬‬
‫הוראות החוק יחולו על עובדת או עובד שיצאו לחופשת לידה ביום ‪ 22.3.2010‬ואילך‪.‬‬
‫ריכוז הזכויות הנצברות לעובדת בתקופת היעדרותה בשל היותה‬
‫בחופשת לידה‪:‬‬
‫פיצויי פיטורים‬
‫סעיף ‪ )5(2‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪ ,1963-‬קובע כי יראו רציפות בעבודה לענין הזכות‬
‫לפיצויי פיטורים‪ ,‬אפילו חלה בה הפסקה מחמת חופשה או פגרה שלא בשכר‪ ,‬שניתנו לעובד‬
‫על פי חוק או בהסכמת המעביד‪.‬‬
‫תקופת חופשת הלידה היא בגדר פגרה שלא בשכר שניתנה לעובדת עפ"י חוק‪ ,‬ולפיכך יציאת‬
‫עובדת לחופשת לידה אינה מנתקת את הרציפות בעבודה לענין הזכאות לפיצויי פיטורים‪.‬‬
‫לענין קביעת סכום הפיצויים‪ ,‬צוברת התקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה באופן מלא‬
‫[תקנה ‪ )3(10‬לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)‪,‬‬
‫תשכ"ד‪ ,]1964-‬לפיה לענין קביעת סכום הפיצויים לא יובאו במנין‪“ :‬תקופה של חופשה או‬
‫פגרה שלא בשכר כאמור בסעיף ‪ )5(2‬לחוק העודפת על ‪ 14‬יום לשנת עבודה‪ ,‬למעט תקופה‬
‫כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי‪,‬‬
‫תשי"ד‪."1953-‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪59‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬מאחר ורק בגין חלק מתקופת חופשת הלידה זכאית העובדת לדמי לידה‪ ,‬כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬אזי יש לחשב את סכום פיצויי הפיטורים לעובדת שחופשת לידתה הוארכה כדלקמן‪:‬‬
‫‪z z‬התקופה בגינה זכאית העובדת לדמי לידה מן המוסד לביטוח לאומי צוברת באופן מלא‬
‫לפיצויי פיטורים‪.‬‬
‫‪z z‬התקופה בגינה העובדת אינה זכאית לדמי לידה‪ ,‬הינה למעשה חופשה ללא תשלום‪,‬‬
‫ותקופה של חופשה ללא תשלום העודפת על ‪ 14‬יום לשנת עבודה‪ ,‬לא תובא במניין‬
‫לעניין קביעת סכום פיצויי הפיטורים‪.‬‬
‫דמי מחלה‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק דמי מחלה‪ ,‬התשל"ו‪ ,1976-‬קובע כי כל חודש עבודה מלא שעובד עבד אצל אותו‬
‫מעביד או באותו מקום עבודה צובר לו ‪ 1.5‬ימי מחלה (עד למקסימום של ‪ 90‬יום)‪.‬‬
‫תקנה ‪ 4‬לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה)‪ ,‬התשל"ז‪ ,1976-‬קובעת מספר‬
‫הפסקות בעבודה כחריגים לנ"ל שיובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה‪ ,‬וביניהן‬
‫חופשת לידה עפ"י חוק עבודת נשים‪ ,‬התשי"ד‪.1954-‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬נראה כי חופשת הלידה המוארכת תילקח בחשבון באופן מלא בצבירת דמי מחלה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫דמי הבראה‬
‫סעיף ‪(6‬ה) לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש‪ ,‬קובע מפורשות‬
‫כי “לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה‬
‫עפ"י החוק"‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬נראה כי חופשת הלידה המוארכת תילקח בחשבון באופן מלא לצורך קביעת הזכאות‬
‫לדמי הבראה‪ ,‬וכן לצורך חישובם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫חופשה שנתית‬
‫אורך החופשה השנתית המגיעה לעובדת‪ ,‬הוא פונקציה של מספר ימי העבודה בפועל במשך‬
‫שנת העבודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ייספרו ימי ההיעדרות של העובדת מעבודתה עקב חופשת הלידה‪,‬‬
‫לצורך קביעת הזכאות לחופשה שנתית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫תשלומים לקופות גמל בחופשת לידה‬
‫סעיף ‪7‬א(א) לחוק עבודת נשים‪ ,‬התשי"ד‪( 1954-‬להלן — החוק)‪ ,‬קובע כי עובד או עובדת‬
‫הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪ ,‬התשנ"ה‪( 1995-‬להלן — דמי‬
‫לידה)‪ ,‬או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (להלן — גמלת שמירת הריון)‪,‬‬
‫והם ומעבידם או המעביד בלבד‪ ,‬נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל‪ ,‬ימשיך המעביד לשלם‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪60‬‬
‫הד ו בע ינידב ת ו י גוס‬
‫תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון‪ ,‬לפי הענין‪,‬‬
‫ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם‪ ,‬אם‬
‫חלים‪ ,‬להבטחת הזכויות האמורות‪ ,‬והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת‬
‫או העובד לעבוד בתקופה האמורה;‬
‫“קופת גמל" = כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)‪ ,‬התשס"ה‪.2005-‬‬
‫כשמדובר בתקופה של דמי לידה — נדרש בחוק לצורך הזכאות כי העובדת או העובד עבדו‬
‫אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון‪ ,‬ובנוסף כי התקיימו יחסי‬
‫עובד ומעביד בניהם כל תקופת ההריון‪.‬‬
‫ביום ‪ 1.9.2008‬נכנסו לתוקפן תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל)‬
‫התשס"ח‪( 2008-‬להלן — התקנות)‪ ,‬המסדירות את המועדים והכללים לתשלום לקופות הגמל‪.‬‬
‫התקנות חלות על מי שזכאותם לדמי לידה החלה לאחר יום ‪.1.9.2008‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬נראה כי חובת ההפרשה לקופת גמל קיימת רק בתקופה בה זכאית העובדת‬
‫לדמי לידה‪ ,‬וכי אין חובה להפריש עבור העובדת לקופת גמל בגין תקופת חופשת הלידה בה‬
‫העובדת אינה זכאית לדמי לידה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪61‬‬
‫פסק דין‬
‫איסור על קבלת ביטחונות מעובד לשם הבטחת‬
‫הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה‬
‫ביום ‪ 27.2.2012‬פורסם ברשומות חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד‪ ,‬התשע"ב‪( 2012-‬להלן‬
‫— החוק)‪ ,‬אשר קובע איסור על קבלת בטוחות ומימושן מעובד או ממועמד לעבודה‪ ,‬לשם‬
‫הבטחת הישארות בעבודה או כתנאי לקבלה לעבודה‪ .‬להלן עיקרי החוק‪:‬‬
‫איסור קבלת בטוחות ומימושן‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬החוק קובע כי מעביד לא יקבל‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬בטוחות (מיטלטלין‪ ,‬לרבות כסף‬
‫או שטר) הנמסרים מעובד או ממועמד לעבודה (להלן — עובד) למעביד לשם הבטחת‬
‫הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה‪ ,‬וכן נכס משועבד למטרות כאמור‪ ,‬ולא‬
‫יממשן‪.‬‬
‫‪z‬הוראות החוק יחולו גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק‬
‫אצל מעסיק בפועל‪ ,‬ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין‬
‫השירות‪.‬‬
‫‪z‬זכותו של עובד לפי החוק אינה ניתנת להתניה או לויתור‪.‬‬
‫סעדים בגין הפרת הוראות החוק‬
‫לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות החוק והוא רשאי‬
‫— לפסוק פיצויים‪ ,‬אף אם לא נגרם נזק של ממון‪ ,‬בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין; ליתן‬
‫צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה‪.‬‬
‫עונשין ועיצום כספי‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪z‬‬
‫ים‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מעביד שיקבל בטוחות מעובדו או שיממשן‪ ,‬דינו מאסר שישה חודשים או כפל הקנס‬
‫הקבוע בסעיף ‪(61‬א)(‪ )3‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ₪ 150,600( 1977-‬נכון לחודש ‪ .)3/2012‬‬
‫‪z‬נושא משרה בתאגיד (מנהל פעיל בתאגיד‪ ,‬שותף‪ ,‬למעט שותף מוגבל‪ ,‬או פקיד‬
‫האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה) חייב לפקח ולעשות כל‬
‫הד ו בע ינידב ת ו י גוס‬
‫‪62‬‬
‫‪z‬‬
‫שניתן למניעת העבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו‪ ,‬אחרת דינו מחצית הקנס‬
‫הקבוע לעיל (‪ ₪ 75,300‬נכון לחודש ‪ .)3/2012‬נעברה עבירה כאמור בידי תאגיד או בידי‬
‫עובד מעובדיו‪ ,‬חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו‪ ,‬אלא אם כן הוכיח‬
‫כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו‪.‬‬
‫‪z‬ביום ‪ 19.6.2012‬ייכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה‪ ,‬התשע"ב‪,2011-‬‬
‫אשר קובע עיצום כספי בגין הפרת איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן‪.‬‬
‫תחילת החוק‬
‫תחילת החוק ביום ‪ .27.2.2012‬איסור מימוש בטוחות של עובד יחול גם על בטוחות שנתקבלו‬
‫מעובד לפני תחילת החוק‪.‬‬
‫התחייבות עובד בכתב להשלמת תקופת עבודה‬
‫לאור העובדה שהגדרת “בטוחות" בחוק (“מיטלטלין‪ ,‬לרבות כסף או שטר‪ ,‬הנמסרים מעובד‬
‫למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה‪ ,‬וכן נכס משועבד למטרות‬
‫כאמור") אינה כוללת במפורש גם התחייבות של עובד בכתב‪ ,‬נראה כי התחייבות עובד בכתב‬
‫להשלמת תקופת עבודה מינימאלית (התחייבות אשר יינתן לה תוקף רק אם יתקיימו התנאים‬
‫הקבועים בפסיקת בתי הדין לעבודה בעניין זה)‪ ,‬לא תהווה הפרה של הוראות חוק זה‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬המילה האחרונה בענין תהא של בית הדין לעבודה‪ .‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪63‬‬
‫פסק דין‬
‫בית הדין לעבודה הרשיע בפלילים מעסיק שלא ניהל‬
‫רישום שעות עבודה של עובדיו‬
‫סעיף ‪ 25‬לחוק שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬התשי"א‪ ,1951-‬קובע כי באחריות המעביד לנהל פנקס‬
‫שעות עבודה‪ .‬עוד קובע הסעיף שלענין שעות עבודה‪ ,‬הרישום בפנקס שעות עבודה יבוצע‬
‫באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל‪.‬‬
‫במקרים רבים מעסיקים נמנעים מניהול רישום שעות העבודה של עובדיהם כנדרש בחוק ואף‬
‫מגלגלים את אחריות רישום שעות העבודה בפועל אל העובדים עצמם ואלו מנהלים רישומים‬
‫בצורה ידנית במחברות‪ ,‬דפים‪ ,‬קבצים וכיוצא בזה‪.‬‬
‫ב‪ 20-‬ביוני ‪ 2012‬ניתנה הכרעת הדין בתיק פלילי ‪ 1120-09‬מדינת ישראל‪-‬משרד התמ"ת נגד גיל‬
‫בן משה גיא‪ .‬גיל הואשם שלא ניהל פנקס עבודה בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה‪.‬‬
‫תיאור המקרה‬
‫גיל הינו בעלים של פיצוציה בעיר אשקלון‪ .‬גיל העסיק עובדים בפיצוציה אולם העובדים לא‬
‫דיווחו נוכחות באמצעות שעון נוכחות‪ .‬כמו כן‪ ,‬גיל לא ניהל רישום של שעות העבודה של‬
‫עובדיו‪ .‬על פי גרסתו של גיל‪ ,‬כל עובד רשם את שעות עבודתו (התחלה וסיום עבודה) ואת‬
‫זכויותיו וחובותיו במחברת‪ ,‬ובסוף כל חודש עבר גיל על הרישום במחברת עם כל עובד‪ .‬גיל‬
‫טען שניהול השעות העצמאי של כל עובד אינו בעייתי מבחינתו כיוון שיחסיו עם העובדים‬
‫הינם יחסים של אמון‪.‬‬
‫גיל הואשם ע"י משרד התמ"ת באי ניהול פנקס עבודה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה‬
‫ונפתח כנגדו תיק פלילי‪.‬‬
‫הכרעת הדין‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי החובה לנהל פנקס שעות עבודה בהתאם לחוק‬
‫שעות עבודה ומנוחה הינה חובה אשר מוטלת על המעביד עצמו‪ .‬סעיף ‪(25‬א) לחוק שעות‬
‫עבודה ומנוחה קובע‪“ :‬מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה‪ ,‬שעות מנוחה שבועית‪,‬‬
‫שעות נוספות‪ ,‬גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית‪ ,‬ובו יירשמו הפרטים שייקבעו‬
‫בתקנות"‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪64‬‬
‫הד ו בע ינידב ת ו י גוס‬
‫גיל טען שלא עבר על הוראות סעיף ‪ 25‬לחוק לענין אי ניהול פנקס שעות עבודה‪ ,‬וזאת מן‬
‫הטעם שרישום השעות ניתן לעובדיו‪ .‬בית הדין קבע שאין לקבל את טענתו הנ"ל של גיל שכן‬
‫המעביד אינו רשאי להתנער מהחובה המוטלת עליו לנהל את רישום שעות העבודה של עובדיו‬
‫ואין הוא יכול להעביר חובה זו לידי עובדיו‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬הורשע גיל בעבירה של אי ניהול פנקס שעות עבודה‪ ,‬לפי סעיפים ‪ 25‬ו‪(26-‬א)‬
‫לחוק שעות עבודה ומנוחה‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‬
‫ממקרה זה עולות המסקנות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הפרת חובת ניהול פנקס שעות עבודה‪ ,‬כפי שמתחייב בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה‪,‬‬
‫הינה עבירה פלילית על כל משמעויותיה‪.‬‬
‫‪ .2‬האחריות לניהול פנקס שעות עבודה מוטלת על המעביד‪ .‬לא ניתן להעביר אחריות זו‬
‫לעובדים כך שהם ינהלו את פנקס שעות העבודה‪.‬‬
‫ההמלצה‪ :‬להתחיל לנהל‪ ,‬באופן מיידי‪ ,‬פנקס עבודה לכל העובדים‪.‬‬
‫יש לנהל פנקס עבודה גם לעובדים אשר עובדים מחוץ לחצרי המעסיק‪ ,‬בין באופן קבוע ובין‬
‫באופן ארעי (אנשי מכירות‪ ,‬סוכנים‪ ,‬שירות‪ ,‬טכנאים‪ ,‬אאוטסורסינג וכו')‪.‬‬
‫ניהול פנקס שעות עבודה כחוק יכול להתבצע בצורה פשוטה וקלה ע"י שימוש בשעון נוכחות‬
‫או מערכת אחרת לדיווח נוכחות‪ .‬מערכות דיווח נוכחות מתקדמות הקיימות כיום מאפשרות‬
‫לכל סוגי העובדים לדווח נוכחות במגוון דרכים‪ ,‬כגון‪ :‬שעון נוכחות טביעת אצבע או כרטיסים‪,‬‬
‫דיווח אינטרנטי‪ ,‬טלפוני‪ ,‬מסרונים וכו')‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪65‬‬
‫פסק דין‬
‫תביעת עצמאי לדמי אבטלה התקבלה בעקבות‬
‫קביעת בית הדין כי מעמדו היה של עובד שכיר‬
‫ב"ל ‪ 90-70-17102‬יובל דרור נ' המוסד לביטוח לאומי‬
‫עובדות‬
‫‪ .1‬התובע‪ ,‬מר יובל דרור‪ ,‬עבד כעובד שכיר בחברת אוטו מוטור ניהול ושיווק (‪ )2006‬בע"מ‪,‬‬
‫מיום ‪ 1.4.2006‬ועד ליום ‪ .31.12.2007‬בתקופה זו הוצאו ליובל תלושי שכר‪.‬‬
‫‪ .2‬החל מחודש ‪ 1/2008‬הנפיק יובל לחברה חשבוניות מס ובמקביל דיווח על עצמו כעצמאי‪.‬‬
‫‪ .3‬העסקתו של יובל הסתיימה ביוזמת החברה ביום ‪.4.5.2008‬‬
‫‪ .4‬יובל הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי אבטלה‪ ,‬אשר נדחתה מן הנימוק‬
‫כי יובל לא השלים תקופת אכשרה מספיקה‪ .‬המוסד לביטוח לאומי לא כלל בתקופת‬
‫האכשרה את עבודתו של יובל מיום ‪ 1.1.2008‬בחברה‪ ,‬בטענה כי החל מיום ‪ 1.1.2008‬יובל‬
‫היה במעמד של עצמאי ולפיכך לא צבר תקופת אכשרה כעובד‪ .‬מכאן התביעה‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק‬
‫מעמדו של אדם כעובד אינו נקבע על פי הכינוי שכינו הצדדים את היחסים ביניהם‪ ,‬אלא‬
‫הוא מעין סטטוס‪ .‬המעמד נבחן על פי מבחן מעורב הכולל בחובו את מבחן ההשתלבות על‬
‫הפן החיובי והשלילי שבו‪ ,‬ומבחני עזר נוספים‪ .‬בין המבחנים יש לבחון כיצד ראו הצדדים‬
‫את היחסים ביניהם וכיצד הוצגו היחסים כלפי צדדים שלישיים‪ .‬צורת תשלום התמורה אינה‬
‫קובעת‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬את מהות מערכת היחסים שבין הצדדים‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬יובל אמנם הנפיק חשבוניות לחברה ודיווח על עצמו כעצמאי אולם‪ ,‬הן במהות תפקידו‬
‫והן על פי לשונו הברורה של החוזה‪ ,‬כוונת הצדדים הייתה כי בין הצדדים ממשיכים להתקיים‬
‫יחסי עובד‪-‬מעביד כמקודם‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתקופה שמיום ‪ 1.1.2008‬ועד ליום ‪ 4.5.2008‬התקיימו בין‬
‫הצדדים יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬ותקופה זו יש להוסיף למניין תקופת האכשרה של יובל‪.‬‬
‫בנסיבות בהן נמנע מהעובד לעבוד מסיבות שאינן תלויות בו‪ ,‬יש לראות בימי ההודעה המוקדמת‬
‫כימי עבודה לצורך אכשרה‪ .‬התוצאה היא כי יש להכיר בתקופת ההודעה המוקדמת בה נמנע‬
‫מיובל לעבוד עקב פיטוריו לאלתר כתקופת אכשרה‪.‬‬
‫התוצאה היא כי יובל צבר את תקופת האכשרה הנדרשת בת ‪ 360‬הימים לצורך קבלת דמי אבטלה‪.‬‬
‫התביעה התקבלה‪ .‬המוסד לביטוח לאומי חוייב בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של ‪.₪ 4,000‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫דצמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪67‬‬
‫תוכן עניינים ‪ −‬טבלאות מידע‬
‫‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬
‫נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪69. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2012‬‬
‫‪F‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪72. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים ‪74. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‪79. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬מדד מחירים לצרכן‪81. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪85. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‪88. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‪88. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬תוספת יוקר ‪91. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬שיעורי ריבית ‪92. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‪92. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים) ‪92. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי* ‪94. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪69‬‬
‫שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬
‫נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪2012‬‬
‫בהתאם לפקודת מס הכנסה‪ ,‬שיעורי המס על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות הזיכוי וההנחות‬
‫הסוציאליות בשנת ‪ 2012‬הינם כדקלמן‪:‬‬
‫א‪ .‬תקרות ההכנסה ושיעורי המס מיגיעה אישית*‬
‫הכנסה חודשית‬
‫מ‪1.1.2012-‬‬
‫לשנת המס ‪ 2012‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2012-‬‬
‫שיעור‬
‫המס*‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה מצטברת ש"ח‬
‫מס מצטבר ש"ח‬
‫ש"ח‬
‫‪10%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪48%‬‬
‫עד ‪ 62,400‬ש"ח‬
‫‪ 44,160‬הבאים‬
‫‪ 66,600‬הבאים‬
‫‪ 88,200‬הבאים‬
‫‪ 240,600‬הבאים‬
‫מעל ‪ 501,960‬ש"ח‬
‫‪62,400‬‬
‫‪106,560‬‬
‫‪173,160‬‬
‫‪261,360‬‬
‫‪501,960‬‬
‫‪−‬‬
‫‪6,240‬‬
‫‪12,422‬‬
‫‪26,408‬‬
‫‪52,868‬‬
‫‪132,266‬‬
‫‪−‬‬
‫עד ‪5,200‬‬
‫‪ 3,680‬הבאים‬
‫‪ 5,550‬הבאים‬
‫‪ 7,350‬הבאים‬
‫‪ 20,050‬הבאים‬
‫מעל ‪41,830‬‬
‫הכנסה חודשית‬
‫מ‪1.1.2011-‬‬
‫לשנת המס ‪ 2011‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2011-‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪45%‬‬
‫עד ‪ 60,840‬ש"ח‬
‫‪ 43,080‬הבאים‬
‫‪ 64,920‬הבאים‬
‫‪ 86,040‬הבאים‬
‫‪ 227,880‬הבאים‬
‫מעל ‪ 482,760‬ש"ח‬
‫‪60,840‬‬
‫‪103,920‬‬
‫‪168,840‬‬
‫‪254,880‬‬
‫‪482,760‬‬
‫‪−‬‬
‫‪6,084‬‬
‫‪12,115‬‬
‫‪27,047‬‬
‫‪52,859‬‬
‫‪128,059‬‬
‫‪−‬‬
‫עד ‪5,070‬‬
‫‪ 3,590‬הבאים‬
‫‪ 5,410‬הבאים‬
‫‪ 7,170‬הבאים‬
‫‪ 18,990‬הבאים‬
‫מעל ‪40,230‬‬
‫על הכנסות הנחשבות כהכנסות מיגיעה אישית‪ ,‬ועל הכנסה חייבת של יחיד‪ ,‬שמלאו לו ‪ 60‬שנה בשנת המס‪ .‬לגבי‬
‫הכנסות אחרות ‪ −‬פרט לדיבידנדים‪ ,‬ריבית והכנסות מועדפות שנקבע להן שיעור מס מוגבל‪ .‬לא קיימת התאמה בין‬
‫מדרגות המס של ‪ 30%‬בהכנסה של יגיעה אישית לבין מדרגת מס של ‪ 30%‬בהכנסה שלא מיגיעה אישית כאמור‪ .‬להלן‬
‫מדרגות המס על הכנסות שאינן מיגיעה אישית‪:‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫*‬
‫שיעור‬
‫המס*‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה מצטברת ש"ח‬
‫מס מצטבר ש"ח‬
‫ש"ח‬
‫‪70‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדרגות המס על הכנסות שאינן מיגיעה אישית‬
‫בשנת המס ‪2012‬‬
‫בשנת המס ‪2011‬‬
‫שיעור‬
‫המס‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫מס‬
‫מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫‪30%‬‬
‫עד‬
‫‪254,880‬‬
‫‪254,880‬‬
‫‪76,469‬‬
‫הכנסה שיעור‬
‫חודשית המס‬
‫ש"ח‬
‫עד‬
‫‪30% 21,240‬‬
‫עד‬
‫‪261,360‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪227,880‬‬
‫הבאים‬
‫‪482,760‬‬
‫‪151,664‬‬
‫‪18,990‬‬
‫הבאים‬
‫‪33%‬‬
‫‪240,600‬‬
‫הבאים‬
‫מעל‬
‫‪40,230‬‬
‫‪48%‬‬
‫מעל‬
‫‪501,960‬‬
‫‪45%‬‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫מס‬
‫מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫‪261,360‬‬
‫‪78,408‬‬
‫הכנסה‬
‫חודשית‬
‫ש"ח‬
‫עד‬
‫‪21,780‬‬
‫‪157,806 501,960‬‬
‫‪20,050‬‬
‫הבאים‬
‫מעל‬
‫‪41,830‬‬
‫ב‪ .‬נקודות זיכוי וקיצבה‬
‫הסכום לשנת המס‬
‫‪ 2012‬כולה‬
‫ש"ח‬
‫הסכום החודשי‬
‫מ‪1.1.2012-‬‬
‫ש"ח‬
‫הסכום בשנת המס ‪2011‬‬
‫ש"ח‬
‫נקודת זיכוי לחודש‬
‫‪−‬‬
‫‪215‬‬
‫‪209‬‬
‫נקודת זיכוי לשנה‬
‫‪2,580‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2,508‬‬
‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות‬
‫‪" .1‬הכנסה מזכה" (לפי סעיפים ‪47‬‬
‫ו‪45-‬א) ‪ −‬לגבי הכנסות עבודה‬
‫ ‪ −‬לגבי הכנסות שאינן מעבודה‬
‫ הכנסה נוספת בהתאם לסעיף ‪(47‬א)(‪)5‬‬
‫ תקרת ההכנסה בהתאם לסעיף ‪45‬א(ה)‬
‫ רצפת התשלום המזערי המזכה בזיכוי של ‪25%‬‬
‫‪ .2‬תקרת ההפרשות החודשית של מעביד‬
‫לקיצבה שאינה חייבת במס בידי העובד‬
‫לפי סעיף ‪(3‬ה‪ 7.5% − )3‬מ‪ 34,476-‬ש"ח‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הסכום‬
‫לשנת המס‬
‫‪ 2012‬כולה‬
‫בש"ח‬
‫‪102,000‬‬
‫הסכום‬
‫החודשי‬
‫מ‪1.1.2012-‬‬
‫בש"ח‬
‫‪8,500‬‬
‫הסכום‬
‫בשנת‬
‫המס ‪2011‬‬
‫בש"ח‬
‫‪ 98,400‬לשנה‬
‫‪142,800‬‬
‫‪408,000‬‬
‫‪204,000‬‬
‫‪1,968‬‬
‫‪31,028‬‬
‫‪11,900‬‬
‫‪34,000‬‬
‫‪17,000‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2,585.7‬‬
‫‪ 139,200‬לשנה‬
‫‪393,600‬‬
‫‪196,800‬‬
‫‪1,920‬‬
‫‪29,905‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪71‬‬
‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות (המשך)‬
‫‪11,950‬‬
‫‪−‬‬
‫‪11,650‬‬
‫‪98,280‬‬
‫‪8,190‬‬
‫‪95,880‬‬
‫‪1,380‬‬
‫‪115‬‬
‫‪1,344‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫‪11,950‬‬
‫‪−‬‬
‫‪11,650‬‬
‫יינ‬
‫‪23,920‬‬
‫‪−‬‬
‫‪23,320‬‬
‫ים‬
‫‪ .3‬תקרת סכום מענק פרישה פטור‬
‫(סעיף ‪7(9‬א)(א)) ‪ −‬לשנת עבודה‬
‫‪ .4‬תקרת סכום מענק מוות פטור (סעיף‬
‫‪7(9‬א)(ב)) ‪ −‬לשנת עבודה‬
‫‪ .5‬סכום מענק מוות לבעלי שליטה ‪ −‬בעד שנות‬
‫עבודה עד ‪ − 31.12.1975‬הראוי לניכוי (סעיף‬
‫‪()9(32‬ב)) ‪ −‬לשנת עבודה (לסכום זה מתוסף‬
‫הסכום שבו חוייבו שאירי העובד במס)‬
‫‪ .6‬הפרשות לפיצויים ולקיצבה בשל‬
‫בעלי שליטה (סעיף ‪()9(32‬א))‬
‫‪“ .7‬קיצבה מזכה" חודשית כמשמעותה בסעיף‬
‫‪9‬א(א) ‪ −‬שעד ‪ 35%‬ממנה פטורים ממס‬
‫הסכום החודשי הפטור כאמור בסעיף ‪9‬א(ב)‬
‫הסכום‬
‫לשנת המס‬
‫‪ 2012‬כולה‬
‫בש"ח‬
‫‪11,950‬‬
‫הסכום‬
‫החודשי‬
‫מ‪1.1.2012-‬‬
‫בש"ח‬
‫‪−‬‬
‫הסכום‬
‫בשנת‬
‫המס ‪2011‬‬
‫ש"ח‬
‫‪11,650‬‬
‫‪72‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫נתונים שונים לתיאום הוצאות‬
‫‪ .1‬הוצאות שונות‬
‫סוג ההוצאה‬
‫כיבודים במקום העסק‬
‫מתנות לספקים ולקוחות בשל קשר עסקי‬
‫מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי‬
‫הוצאות שהייה בארץ לעובד‬
‫המוזמן מחו"ל (ליום)‬
‫תקרה לכל שנת מס‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪ 80%‬מההוצאות‬
‫שהוצאו לכיבוד*‬
‫‪ 210‬ש"ח ‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 210‬ש"ח ‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 320‬ש"ח ‪ 310‬ש"ח‬
‫הערות‬
‫אם המתנה ניתנה בחו"ל עד ‪15$‬‬
‫עפ"י חוזר מ"ה‬
‫לפי הנחיית הנציבות לא יעלה‬
‫הניכוי על מחצית מהכנסתו‬
‫החייבת של העובד לפני הניכוי‬
‫הוצאות כיבודים במקום העסק‪:‬‬
‫* החל מיום ‪( 1.1.2000‬ק"ת ‪ ,6038‬מיום ‪:)31.5.2000‬‬
‫מקום עיסוק ‪ −‬מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע את עיסקו‪.‬‬
‫‬
‫הוצאות כיבוד יותרו כדלקמן‪ 80% :‬מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום‪ ,‬לעניין זה‪" ,‬כיבוד‬
‫‬
‫קל" ‪ −‬שתיה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה‪.‬‬
‫לפי דברי ההסבר של רשויות המס‪:‬‬
‫‬
‫(א) כ"כיבוד קל" ייחשבו שתיה קרה וחמה‪ ,‬עוגיות וכיו"ב פרטי מזון קלים הניתנים לאורח‪ ,‬המבקר במקום העסק‬
‫‬
‫לצרכים עסקיים‪ .‬לא ייכללו בגדר "כיבוד" ארוחות הניתנות לאורח ‪ −‬גם לא ארוחות עסקיות‪ .‬על ארוחות יחולו‬
‫הוראות תקנה ‪ 3‬הקובעת כי לא יותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם‬
‫מחו"ל‪.‬‬
‫(ב) על אף הקביעה הברורה כי ‪ 80%‬מהוצאות הכיבוד מותרים בניכוי‪ ,‬עדיין עומדת לפקיד השומה הסמכות לבחון‬
‫‬
‫מקרים בהם הוצאות הכיבוד נראות מופרזות‪ ,‬כמו למשל לעומת מחזור או לעומת הוצאות העבר‪.‬‬
‫‪ .2‬קרן השתלמות‬
‫מעמד‬
‫עצמאי*‬
‫(החל מיום ‪)1.1.2012‬‬
‫שכיר**‬
‫לרבות שכיר בעל שליטה‬
‫בחברת מעטים‬
‫קיבוץ‬
‫(החל מיום ‪)1.1.2012‬‬
‫הכנסה קובעת‬
‫הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד (לפני הניכוי לקרן השתלמות)‬
‫ועד סכום של ‪ 255,000‬ש"ח בשנה (בשנת המס ‪ 249,000 − 2011‬ש"ח)‬
‫‪ 13,400‬ש"ח לחודש לינואר ‪1997‬‬
‫‪ 13,900‬ש"ח לחודש לתקופה פברואר עד יולי ‪1997‬‬
‫‪ 14,000‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1997‬עד יולי ‪1998‬‬
‫‪ 14,400‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1998‬עד דצמבר ‪1998‬‬
‫‪ 15,400‬ש"ח לחודש החל מחודש ינואר ‪ 1999‬עד פברואר ‪2004‬‬
‫‪ 15,712‬ש"ח לחודש החל מחודש מרץ ‪2004‬‬
‫הכנסתו החייבת של הקיבוץ (לפני הניכוי לקרן השתלמות) ועד סכום‬
‫של ‪ 255,000‬ש"ח בשנה‪ ,‬מוכפל במספר חברי הקיבוץ שבעבורם‬
‫משלם הקיבוץ קרן השתלמות (בשנת המס ‪ 249,000 − 2010‬ש"ח)‬
‫* לגבי עצמאי‪ ,‬יותר ניכוי מקסימלי של ‪ ,4.5%‬בתנאי שיופרש תחילה ‪ 2.5%‬מההכנסה הקובעת‪.‬‬
‫** לגבי שכיר‪ ,‬שהינו חבר בעל שליטה בחברת מעטים ‪ −‬לפי ההתניה לניכוי ההוצאה בשל תשלומי המעביד‪ ,‬הכלולה‬
‫בסעיף ‪ )5(17‬לפקודה‪ ,‬יש חובה לתשלום נוסף של העמית בגובה של שליש לפחות מהסכום ששילם המעסיק‪ .‬דהיינו‪,‬‬
‫כדי שההפרשה לקרן השתלמות תוכר כהוצאה בשיעור מקסימלי של ‪ 4.5%‬מהמשכורת הקובעת‪ ,‬יש צורך בתשלום‬
‫מקביל של ‪ 1.5%‬של העמית‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪73‬‬
‫‪ .3‬הוצאות נסיעה לחו"ל‬
‫פירוט ההוצאה‬
‫א‪ .‬הוצאות לרכישת כרטיסי טיסה‪:‬‬
‫(‪ )1‬במחלקת תיירים או עסקים‬
‫(‪ )2‬במחלקה ראשונה‬
‫‬
‫‬
‫ב‪ .‬הוצאות לינה ("הוצאות לינה מוכרות")‪)1( :‬‬
‫בנסיעה שכללה עד וכולל ‪ 90‬לינות‪:‬‬
‫(א) ‪ 7‬לינות ראשונות‬
‫(ב) מהלינה השמינית ואילך‬
‫‬
‫(‪ )2‬בנסיעה שכללה יותר מ‪ 90-‬לינות (לעניין‬
‫מנין מספר הלינות ‪ −‬שתי נסיעות או יותר‬
‫שביניהן היתה שהייה רצופה בישראל של‬
‫פחות מ‪ 14-‬יום ‪ −‬ייחשבו לנסיעה אחת)‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות שהייה אחרות‪:‬‬
‫ (‪ )1‬אם נדרשו הוצאות לינה‬
‫ (‪ )2‬אם לא נדרשו הוצאות לינה‬
‫ד‪ .‬הוצאות חינוך בחו"ל בשל ילדים‪:‬‬
‫שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים בשנת המס‬
‫‪ −‬אם השהייה בחו"ל היתה בתקופה‬
‫רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים‬
‫ה‪ .‬הוצאות שכירת רכב בחו"ל‬
‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות כגון‪:‬‬
‫טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות‬
‫ההגבלה‬
‫מותרות מלוא ההוצאות‬
‫מותרות ההוצאות עד לגובה מחיר כרטיס‬
‫במחלקת עסקים באותה טיסה‬
‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪$255-‬‬
‫ללינה (בשנת המס ‪)$246 − 2011‬‬
‫עד וכולל ‪ $112‬ללינה ‪ −‬מותרות מלוא ההוצאות‪.‬‬
‫מעל ‪ $112‬ללינה ‪ −‬מותרות הוצאות בשיעור ‪75%‬‬
‫מהן אך לא פחות מ‪ $112-‬ללינה ולא יותר מ‪$191-‬‬
‫(בשנת המס ‪ $108 − 2011‬ו‪ $185-‬בהתאמה)‬
‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪ $112-‬ללינה‬
‫(בשנת המס ‪ − 2011‬לא יותר מ‪ $108-‬ללינה)‬
‫עד ‪ $71‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$69 − 2011‬‬
‫עד ‪ $120‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$116 − 2011‬‬
‫עד ‪ $638‬לחודש לכל ילד (הנציב רשאי לאשר‬
‫יותר בהתחשב במקום המגורים ובתנאי‬
‫הלימוד) (בשנת המס ‪)$617 − 2011‬‬
‫הוצאות השכירות בפועל אך לא יותר מ‪56$-‬‬
‫ליום (בשנת המס ‪ − 2011‬מ‪)54$-‬‬
‫מותרות מלוא ההוצאות כנגד קבלות‬
‫הערות‪:‬‬
‫(ד)‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫(ג)‬
‫יינ‬
‫(ב)‬
‫ים‬
‫(א)‬
‫הוצאות הלינה יותרו על סמך קבלות נאותות‪ .‬הוצאות שהייה אחרות יותרו ‪ −‬לפי הבהרות נציבות מס ההכנסה ‪ −‬ללא‬
‫צורך בקבלות‪.‬‬
‫לפי הבהרות הנציבות‪ ,‬הגבלת התרת הוצאות שכירת רכב בחו"ל עד ‪ $56 −‬ליום (בשנת המס ‪ $54 − 2011‬ליום)‪,‬‬
‫מתיחסת לא רק לדמי השכירות אלא כוללות את כל הוצאות הרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותים וכלל הוצאה אחרת‪ .‬עמדה‬
‫זו אינה משתמעת במפורש מנוסח התקנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי לציון כי לא ברור אם הגבלת הניכוי מתייחסת לרכב או‬
‫למשתמש‪.‬‬
‫על מי שטס במחלקה הראשונה להצטייד במידע על מחיר כרטיס של טיסה במחלקת העסקים באותה טיסה‪ ,‬שהוא‬
‫המחיר לפיו תותר לניכוי ההוצאה‪.‬‬
‫תותר תוספת של ‪ 25%‬מההוצאות המותרות בניכוי (כולן או חלקן)‪ ,‬בנסיעות לארצות המנויות להלן‪ :‬אוסטריה‪,‬‬
‫אוסטרליה‪ ,‬איטליה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬אנגולה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דובאי‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬הונג‪-‬קונג‪ ,‬הממלכה המאוחדת‬
‫(בריטניה)‪ ,‬טיוואן‪ ,‬יוון‪ ,‬יפן‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬עומאן‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬קאטר‪ ,‬קוריאה‪ ,‬קמרון‪ ,‬קנדה‪ ,‬שבדיה‪,‬‬
‫שוויץ‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‬
‫החל‬
‫מיום‬
‫‪1.1.2012‬‬
‫(ש"ח)‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.4.2011‬ועד‬
‫‪31.12.2011‬‬
‫(ש"ח)‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.1.2011‬ועד‬
‫יום ‪31.3.2011‬‬
‫(ש"ח)‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.1.2010‬ועד‬
‫‪31.12.2010‬‬
‫(ש"ח)‬
‫מקסימום ההכנסה‬
‫לתשלום משכר העובד‬
‫‪41,850‬‬
‫‪73,422‬‬
‫‪73,422‬‬
‫‪79,750‬‬
‫מינימום ההכנסה לתשלום‬
‫‪4,100‬‬
‫‪3,850.18‬‬
‫‪3,890.25‬‬
‫‪3,850.18‬‬
‫מינימום ההכנסה ליום‬
‫‪164‬‬
‫‪*154‬‬
‫‪155.61‬‬
‫‪*154‬‬
‫בסיס ההכנסה לתשלום‬
‫דמי ביטוח מופחתים‬
‫‪5,171‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,809‬‬
‫בסיס‬
‫ההכנסה‬
‫*‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪ 6‬ימים (שכר המינימום החודשי מחולק ב‪ .)25-‬לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪5‬‬
‫ימים ‪ −‬החל מיום ‪ 189.23 ,1.7.2012‬ש"ח (עד יום ‪ 179.6 − 31.3.2011‬ש"ח) ‪( −‬שכר המינימום החודשי מחולק ב‪.)21⅔-‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪75‬‬
‫א‪ .‬עובדים שכירים‬
‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪ ,‬החל‬
‫מיום ‪:1.4.2011‬‬
‫מופחת‬
‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬
‫‪5.90 12.00 17.90 3.45 3.50‬‬
‫‪3.47‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪5.93‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪3.47‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.90‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬
‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.52‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪15.24‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪5.38‬‬
‫‪6.51‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.14‬‬
‫‪15.21‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪5.35‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעל שליטה‬
‫‪0.37‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.90‬‬
‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.37‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.90‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪12.90‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.90‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪3.80‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪3.41‬‬
‫‪12.59‬‬
‫‪6.79‬‬
‫‪5.80‬‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬
‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬
‫בעלי שליטה‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪5.93‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.93‬‬
‫יינ‬
‫‪6.90‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.41‬‬
‫‪11.79 17.59‬‬
‫‪5.80‬‬
‫ים‬
‫טור ‪1‬‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬
‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬
‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬
‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬
‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫סה"כ‬
‫‪6.95‬‬
‫מלא‬
‫‪76‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪ ,‬החל‬
‫מיום ‪ 1.8.2009‬ועד יום ‪:31.3.2011‬‬
‫מופחת‬
‫טור ‪1‬‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬
‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬
‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬
‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬
‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬
‫‪5.43 12.00 17.43 3.85 3.50‬‬
‫‪7.30‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪11.79 17.16‬‬
‫‪5.37‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪5.61‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪5.59‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪5.61‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪5.59‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.59‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬
‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.88‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪14.81‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪4.95‬‬
‫‪6.87‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪14.79‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪4.93‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫‪0.42‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעל שליטה‬
‫‪0.41‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.59‬‬
‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.41‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.59‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪4.25‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪12.43‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.43‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪4.20‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪12.16‬‬
‫‪6.79‬‬
‫‪5.37‬‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬
‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬
‫בעלי שליטה‬
‫חז ר‬
‫סה"כ‬
‫‪7.35‬‬
‫מלא‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪77‬‬
‫להלן שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובד שכיר על‪-‬פי לוח י׳ לחוק‬
‫(כולל ניכוי העובד) החל מיום ‪:1.4.2011‬‬
‫ענף‬
‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬
‫ודמי ביטוח בריאות‬
‫דמי ביטוח בריאות‬
‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬
‫זו"ש‬
‫סיעוד‬
‫נכות‬
‫נ‪ .‬תאונות‬
‫נ‪ .‬עבודה‬
‫אמהות‬
‫ילדים‬
‫אבטלה‬
‫פש"ר‬
‫סה"כ‬
‫‪6.95‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.01‬‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪−‬‬
‫מעסיק‬
‫‪3.45‬‬
‫סה"כ‬
‫‪17.90‬‬
‫‪−‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪12.90‬‬
‫‪5.89‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪2.28‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.01‬‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫‪12.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪−‬‬
‫מעסיק‬
‫‪5.90‬‬
‫–‬
‫‪5.90‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.03‬‬
‫להלן שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובד שכיר על‪-‬פי לוח י׳ לחוק‬
‫(כולל ניכוי העובד) החל ב‪ 1.8.2009-‬ועד יום ‪:31.3.2010‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪−‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫‪3.10‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪12.43‬‬
‫‪5.89‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪2.28‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪1.03‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.07‬‬
‫–‬
‫‪5.43‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.02‬‬
‫יינ‬
‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬
‫ודמי ביטוח בריאות‬
‫דמי ביטוח בריאות‬
‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬
‫זו"ש‬
‫סיעוד‬
‫נכות‬
‫נ‪ .‬תאונות‬
‫נ‪ .‬עבודה‬
‫אמהות‬
‫ילדים‬
‫אבטלה‬
‫פש"ר‬
‫מעסיק‬
‫‪3.45‬‬
‫סה"כ‬
‫‪17.43‬‬
‫מעסיק‬
‫‪5.43‬‬
‫ים‬
‫ענף‬
‫סה"כ‬
‫‪7.35‬‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪3.50‬‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫‪12.00‬‬
‫‪78‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫ב‪ .‬עובדים "תושבי חוץ" — שעורי דמי הביטוח‬
‫סה"כ‬
‫‪0.53‬‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪0.04‬‬
‫מעביד‬
‫‪0.49‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2.04‬‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫‪0.87‬‬
‫מעביד‬
‫‪1.17‬‬
‫ג‪ .‬עובדים בחופשה ללא תשלום‬
‫שיעור דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובד המצוי בחופשה ללא תשלום‬
‫‪ 6.57% −‬משכר המינימום עפ״י חוק שכר מינימום (סה"כ ‪ 252.96‬ש"ח)‪.‬‬
‫ד‪ .‬פנסיונרים בפרישה מוקדמת‬
‫החל בפנסיה‪ ,‬המשתלמת בעד חודש פברואר ‪ 2004‬ואילך‪ ,‬מנכה משלם פנסיה המוקדמת‬
‫דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעורים כדלקמן‪ 3.49% :‬עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע‬
‫במשק ו‪ 11.79%-‬מ‪ 60%-‬מהשכר הממוצע ועד התקרה החייבת בתשלום דמי ביטוח‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪79‬‬
‫גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‬
‫החל מיום‬
‫‪1.1.2009‬‬
‫עד‬
‫‪31.7.2009‬‬
‫(ש"ח)‬
‫‪38,415‬‬
‫החל מיום‬
‫‪1.1.2008‬‬
‫עד‬
‫‪31.12.2008‬‬
‫(ש"ח)‬
‫‪36,760‬‬
‫החל‬
‫מיום‬
‫‪1.1.2012‬‬
‫‪2,155‬‬
‫‪2,077‬‬
‫‪2,004‬‬
‫‪1,982‬‬
‫‪1,982‬‬
‫‪1,916‬‬
‫‪1,293‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,149‬‬
‫‪1,293‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,149‬‬
‫בסיס ההכנסה‬
‫לתשלום על פי‬
‫שיעורים מופחתים‬
‫‪5,171‬‬
‫‪4,984‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,757‬‬
‫‪4,757‬‬
‫‪4,598‬‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫לחיוב בדמי ביטוח‬
‫של מבוטחים עם‬
‫יחס חלוקה עבור‬
‫כל אחד מבני הזוג‬
‫‪1,293‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,149‬‬
‫מכסימום ההכנסה‬
‫לתשלום דמי ביטוח‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫לתשלום דמי ביטוח‬
‫מבוטח שאינו‬
‫עובד ואינו עובד‬
‫עצמאי ‪ −‬מינימום‬
‫ההכנסה לחיוב דמי‬
‫ביטוח ומס מקביל‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫להגדרת עובד עצמאי‬
‫(ש"ח)‬
‫‪41,850‬‬
‫החל מיום החל מיום החל מיום‬
‫‪1.8.2009‬‬
‫‪1.1.2010 1.1.2011‬‬
‫עד‬
‫עד‬
‫עד‬
‫‪31.12.2009 31.12.2010 31.12.2011‬‬
‫(ש"ח)‬
‫(ש"ח)‬
‫(ש"ח)‬
‫‪76,830‬‬
‫‪79,750‬‬
‫‪73,422‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬שכר ממוצע החל מ‪1.1.2012-‬‬
‫‪ 8,619‬ש״ח (במקום ‪ 8,307‬ש״ח עד ‪.)31.12.2011‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬שיעור דמי הביטוח‬
‫שיעורי דמי הביטוח מפורטים בטבלת דמי הביטוח שבעמוד הבא‪.‬‬
‫‬
‫ג‪ .‬בסיס לשיעורים מופחתים‬
‫הבסיס לשיעורים מופחתים חל על ההכנסה שעד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק לפי חוק‪.‬‬
‫‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪80‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫להלן פירוט שיעור דמי הביטוח החל מיום ‪:1.1.2008‬‬
‫ענף‬
‫זקנה ושאירים‬
‫סיעוד‬
‫נכות‬
‫תאונות‬
‫נפגעי עבודה‬
‫ילדים‬
‫אמהות‬
‫סה"כ לענפי ב"ל‬
‫בריאות‬
‫סה"כ כללי‬
‫עובד עצמאי‬
‫רגיל‬
‫‪5.21‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪11.23‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪16.23‬‬
‫מופחת*‬
‫‪3.09‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪6.72‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪9.82‬‬
‫עיסוק המבוטח‬
‫עובד עצמאי בגיל עובד עצמאי מעל‬
‫לגיל מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬
‫המותנה שאינו‬
‫לעל"ע‬
‫מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬
‫רגיל מופחת* רגיל מופחת* רגיל מופחת*‬
‫‪3.09‬‬
‫‪5.21‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪3.65‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪5.55‬‬
‫‪9.29‬‬
‫‪4.61‬‬
‫‪7.05‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪8.65‬‬
‫‪14.29‬‬
‫‪7.71‬‬
‫‪12.00‬‬
‫* עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‪ .‬גיל מותנה‪ :‬החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 2004‬חל שינוי בגיל הזכאות לקיצבת זקנה‪ .‬לשינוי‬
‫זה יש השלכה על שיעורי דמי הביטוח של המבוטחים שאינם שכירים‪ ,‬בהתאם לגיל הזכאות הקבוע לגביהם בחוק גיל‬
‫פרישה‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪81‬‬
‫מדד מחירים לצרכן‬
‫לפי בסיס ספטמבר ‪1951‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫חודש‪/‬שנה ‪1961‬‬
‫‪295.9‬‬
‫ינואר‬
‫‪293.5‬‬
‫פברואר‬
‫‪294.0‬‬
‫מרץ‬
‫‪293.7‬‬
‫אפריל‬
‫‪314.7‬‬
‫מאי‬
‫‪303.9‬‬
‫יוני‬
‫‪297.3‬‬
‫יולי‬
‫‪294.8‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪304.8‬‬
‫אוקטובר ‪308.9‬‬
‫‪311.4‬‬
‫נובמבר‬
‫‪315.5‬‬
‫דצמבר‬
‫‪1962‬‬
‫‪316.6‬‬
‫‪318.2‬‬
‫‪325.4‬‬
‫‪331.2‬‬
‫‪327.9‬‬
‫‪323.5‬‬
‫‪326.2‬‬
‫‪330.1‬‬
‫‪337.8‬‬
‫‪341.4‬‬
‫‪343.8‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪343.8‬‬
‫‪355.1‬‬
‫‪352.1‬‬
‫‪352.4‬‬
‫‪346.6‬‬
‫‪353.5‬‬
‫‪356.2‬‬
‫‪363.1‬‬
‫‪365.0‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪367.8‬‬
‫‪367.8‬‬
‫‪367.3‬‬
‫‪363.9‬‬
‫‪376.3‬‬
‫‪365.9‬‬
‫‪370.8‬‬
‫‪367.3‬‬
‫‪370.0‬‬
‫‪374.1‬‬
‫‪377.4‬‬
‫‪381.3‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪384.5‬‬
‫‪386.4‬‬
‫‪394.2‬‬
‫‪397.5‬‬
‫‪405.7‬‬
‫‪403.8‬‬
‫‪400.9‬‬
‫‪396.4‬‬
‫‪401.6‬‬
‫‪405.7‬‬
‫‪407.9‬‬
‫‪408.3‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪413.5‬‬
‫‪417.9‬‬
‫‪425.0‬‬
‫‪432.8‬‬
‫‪434.6‬‬
‫‪433.1‬‬
‫‪434.2‬‬
‫‪429.4‬‬
‫‪435.7‬‬
‫‪439.4‬‬
‫‪437.2‬‬
‫‪440.2‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪439.8‬‬
‫‪435.7‬‬
‫‪437.6‬‬
‫‪444.3‬‬
‫‪445.4‬‬
‫‪440.5‬‬
‫‪437.2‬‬
‫‪433.1‬‬
‫‪432.8‬‬
‫‪436.1‬‬
‫‪437.9‬‬
‫‪440.9‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪445.0‬‬
‫‪444.6‬‬
‫‪448.0‬‬
‫‪452.0‬‬
‫‪451.3‬‬
‫‪446.5‬‬
‫‪448.0‬‬
‫‪443.9‬‬
‫‪445.7‬‬
‫‪448.7‬‬
‫‪447.6‬‬
‫‪449.4‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪451.7‬‬
‫‪450.6‬‬
‫‪456.9‬‬
‫‪459.8‬‬
‫‪457.2‬‬
‫‪461.7‬‬
‫‪462.1‬‬
‫‪453.2‬‬
‫‪456.1‬‬
‫‪461.7‬‬
‫‪465.0‬‬
‫‪466.9‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪465.6‬‬
‫‪467.4‬‬
‫‪472.0‬‬
‫‪475.7‬‬
‫‪481.7‬‬
‫‪480.7‬‬
‫‪478.9‬‬
‫‪481.2‬‬
‫‪500.5‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪514.2‬‬
‫ים‬
‫חודש‪/‬שנה ‪1951‬‬
‫‪90.0‬‬
‫ינואר‬
‫‪92.0‬‬
‫פברואר‬
‫‪93.0‬‬
‫מרץ‬
‫‪94.0‬‬
‫אפריל‬
‫‪96.0‬‬
‫מאי‬
‫‪95.0‬‬
‫יוני‬
‫‪96.0‬‬
‫יולי‬
‫‪98.0‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪100.0‬‬
‫אוקטובר ‪103.0‬‬
‫‪105.0‬‬
‫נובמבר‬
‫‪107.0‬‬
‫דצמבר‬
‫‪1952‬‬
‫‪113.0‬‬
‫‪120.0‬‬
‫‪132.0‬‬
‫‪144.0‬‬
‫‪150.0‬‬
‫‪157.0‬‬
‫‪162.0‬‬
‫‪165.0‬‬
‫‪169.0‬‬
‫‪173.0‬‬
‫‪175.0‬‬
‫‪178.0‬‬
‫‪1953‬‬
‫‪181.0‬‬
‫‪182.0‬‬
‫‪184.0‬‬
‫‪187.0‬‬
‫‪191.0‬‬
‫‪197.0‬‬
‫‪200.0‬‬
‫‪201.0‬‬
‫‪205.0‬‬
‫‪207.0‬‬
‫‪208.0‬‬
‫‪212.0‬‬
‫‪1954‬‬
‫‪214.0‬‬
‫‪216.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪218.0‬‬
‫‪214.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪222.0‬‬
‫‪227.0‬‬
‫‪227.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪1955‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪229.0‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪232.0‬‬
‫‪233.0‬‬
‫‪231.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪238.0‬‬
‫‪236.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪1956‬‬
‫‪238.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪244.0‬‬
‫‪246.0‬‬
‫‪249.0‬‬
‫‪249.0‬‬
‫‪244.0‬‬
‫‪247.0‬‬
‫‪260.0‬‬
‫‪259.0‬‬
‫‪248.0‬‬
‫‪250.0‬‬
‫‪1957‬‬
‫‪254.0‬‬
‫‪259.0‬‬
‫‪261.0‬‬
‫‪265.0‬‬
‫‪270.0‬‬
‫‪258.0‬‬
‫‪264.0‬‬
‫‪269.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪263.0‬‬
‫‪1958‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪269.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪272.0‬‬
‫‪276.0‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪280.0‬‬
‫‪280.0‬‬
‫‪273.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪1959‬‬
‫‪275.3‬‬
‫‪277.5‬‬
‫‪277.8‬‬
‫‪276.4‬‬
‫‪287.1‬‬
‫‪273.4‬‬
‫‪269.8‬‬
‫‪269.5‬‬
‫‪275.6‬‬
‫‪280.5‬‬
‫‪281.1‬‬
‫‪279.7‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪278.6‬‬
‫‪279.2‬‬
‫‪281.9‬‬
‫‪278.6‬‬
‫‪284.1‬‬
‫‪277.5‬‬
‫‪278.9‬‬
‫‪279.4‬‬
‫‪286.6‬‬
‫‪292.4‬‬
‫‪291.3‬‬
‫‪289.3‬‬
‫‪82‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1971‬‬
‫‪523.4‬‬
‫‪522.9‬‬
‫‪529.8‬‬
‫‪533.9‬‬
‫‪536.7‬‬
‫‪537.6‬‬
‫‪534.9‬‬
‫‪537.6‬‬
‫‪555.0‬‬
‫‪567.0‬‬
‫‪576.1‬‬
‫‪583.0‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪591.3‬‬
‫‪588.1‬‬
‫‪600.0‬‬
‫‪606.9‬‬
‫‪613.3‬‬
‫‪604.6‬‬
‫‪608.7‬‬
‫‪611.5‬‬
‫‪620.2‬‬
‫‪634.9‬‬
‫‪645.9‬‬
‫‪655.0‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪667.4‬‬
‫‪673.9‬‬
‫‪690.4‬‬
‫‪717.0‬‬
‫‪727.1‬‬
‫‪729.4‬‬
‫‪741.7‬‬
‫‪746.3‬‬
‫‪758.7‬‬
‫‪772.5‬‬
‫‪806.4‬‬
‫‪828.0‬‬
‫‪1974‬‬
‫‪857.3‬‬
‫‪926.6‬‬
‫‪951.4‬‬
‫‪977.1‬‬
‫‪1,003.2‬‬
‫‪1,006.4‬‬
‫‪1,020.2‬‬
‫‪1,025.2‬‬
‫‪1,045.4‬‬
‫‪1,071.6‬‬
‫‪1,196.3‬‬
‫‪1,293.1‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1,318.3‬‬
‫‪1,338.1‬‬
‫‪1,370.6‬‬
‫‪1,394.0‬‬
‫‪1,413.8‬‬
‫‪1,408.7‬‬
‫‪1,415.1‬‬
‫‪1,415.6‬‬
‫‪1,445.0‬‬
‫‪1,536.2‬‬
‫‪1,584.9‬‬
‫‪1,597.2‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1,618.8‬‬
‫‪1,630.3‬‬
‫‪1,689.0‬‬
‫‪1,785.8‬‬
‫‪1,823.8‬‬
‫‪1,827.5‬‬
‫‪1,920.6‬‬
‫‪1,944.0‬‬
‫‪1,988.5‬‬
‫‪2,055.0‬‬
‫‪2,146.8‬‬
‫‪2,204.6‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪2,199.4‬‬
‫‪2,220.1‬‬
‫‪2,263.5‬‬
‫‪2,318.2‬‬
‫‪2,372.9‬‬
‫‪2,429.5‬‬
‫‪2,465.3‬‬
‫‪2,561.5‬‬
‫‪2,659.6‬‬
‫‪2,755.8‬‬
‫‪3,082.1‬‬
‫‪3,142.5‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪3,214.2‬‬
‫‪3,265.1‬‬
‫‪3,385.8‬‬
‫‪3,572.5‬‬
‫‪3,638.6‬‬
‫‪3,710.2‬‬
‫‪3,798.9‬‬
‫‪3,889.4‬‬
‫‪4,006.4‬‬
‫‪4,236.5‬‬
‫‪4,500.6‬‬
‫‪4.655.2‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪4,885.4‬‬
‫‪5,004.2‬‬
‫‪5,285.2‬‬
‫‪5,743.6‬‬
‫‪6,017.1‬‬
‫‪6,230.3‬‬
‫‪6,573.5‬‬
‫‪7,124.3‬‬
‫‪7,694.0‬‬
‫‪8,295.7‬‬
‫‪9,103.0‬‬
‫‪9,840.5‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1981‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪10,561.1‬‬
‫‪11,081.7‬‬
‫‪11,647.5‬‬
‫‪12,835.9‬‬
‫‪14,050.6‬‬
‫‪14,699.5‬‬
‫‪15,342.7‬‬
‫‪16,608.3‬‬
‫‪17,815.5‬‬
‫‪19,775.3‬‬
‫‪21,629.5‬‬
‫‪22,923.5‬‬
‫‪24,598.7‬‬
‫‪25,953.0‬‬
‫‪27,197.2‬‬
‫‪30,094.8‬‬
‫‪31,102.7‬‬
‫‪31,953.1‬‬
‫‪33,890.1‬‬
‫‪35,213.0‬‬
‫‪38,079.2‬‬
‫‪41,512.3‬‬
‫‪43,921.7‬‬
‫‪46,189.5‬‬
‫‪50,032.0‬‬
‫‪52,882.5‬‬
‫‪55,559.7‬‬
‫‪61,481.0‬‬
‫‪65,307.8‬‬
‫‪69,244.9‬‬
‫‪75,622.9‬‬
‫‪81,575.7‬‬
‫‪87,764.8‬‬
‫‪95,134.9‬‬
‫‪101,308.2‬‬
‫‪106,930.3‬‬
‫‪116,001.3‬‬
‫‪123,040.7‬‬
‫‪129,985.7‬‬
‫‪147,230.0‬‬
‫‪155,356.1‬‬
‫‪160,946.7‬‬
‫‪171,009.8‬‬
‫‪183,261.9‬‬
‫‪199,734.5‬‬
‫‪241,813.7‬‬
‫‪278,507.0‬‬
‫‪310,838.1‬‬
‫‪357,216.6‬‬
‫‪399,972.9‬‬
‫‪442,634.8‬‬
‫‪533,816.9‬‬
‫‪610,132.7‬‬
‫‪691,614.0‬‬
‫‪777,032.2‬‬
‫‪905,033.7‬‬
‫‪1,098,437.4‬‬
‫‪1,365,778.9‬‬
‫‪1,632,679.5‬‬
‫‪1,693,688.1‬‬
‫‪1,782,697‬‬
‫‪2,023,645‬‬
‫‪2,267,742‬‬
‫‪2,707,117‬‬
‫‪2,891,371‬‬
‫‪3,322,871‬‬
‫‪4,236,267‬‬
‫‪4,401,624‬‬
‫‪4,535,483‬‬
‫‪4,746,509‬‬
‫‪4,768,557‬‬
‫‪4,829,975‬‬
‫‪4,801,765‬‬
‫‪4,843,755‬‬
‫‪4,918,165‬‬
‫‪5,081,159‬‬
‫‪5,162,656‬‬
‫‪5,247,696‬‬
‫‪5,247,696‬‬
‫‪5,304,390‬‬
‫‪5,407,146‬‬
‫‪5,534,707‬‬
‫‪5,694,157‬‬
‫‪5,779,198‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪83‬‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬
‫‪5,903,215‬‬
‫‪5,959,908‬‬
‫‪6,037,862‬‬
‫‪6,172,509‬‬
‫‪6,211,486‬‬
‫‪6,271,723‬‬
‫‪6,285,896‬‬
‫‪6,363,850‬‬
‫‪6,424,087‬‬
‫‪6,523,300‬‬
‫‪6,626,057‬‬
‫‪6,711,098‬‬
‫‪6,817,752‬‬
‫‪6,874,357‬‬
‫‪6,987,567‬‬
‫‪7,176,251‬‬
‫‪7,264,303‬‬
‫‪7,283,171‬‬
‫‪7,289,460‬‬
‫‪7,346,065‬‬
‫‪7,471,854‬‬
‫‪7,647,958‬‬
‫‪7,773,747‬‬
‫‪7,811,483‬‬
‫‪8,176,271‬‬
‫‪8,314,639‬‬
‫‪8,352,375‬‬
‫‪8,566,216‬‬
‫‪8,641,689‬‬
‫‪8,748,610‬‬
‫‪8,798,926‬‬
‫‪8,905,846‬‬
‫‪9,044,214‬‬
‫‪9,207,739‬‬
‫‪9,327,239‬‬
‫‪9,427,870‬‬
‫‪9,528,501‬‬
‫‪9,578,816‬‬
‫‪9,698,316‬‬
‫‪9,943,604‬‬
‫‪10,100,840‬‬
‫‪10,176,313‬‬
‫‪10,339,838‬‬
‫‪10,503,364‬‬
‫‪10,723,494‬‬
‫‪10,905,888‬‬
‫‪11,044,256‬‬
‫‪11,088,282‬‬
‫‪11,232,939‬‬
‫‪11,302,123‬‬
‫‪11,440,490‬‬
‫‪11,692,068‬‬
‫‪11,912,197‬‬
‫‪12,144,908‬‬
‫‪12,509,695‬‬
‫‪12,767,562‬‬
‫‪12,968,824‬‬
‫‪13,025,429‬‬
‫‪13,044,298‬‬
‫‪13,088,324‬‬
‫‪13,088,324‬‬
‫‪13,220,402‬‬
‫‪13,415,375‬‬
‫‪13,654,373‬‬
‫‪13,604,058‬‬
‫‪13,622,926‬‬
‫‪13,717,267‬‬
‫‪13,824,188‬‬
‫‪14,006,582‬‬
‫‪14,075,766‬‬
‫‪14,163,818‬‬
‫‪14,314,764‬‬
‫‪14,497,158‬‬
‫‪14,673,263‬‬
‫‪14,861,946‬‬
‫‪15,069,497‬‬
‫‪15,113,523‬‬
‫‪15,151,260‬‬
‫‪15,170,128‬‬
‫‪15,314,785‬‬
‫‪15,465,732‬‬
‫‪15,685,862‬‬
‫‪15,805,362‬‬
‫‪15,924,861‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1994‬‬
‫‪16,033,750‬‬
‫‪16,125,110‬‬
‫‪16,292,605‬‬
‫‪16,612,366‬‬
‫‪16,810,313‬‬
‫‪17,038,714‬‬
‫‪17,221,435‬‬
‫‪17,404,156‬‬
‫‪17,602,104‬‬
‫‪17,845,731‬‬
‫‪18,074,132‬‬
‫‪18,226,400‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪18,256,853‬‬
‫‪18,287,307‬‬
‫‪18,272,080‬‬
‫‪18,439,574‬‬
‫‪18,622,295‬‬
‫‪18,683,202‬‬
‫‪18,728,882‬‬
‫‪18,957,283‬‬
‫‪19,140,004‬‬
‫‪19,337,951‬‬
‫‪19,474,992‬‬
‫‪19,703,393‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪19,870,887‬‬
‫‪20,053,608‬‬
‫‪20,251,555‬‬
‫‪20,586,543‬‬
‫‪20,936,758‬‬
‫‪21,089,025‬‬
‫‪21,149,932‬‬
‫‪21,226,066‬‬
‫‪21,317,427‬‬
‫‪21,484,921‬‬
‫‪21,621,961‬‬
‫‪21,789,455‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪21,880,816‬‬
‫‪22,139,670‬‬
‫‪22,352,844‬‬
‫‪22,520,338‬‬
‫‪22,626,926‬‬
‫‪22,870,553‬‬
‫‪23,098,954‬‬
‫‪23,190,315‬‬
‫‪23,175,088‬‬
‫‪23,449,169‬‬
‫‪23,388,262‬‬
‫‪23,312,129‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪23,388,262‬‬
‫‪23,373,035‬‬
‫‪23,327,355‬‬
‫‪23,647,117‬‬
‫‪23,738,477‬‬
‫‪23,829,837‬‬
‫‪23,799,384‬‬
‫‪23,921,198‬‬
‫‪24,256,186‬‬
‫‪24,987,069‬‬
‫‪25,306,830‬‬
‫‪25,322,057‬‬
‫ים‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1987‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪84‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1999‬‬
‫‪25,204,918‬‬
‫‪25,012,330‬‬
‫‪24,964,183‬‬
‫‪25,036,404‬‬
‫‪25,156,771‬‬
‫‪25,228,991‬‬
‫‪25,301,211‬‬
‫‪25,421,579‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,710,460‬‬
‫‪25,662,313‬‬
‫‪25,662,313‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,421,579‬‬
‫‪25,349,358‬‬
‫‪25,469,726‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,758,607‬‬
‫‪25,830,828‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,662,314‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪25,511,710‬‬
‫‪25,486,096‬‬
‫‪25,537,324‬‬
‫‪25,767,852‬‬
‫‪25,870,309‬‬
‫‪25,947,151‬‬
‫‪26,049,608‬‬
‫‪26,126,450‬‬
‫‪26,177,679‬‬
‫‪26,203,293‬‬
‫‪26,049,608‬‬
‫‪26,023,994‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪26,305,750‬‬
‫‪26,510,663‬‬
‫‪26,638,734‬‬
‫‪27,048,560‬‬
‫‪27,304,702‬‬
‫‪27,663,300‬‬
‫‪27,842,600‬‬
‫‪27,740,143‬‬
‫‪27,842,600‬‬
‫‪28,021,899‬‬
‫‪27,791,371‬‬
‫‪27,714,527‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪27,766,269‬‬
‫‪27,875,693‬‬
‫‪27,930,405‬‬
‫‪27,875,693‬‬
‫‪27,738,913‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,383,286‬‬
‫‪27,437,998‬‬
‫‪27,301,219‬‬
‫‪27,301,219‬‬
‫‪27,246,507‬‬
‫‪27,191,795‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪27,137,083‬‬
‫‪27,191,795‬‬
‫‪27,164,439‬‬
‫‪27,465,354‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,492,710‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2005‬‬
‫‪27,355,930‬‬
‫‪27,410,642‬‬
‫‪27,355,980‬‬
‫‪27,547,422‬‬
‫‪27,629,490‬‬
‫‪27,656,846‬‬
‫‪27,957,761‬‬
‫‪28,012,473‬‬
‫‪28,039,829‬‬
‫‪28,258,676‬‬
‫‪28,231,320‬‬
‫‪28,176,608‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪28,094,540‬‬
‫‪28,258,676‬‬
‫‪28,340,744‬‬
‫‪28,586,947‬‬
‫‪28,586,947‬‬
‫‪28,614,303‬‬
‫‪28,641,659‬‬
‫‪28,641,659‬‬
‫‪28,395,456‬‬
‫‪28,203,964‬‬
‫‪28,149,252‬‬
‫‪28,149,252‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪28,111,501‬‬
‫‪28,026,315‬‬
‫‪28,083,106‬‬
‫‪28,225,083‬‬
‫‪28,225,083‬‬
‫‪28,423,851‬‬
‫‪28,736,201‬‬
‫‪28,934,969‬‬
‫‪28,792,992‬‬
‫‪28,821,388‬‬
‫‪28,934,970‬‬
‫‪29,105,342‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪29,105,342‬‬
‫‪29,048,551‬‬
‫‪29,133,738‬‬
‫‪29,559,669‬‬
‫‪29,758,438‬‬
‫‪29,786,833‬‬
‫‪30,127,579‬‬
‫‪30,383,138‬‬
‫‪30,383,138‬‬
‫‪30,411,533‬‬
‫‪30,241,160‬‬
‫‪30,212,765‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪30,052,529‬‬
‫‪30,022,686‬‬
‫‪30,171,904‬‬
‫‪30,470,340‬‬
‫‪30,589,715‬‬
‫‪30,858,307‬‬
‫‪31,186,587‬‬
‫‪31,335,805‬‬
‫‪31,246,274‬‬
‫‪31,305,962‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪31,186,587‬‬
‫‪31,097,056‬‬
‫‪31,126,900‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪31,515,867‬‬
‫‪31,604,398‬‬
‫‪31,753,616‬‬
‫‪31,902,834‬‬
‫‪31,992,365‬‬
‫‪32,081,896‬‬
‫‪32,111,739‬‬
‫‪32,231,114‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2011‬‬
‫‪32,297,367‬‬
‫‪32,392,359‬‬
‫‪32,455,687‬‬
‫‪32,645,672‬‬
‫‪32,803,902‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,835,656‬‬
‫‪32,993,977‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,962,313‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪33,057,305‬‬
‫‪33,342,282‬‬
‫‪33,342,282‬‬
‫‪33,247,289‬‬
‫‪33,278,953‬‬
‫‪33,627,258‬‬
‫‪33,627,258‬‬
‫‪33,563,930‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪85‬‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים‬
‫לפי בסיס אפריל ‪1975‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1981‬‬
‫‪1889.80‬‬
‫‪2003.10‬‬
‫‪2053.10‬‬
‫‪2334.30‬‬
‫‪2412.00‬‬
‫‪2550.00‬‬
‫‪2906.00‬‬
‫‪3006.30‬‬
‫‪3135.40‬‬
‫‪3231.80‬‬
‫‪3351.40‬‬
‫‪3454.80‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪3916.20‬‬
‫‪4154.70‬‬
‫‪4263.90‬‬
‫‪4715.10‬‬
‫‪5025.10‬‬
‫‪5364.30‬‬
‫‪6279.40‬‬
‫‪6635.30‬‬
‫‪6758.40‬‬
‫‪7342.30‬‬
‫‪7731.30‬‬
‫‪7961.20‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪8911.30‬‬
‫‪9334.40‬‬
‫‪9572.40‬‬
‫‪10640.40‬‬
‫‪11178.70‬‬
‫‪12094.70‬‬
‫‪13660.20‬‬
‫‪14767.50‬‬
‫‪15031.40‬‬
‫‪17651.20‬‬
‫‪19628.13‬‬
‫‪22169.91‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪25735.45‬‬
‫‪30130.60‬‬
‫‪32425.25‬‬
‫‪40721.32‬‬
‫‪45769.56‬‬
‫‪53659.65‬‬
‫‪64197.41‬‬
‫‪74982.30‬‬
‫‪86490.88‬‬
‫‪101247.28‬‬
‫‪121034.28‬‬
‫‪127706.43‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪133407.77‬‬
‫‪148199.48‬‬
‫‪165885.98‬‬
‫‪186855.60‬‬
‫‪198628.95‬‬
‫‪221981.49‬‬
‫‪277070.89‬‬
‫‪289744.45‬‬
‫‪282489.80‬‬
‫‪283425.32‬‬
‫‪292992.27‬‬
‫‪301200.08‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪304536.15‬‬
‫‪312849.87‬‬
‫‪315674.06‬‬
‫‪321234.19‬‬
‫‪326829.62‬‬
‫‪340862.32‬‬
‫‪345681.10‬‬
‫‪349246.64‬‬
‫‪358337.01‬‬
‫‪359925.62‬‬
‫‪371081.18‬‬
‫‪373481.74‬‬
‫ים‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1975‬‬
‫‪96.65‬‬
‫‪97.67‬‬
‫‪98.95‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪100.10‬‬
‫‪103.30‬‬
‫‪108.60‬‬
‫‪109.30‬‬
‫‪106.20‬‬
‫‪109.90‬‬
‫‪112.40‬‬
‫‪113.30‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪114.60‬‬
‫‪115.50‬‬
‫‪116.60‬‬
‫‪126.30‬‬
‫‪128.40‬‬
‫‪133.30‬‬
‫‪138.50‬‬
‫‪140.90‬‬
‫‪140.80‬‬
‫‪141.40‬‬
‫‪144.90‬‬
‫‪147.20‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪149.20‬‬
‫‪150.30‬‬
‫‪151.10‬‬
‫‪158.40‬‬
‫‪162.10‬‬
‫‪169.10‬‬
‫‪178.00‬‬
‫‪183.50‬‬
‫‪182.10‬‬
‫‪185.70‬‬
‫‪203.90‬‬
‫‪205.70‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪215.40‬‬
‫‪222.30‬‬
‫‪227.70‬‬
‫‪253.20‬‬
‫‪258.90‬‬
‫‪270.90‬‬
‫‪282.30‬‬
‫‪290.90‬‬
‫‪298.60‬‬
‫‪305.00‬‬
‫‪320.40‬‬
‫‪325.60‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪346.80‬‬
‫‪352.40‬‬
‫‪370.50‬‬
‫‪413.90‬‬
‫‪439.40‬‬
‫‪484.90‬‬
‫‪532.20‬‬
‫‪572.80‬‬
‫‪596.50‬‬
‫‪635.70‬‬
‫‪680.70‬‬
‫‪705.00‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪790.80‬‬
‫‪805.90‬‬
‫‪827.10‬‬
‫‪942.20‬‬
‫‪1002.60‬‬
‫‪1085.80‬‬
‫‪1229.30‬‬
‫‪1304.20‬‬
‫‪1305.30‬‬
‫‪1452.00‬‬
‫‪1557.30‬‬
‫‪1650.00‬‬
‫‪86‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1987‬‬
‫‪383560.58‬‬
‫‪392280.27‬‬
‫‪402288.50‬‬
‫‪405977.60‬‬
‫‪409472.54‬‬
‫‪422322.61‬‬
‫‪443557.00‬‬
‫‪449470.16‬‬
‫‪446804.83‬‬
‫‪447528.52‬‬
‫‪459178.32‬‬
‫‪461826.00‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪473687.60‬‬
‫‪480324.45‬‬
‫‪490756.31‬‬
‫‪494127.69‬‬
‫‪499140.63‬‬
‫‪514479.53‬‬
‫‪531424.68‬‬
‫‪536031.64‬‬
‫‪525723.34‬‬
‫‪528265.11‬‬
‫‪535237.34‬‬
‫‪539491.28‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪554547.75‬‬
‫‪568492.20‬‬
‫‪571845.93‬‬
‫‪578941.71‬‬
‫‪586319.91‬‬
‫‪604006.41‬‬
‫‪625805.64‬‬
‫‪636661.13‬‬
‫‪652600.17‬‬
‫‪631948.26‬‬
‫‪637225.97‬‬
‫‪641409.31‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪649069.93‬‬
‫‪655512.61‬‬
‫‪662890.82‬‬
‫‪675864.45‬‬
‫‪682589.56‬‬
‫‪705500.81‬‬
‫‪727670.72‬‬
‫‪735172.48‬‬
‫‪752276.49‬‬
‫‪740909.12‬‬
‫‪744615.87‬‬
‫‪750440.77‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪758366.16‬‬
‫‪758277.90‬‬
‫‪778153.15‬‬
‫‪787773.06‬‬
‫‪795680.79‬‬
‫‪832748.31‬‬
‫‪860849.02‬‬
‫‪879947.62‬‬
‫‪857195.23‬‬
‫‪852817.73‬‬
‫‪857989.53‬‬
‫‪861943.40‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪866515.06‬‬
‫‪871714.15‬‬
‫‪877779.75‬‬
‫‪883845.36‬‬
‫‪886444.91‬‬
‫‪910707.33‬‬
‫‪945367.93‬‬
‫‪959232.17‬‬
‫‪959232.17‬‬
‫‪929770.66‬‬
‫‪932370.20‬‬
‫‪936702.78‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1993‬‬
‫‪942768.38‬‬
‫‪956632.63‬‬
‫‪960965.20‬‬
‫‪965297.78‬‬
‫‪967030.81‬‬
‫‪993026.26‬‬
‫‪1014689.13‬‬
‫‪1027686.86‬‬
‫‪1021621.25‬‬
‫‪1006023.98‬‬
‫‪1002557.92‬‬
‫‪1010356.56‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1016422.16‬‬
‫‪1027686.86‬‬
‫‪1034761.98‬‬
‫‪1045853.68‬‬
‫‪1047616.71‬‬
‫‪1073612.16‬‬
‫‪1114338.37‬‬
‫‪1136867.76‬‬
‫‪1106539.25‬‬
‫‪1106539.73‬‬
‫‪1113471.85‬‬
‫‪1126469.58‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1141200.33‬‬
‫‪1148998.97‬‬
‫‪1157664.12‬‬
‫‪1171528.36‬‬
‫‪1178460.48‬‬
‫‪1208788.51‬‬
‫‪1245182.14‬‬
‫‪1253847.29‬‬
‫‪1246915.17‬‬
‫‪1215720.63‬‬
‫‪1216587.14‬‬
‫‪1226985.32‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1242582.59‬‬
‫‪1254713.81‬‬
‫‪1259046.38‬‬
‫‪1266845.02‬‬
‫‪1273777.14‬‬
‫‪1303238.65‬‬
‫‪1331833.65‬‬
‫‪1345697.89‬‬
‫‪1326634.56‬‬
‫‪1310170.77‬‬
‫‪131885.92‬‬
‫‪1325768.04‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1332700.16‬‬
‫‪1350896.98‬‬
‫‪1355229.55‬‬
‫‪1367360.76‬‬
‫‪1363894.70‬‬
‫‪1398555.31‬‬
‫‪1434082.42‬‬
‫‪1446213.63‬‬
‫‪1453145.75‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1433215.91‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1437548.48‬‬
‫‪1440148.03‬‬
‫‪1450546.21‬‬
‫‪1446213.63‬‬
‫‪1468743.03‬‬
‫‪1489539.39‬‬
‫‪1499071.05‬‬
‫‪1490405.90‬‬
‫‪1499017.05‬‬
‫‪1519000.90‬‬
‫‪1524199.99‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1999‬‬
‫‪1525066.50‬‬
‫‪1519867.41‬‬
‫‪1525933.02‬‬
‫‪1527666.05‬‬
‫‪1532865.14‬‬
‫‪1554528.02‬‬
‫‪1576190.89‬‬
‫‪1579656.95‬‬
‫‪1561460.14‬‬
‫‪1553661.50‬‬
‫‪1552794.99‬‬
‫‪1557994.07‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1551928.47‬‬
‫‪1554528.02‬‬
‫‪1558860.59‬‬
‫‪1559727.11‬‬
‫‪1565792.71‬‬
‫‪1591788.16‬‬
‫‪1616050.59‬‬
‫‪1613451.04‬‬
‫‪1609984.98‬‬
‫‪1580523.47‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1590055.13‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪1594387.81‬‬
‫‪1589188.62‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1584856.04‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1605652.40‬‬
‫‪1624715.74‬‬
‫‪1627315.28‬‬
‫‪1622116.19‬‬
‫‪1603052.86‬‬
‫‪1603919.37‬‬
‫‪1606518.92‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪1617783.62‬‬
‫‪1629048.31‬‬
‫‪1631647.86‬‬
‫‪1643779.07‬‬
‫‪1655910.28‬‬
‫‪1685371.79‬‬
‫‪1709634.21‬‬
‫‪1715699.82‬‬
‫‪1698369.52‬‬
‫‪1691437.40‬‬
‫‪1700102.55‬‬
‫‪1712233.76‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪1726098.00‬‬
‫‪1733896.63‬‬
‫‪1737362.69‬‬
‫‪1733030.12‬‬
‫‪1721765.42‬‬
‫‪1735629.66‬‬
‫‪1757292.54‬‬
‫‪1764224.66‬‬
‫‪1774622.84‬‬
‫‪1747760.87‬‬
‫‪1757292.54‬‬
‫‪1752959.96‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪1774622.84‬‬
‫‪1797692.94‬‬
‫‪1824312.28‬‬
‫‪1831410.77‬‬
‫‪1838509.26‬‬
‫‪1840283.89‬‬
‫‪1847382.38‬‬
‫‪1842058.51‬‬
‫‪1843833.13‬‬
‫‪1831410.77‬‬
‫‪1834960.02‬‬
‫‪1838509.26‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪87‬‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2011‬‬
‫‪2,294,587.34‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,326,530.55‬‬
‫‪2,342,502.16‬‬
‫‪2,347,826.03‬‬
‫‪2,354,869.50‬‬
‫‪2,361,912.98‬‬
‫‪2,364,260.81‬‬
‫‪2,368,956.46‬‬
‫‪2,366,608.63‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2,373,652.11‬‬
‫‪2,385,391.24‬‬
‫‪2,392,434.72‬‬
‫‪2,408,869.50‬‬
‫‪2,411,217.32‬‬
‫‪2,418,260.80‬‬
‫‪2,425,304.28‬‬
‫‪2,434,695.59‬‬
‫‪2,434,695.59‬‬
‫‪2,434,695.59‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫ים‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2005‬‬
‫‪1852706.25‬‬
‫‪1854480.87‬‬
‫‪1859804.74‬‬
‫‪1865128.61‬‬
‫‪1868677.86‬‬
‫‪1877550.97‬‬
‫‪1930789.66‬‬
‫‪1082253.72‬‬
‫‪1987577.59‬‬
‫‪1976929.85‬‬
‫‪1959183.62‬‬
‫‪1946761.26‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪1969831.36‬‬
‫‪1976929.85‬‬
‫‪1987577.59‬‬
‫‪2001774.57‬‬
‫‪2014196.03‬‬
‫‪2033717.78‬‬
‫‪2051464.00‬‬
‫‪2065660.99‬‬
‫‪2074534.10‬‬
‫‪2067435.60‬‬
‫‪2067435.60‬‬
‫‪2062111.70‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2081632.60‬‬
‫‪2085181.80‬‬
‫‪2090505.70‬‬
‫‪2090505.70‬‬
‫‪2086956.50‬‬
‫‪2101153.40‬‬
‫‪2124223.50‬‬
‫‪2129547.40‬‬
‫‪2131322.00‬‬
‫‪2127772.80‬‬
‫‪2125991.20‬‬
‫‪2125998.20‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2134871.30‬‬
‫‪2125998.20‬‬
‫‪2131322.00‬‬
‫‪2159716.00‬‬
‫‪2193433.80‬‬
‫‪2216503.90‬‬
‫‪2251996.40‬‬
‫‪2255545.60‬‬
‫‪2241348.70‬‬
‫‪2204081.60‬‬
‫‪2198757.70‬‬
‫‪2195208.50‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2186335.30‬‬
‫‪2186335.30‬‬
‫‪2188110.00‬‬
‫‪2195208.50‬‬
‫‪2193433.84‬‬
‫‪2193433.84‬‬
‫‪2188109.96‬‬
‫‪2191659.21‬‬
‫‪2195208.45‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2202306.95‬‬
‫‪2,212,954.68‬‬
‫‪2,227,151.67‬‬
‫‪2,246,672.52‬‬
‫‪2,251,996.39‬‬
‫‪2,246,672.52‬‬
‫‪2,244,897.89‬‬
‫‪2,255,545.63‬‬
‫‪2,259,094.88‬‬
‫‪2,260,869.51‬‬
‫‪2,267,968.00‬‬
‫‪2,280,390.36‬‬
‫‪88‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לדולר משנת ‪.1987‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪1987‬‬
‫‪1.5738‬‬
‫‪1.6134‬‬
‫‪1.6168‬‬
‫‪1.6001‬‬
‫‪1.5877‬‬
‫‪1.6021‬‬
‫‪1.6119‬‬
‫‪1.6140‬‬
‫‪1.5978‬‬
‫‪1.5956‬‬
‫‪1.6830‬‬
‫‪1.5542‬‬
‫‪1.5946‬‬
‫חודש‪/‬שנה ‪1996‬‬
‫‪3.1295‬‬
‫ינואר‬
‫‪3.1131‬‬
‫פברואר‬
‫‪3.0991‬‬
‫מרץ‬
‫‪3.1649‬‬
‫אפריל‬
‫‪3.2528‬‬
‫מאי‬
‫‪3.2555‬‬
‫יוני‬
‫‪3.1795‬‬
‫יולי‬
‫‪3.1461‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪3.1669‬‬
‫אוקטובר ‪3.2253‬‬
‫‪3.2444‬‬
‫נובמבר‬
‫‪3.2765‬‬
‫דצמבר‬
‫‪3.1878‬‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫‪1988‬‬
‫‪1.5679‬‬
‫‪1.5861‬‬
‫‪1.5722‬‬
‫‪1.5660‬‬
‫‪1.5715‬‬
‫‪1.5964‬‬
‫‪1.6296‬‬
‫‪1.6419‬‬
‫‪1.6410‬‬
‫‪1.6202‬‬
‫‪1.5914‬‬
‫‪1.6031‬‬
‫‪1.5989‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪3.2761‬‬
‫‪3.3366‬‬
‫‪3.3666‬‬
‫‪3.3899‬‬
‫‪3.3988‬‬
‫‪3.4530‬‬
‫‪3.5440‬‬
‫‪3.53013‬‬
‫‪3.5079‬‬
‫‪3.5218‬‬
‫‪3.5334‬‬
‫‪3.5355‬‬
‫‪3.4494‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1.8157‬‬
‫‪1.8027‬‬
‫‪1.8081‬‬
‫‪1.8147‬‬
‫‪1.8733‬‬
‫‪1.9509‬‬
‫‪1.9800‬‬
‫‪1.9947‬‬
‫‪2.0141‬‬
‫‪1.9990‬‬
‫‪1.9884‬‬
‫‪1.9586‬‬
‫‪1.9168‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪3.5772‬‬
‫‪3.5943‬‬
‫‪3.5863‬‬
‫‪3.7051‬‬
‫‪3.6655‬‬
‫‪3.6642‬‬
‫‪3.6600‬‬
‫‪3.7076‬‬
‫‪3.8449‬‬
‫‪4.1940‬‬
‫‪4.2263‬‬
‫‪4.1764‬‬
‫‪3.8002‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1.1945‬‬
‫‪1.9441‬‬
‫‪2.0127‬‬
‫‪2.0062‬‬
‫‪2.0181‬‬
‫‪2.0605‬‬
‫‪2.0627‬‬
‫‪2.0301‬‬
‫‪2.0505‬‬
‫‪2.0246‬‬
‫‪2.0084‬‬
‫‪2.0313‬‬
‫‪2.0162‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪4.0798‬‬
‫‪4.0677‬‬
‫‪4.0309‬‬
‫‪4.0610‬‬
‫‪4.1176‬‬
‫‪4.0892‬‬
‫‪4.0966‬‬
‫‪4.2026‬‬
‫‪4.2467‬‬
‫‪4.2640‬‬
‫‪4.2262‬‬
‫‪4.1928‬‬
‫‪4.1396‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪2.0286‬‬
‫‪2.0077‬‬
‫‪2.1638‬‬
‫‪2.2614‬‬
‫‪2.3627‬‬
‫‪2.3986‬‬
‫‪2.3800‬‬
‫‪2.3395‬‬
‫‪2.3309‬‬
‫‪2.4190‬‬
‫‪2.3490‬‬
‫‪2.3087‬‬
‫‪2.2782‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪4.1049‬‬
‫‪4.0536‬‬
‫‪4.0041‬‬
‫‪4.0403‬‬
‫‪4.1456‬‬
‫‪4.1069‬‬
‫‪4.0895‬‬
‫‪4.0480‬‬
‫‪4.0386‬‬
‫‪4.1052‬‬
‫‪4.1097‬‬
‫‪4.0812‬‬
‫‪4.0781‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪2.2984‬‬
‫‪2.3306‬‬
‫‪2.4019‬‬
‫‪2.4042‬‬
‫‪2.4360‬‬
‫‪2.4535‬‬
‫‪2.4458‬‬
‫‪2.4406‬‬
‫‪2.4486‬‬
‫‪2.5012‬‬
‫‪2.6479‬‬
‫‪2.6999‬‬
‫‪2.4591‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪4.1193‬‬
‫‪4.1215‬‬
‫‪4.1646‬‬
‫‪4.1780‬‬
‫‪4.1400‬‬
‫‪4.1625‬‬
‫‪4.1982‬‬
‫‪4.2333‬‬
‫‪4.3225‬‬
‫‪4.3148‬‬
‫‪4.2389‬‬
‫‪4.2757‬‬
‫‪4.2031‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪2.7811‬‬
‫‪2.8036‬‬
‫‪2.7893‬‬
‫‪2.7433‬‬
‫‪2.7348‬‬
‫‪2.7670‬‬
‫‪2.8215‬‬
‫‪2.8590‬‬
‫‪2.8569‬‬
‫‪2.8848‬‬
‫‪2.9465‬‬
‫‪2.9727‬‬
‫‪2.8300‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪4.5371‬‬
‫‪4.6620‬‬
‫‪4.6644‬‬
‫‪4.8062‬‬
‫‪4.8940‬‬
‫‪4.9393‬‬
‫‪4.7210‬‬
‫‪4.6762‬‬
‫‪4.7750‬‬
‫‪4.7983‬‬
‫‪4.6867‬‬
‫‪4.6937‬‬
‫‪4.7378‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪4.8363‬‬
‫‪4.8659‬‬
‫‪4.7810‬‬
‫‪4.6185‬‬
‫‪4.4779‬‬
‫‪4.3780‬‬
‫‪4.3710‬‬
‫‪4.4522‬‬
‫‪4.4649‬‬
‫‪4.4480‬‬
‫‪4.4937‬‬
‫‪4.3928‬‬
‫‪4.5483‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪2.9846‬‬
‫‪2.9763‬‬
‫‪2.9721‬‬
‫‪2.9930‬‬
‫‪3.0151‬‬
‫‪3.0473‬‬
‫‪3.0273‬‬
‫‪3.0351‬‬
‫‪3.0231‬‬
‫‪3.0180‬‬
‫‪3.0155‬‬
‫‪3.0268‬‬
‫‪3.0112‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪4.4235‬‬
‫‪4.4638‬‬
‫‪4.5031‬‬
‫‪4.5523‬‬
‫‪4.5955‬‬
‫‪4.5166‬‬
‫‪4.4912‬‬
‫‪4.5341‬‬
‫‪4.4975‬‬
‫‪4.4596‬‬
‫‪4.4052‬‬
‫‪4.3418‬‬
‫‪4.4820‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪3.0117‬‬
‫‪3.0096‬‬
‫‪2.9761‬‬
‫‪2.9589‬‬
‫‪3.0042‬‬
‫‪2.9810‬‬
‫‪2.9553‬‬
‫‪3.0308‬‬
‫‪3.0356‬‬
‫‪3.0103‬‬
‫‪3.0420‬‬
‫‪3.1197‬‬
‫‪3.0113‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪4.3787‬‬
‫‪4.3703‬‬
‫‪4.3290‬‬
‫‪4.3715‬‬
‫‪4.3737‬‬
‫‪4.4849‬‬
‫‪4.5605‬‬
‫‪4.5093‬‬
‫‪4.5384‬‬
‫‪4.6255‬‬
‫‪4.6998‬‬
‫‪4.6117‬‬
‫‪4.4878‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫שערי חליפין יציגים‬
‫חודש‪/‬שנה ‪2006‬‬
‫‪4.6188‬‬
‫ינואר‬
‫‪4.7032‬‬
‫פברואר‬
‫‪4.6891‬‬
‫מרץ‬
‫‪4.5797‬‬
‫אפריל‬
‫‪4.4740‬‬
‫מאי‬
‫‪4.4723‬‬
‫יוני‬
‫‪4.4328‬‬
‫יולי‬
‫‪4.3793‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪4.3528‬‬
‫אוקטובר ‪4.2720‬‬
‫‪4.3009‬‬
‫נובמבר‬
‫‪4.2016‬‬
‫דצמבר‬
‫‪4.4565‬‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪−‬‬
‫‪89‬‬
‫ממוצעים חודשיים (המשך)‬
‫‪2007‬‬
‫‪4.2283‬‬
‫‪4.2180‬‬
‫‪4.2001‬‬
‫‪4.0692‬‬
‫‪4.0010‬‬
‫‪4.1827‬‬
‫‪4.2543‬‬
‫‪4.2244‬‬
‫‪4.0872‬‬
‫‪4.0139‬‬
‫‪3.9134‬‬
‫‪3.9052‬‬
‫‪4.1081‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪3.9133‬‬
‫‪4.1031‬‬
‫‪4.1590‬‬
‫‪4.1959‬‬
‫‪4.0916‬‬
‫‪3.9436‬‬
‫‪3.8924‬‬
‫‪3.8320‬‬
‫‪3.7659‬‬
‫‪3.7262‬‬
‫‪3.7790‬‬
‫‪3.7896‬‬
‫‪3.9326‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪3.7509‬‬
‫‪3.6084‬‬
‫‪3.6084‬‬
‫‪3.5197‬‬
‫‪3.3788‬‬
‫‪3.3623‬‬
‫‪3.3711‬‬
‫‪3.5587‬‬
‫‪3.5457‬‬
‫‪3.6872‬‬
‫‪3.8904‬‬
‫‪3.8700‬‬
‫‪3.5878‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪3.7126‬‬
‫‪3.7466‬‬
‫‪3.7439‬‬
‫‪3.7126‬‬
‫‪3.7855‬‬
‫‪3.8523‬‬
‫‪3.8544‬‬
‫‪3.7908‬‬
‫‪3.7376‬‬
‫‪3.6112‬‬
‫‪3.6442‬‬
‫‪3.6040‬‬
‫‪3.7330‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪3.5843‬‬
‫‪3.6567‬‬
‫‪3.5627‬‬
‫‪3.4338‬‬
‫‪3.4681‬‬
‫‪3.4224‬‬
‫‪3.4202‬‬
‫‪3.5433‬‬
‫‪3.6806‬‬
‫‪3.6661‬‬
‫‪3.7255‬‬
‫‪3.7739‬‬
‫‪3.5781‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪3.8090‬‬
‫‪3.7408‬‬
‫‪3.7632‬‬
‫‪3.7513‬‬
‫‪3.8273‬‬
‫‪3.8928‬‬
‫‪3.9911‬‬
‫‪4.0153‬‬
‫‪3.9586‬‬
‫‪3.8511‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪2000‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪4.1650‬‬
‫‪3.9906‬‬
‫‪3.8627‬‬
‫‪3.8415‬‬
‫‪3.7518‬‬
‫‪3.8952‬‬
‫‪3.8448‬‬
‫‪3.6619‬‬
‫‪3.5151‬‬
‫‪3.5089‬‬
‫‪3.5170‬‬
‫‪3.6602‬‬
‫‪3.7679‬‬
‫‪3.8664‬‬
‫‪3.7945‬‬
‫‪3.7815‬‬
‫‪3.7249‬‬
‫‪3.6263‬‬
‫‪3.5527‬‬
‫‪3.6116‬‬
‫‪3.8135‬‬
‫‪3.9199‬‬
‫‪3.9030‬‬
‫‪3.7645‬‬
‫‪3.8136‬‬
‫‪3.7644‬‬
‫‪4.0085‬‬
‫‪4.0564‬‬
‫‪4.0859‬‬
‫‪4.2601‬‬
‫‪4.4846‬‬
‫‪4.7186‬‬
‫‪4.6812‬‬
‫‪4.5714‬‬
‫‪4.6848‬‬
‫‪4.7073‬‬
‫‪4.6915‬‬
‫‪4.7860‬‬
‫‪4.4780‬‬
‫‪5.1332‬‬
‫‪5.2427‬‬
‫‪5.1795‬‬
‫‪4.9980‬‬
‫‪5.1894‬‬
‫‪5.1047‬‬
‫‪4.9708‬‬
‫‪4.9553‬‬
‫‪5.0052‬‬
‫‪5.2040‬‬
‫‪5.2573‬‬
‫‪5.3939‬‬
‫‪5.1362‬‬
‫‪5.5827‬‬
‫‪5.6457‬‬
‫‪5.5210‬‬
‫‪5.4546‬‬
‫‪5.5071‬‬
‫‪5.4800‬‬
‫‪5.5122‬‬
‫‪5.5226‬‬
‫‪5.4863‬‬
‫‪5.5761‬‬
‫‪5.7216‬‬
‫‪5.8232‬‬
‫‪5.5694‬‬
‫‪5.7475‬‬
‫‪5.6893‬‬
‫‪5.7108‬‬
‫‪5.6546‬‬
‫‪5.5563‬‬
‫‪5.4566‬‬
‫‪5.4913‬‬
‫‪5.5441‬‬
‫‪5.5643‬‬
‫‪5.5726‬‬
‫‪5.5397‬‬
‫‪5.4690‬‬
‫‪5.5830‬‬
‫‪5.6001‬‬
‫‪5.6177‬‬
‫‪5.6371‬‬
‫‪5.6250‬‬
‫‪5.7142‬‬
‫‪5.6595‬‬
‫‪5.6239‬‬
‫‪5.6132‬‬
‫‪5.5405‬‬
‫‪5.3890‬‬
‫‪5.5343‬‬
‫‪5.5524‬‬
‫‪5.5922‬‬
‫‪5.4976‬‬
‫‪5.5122‬‬
‫‪5.5637‬‬
‫‪5.5051‬‬
‫‪5.4093‬‬
‫‪5.6119‬‬
‫‪5.8339‬‬
‫‪5.7523‬‬
‫‪5.6675‬‬
‫‪5.7117‬‬
‫‪5.7424‬‬
‫‪5.6836‬‬
‫‪5.6243‬‬
‫‪5.5194‬‬
‫‪5.3207‬‬
‫‪5.4501‬‬
‫‪5.5482‬‬
‫‪5.2579‬‬
‫‪5.2242‬‬
‫‪5.3181‬‬
‫‪5.3293‬‬
‫‪5.0972‬‬
‫‪4.8728‬‬
‫‪4.9657‬‬
‫‪5.2071‬‬
‫‪5.2585‬‬
‫‪5.1869‬‬
‫‪5.2436‬‬
‫‪5.4436‬‬
‫‪5.5349‬‬
‫‪5.5572‬‬
‫‪5.5270‬‬
‫‪5.4843‬‬
‫‪5.4662‬‬
‫‪5.4802‬‬
‫‪5.5229‬‬
‫‪5.6381‬‬
‫‪5.5376‬‬
‫‪5.4685‬‬
‫‪5.3031‬‬
‫‪5.1254‬‬
‫‪5.0860‬‬
‫‪4.9780‬‬
‫‪4.7683‬‬
‫‪4.7059‬‬
‫‪4.9215‬‬
‫‪4.8930‬‬
‫‪4.8875‬‬
‫‪5.0175‬‬
‫‪4.9805‬‬
‫‪4.7683‬‬
‫‪4.9529‬‬
‫ים‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪90‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪( 2000‬המשך)‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪4.7921‬‬
‫‪4.9928‬‬
‫‪4.9861‬‬
‫‪4.9651‬‬
‫‪4.9801‬‬
‫‪4.9200‬‬
‫‪4.8817‬‬
‫‪5.0850‬‬
‫‪5.0850‬‬
‫‪5.0299‬‬
‫‪5.0497‬‬
‫‪4.9695‬‬
‫‪4.9781‬‬
‫‪4.9175‬‬
‫‪4.9483‬‬
‫‪4.9674‬‬
‫‪4.9354‬‬
‫‪4.9023‬‬
‫‪4.8784‬‬
‫‪4.9089‬‬
‫‪4.9766‬‬
‫‪5.0748‬‬
‫‪4.9985‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫‪2018‬‬
‫‪2019‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2021‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪91‬‬
‫תוספת יוקר‬
‫מה‪ 3/1990-‬עד היום‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫תקופה‬
‫‪03/1990‬‬
‫‪09/1990‬‬
‫‪03/1991‬‬
‫‪08/1991‬‬
‫‪02/1992‬‬
‫‪08/1992‬‬
‫‪02/1993‬‬
‫‪08/1993‬‬
‫‪02/1994‬‬
‫‪08/1994‬‬
‫‪02/1995‬‬
‫‪08/1995‬‬
‫‪02/1996‬‬
‫‪08/1996‬‬
‫‪02/1997‬‬
‫‪08/1997‬‬
‫‪08/1998‬‬
‫‪01/1999‬‬
‫‪01/2003‬‬
‫‪01/2004‬‬
‫‪03/2004‬‬
‫‪1.6.2006‬‬
‫תוספת מרבית‬
‫עד תקרה ש"ח‬
‫אחוז תוספת‬
‫‪86.58‬‬
‫‪2,220‬‬
‫‪3.90‬‬
‫‪142.50‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪5.70‬‬
‫‪105.30‬‬
‫‪2,700‬‬
‫‪3.90‬‬
‫‪145.00‬‬
‫‪2,900‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪43.40‬‬
‫‪3,100‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪48.00‬‬
‫‪3,200‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪74.70‬‬
‫‪3,248‬‬
‫‪2.30‬‬
‫‪46.50‬‬
‫‪3,323‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪87.40‬‬
‫‪3,800‬‬
‫‪2.30‬‬
‫‪159.10‬‬
‫‪4,300‬‬
‫‪3.70‬‬
‫‪156.00‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪2.60‬‬
‫‪32.50‬‬
‫‪6,500‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪156.00‬‬
‫‪6,500‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪214.40‬‬
‫‪6,700‬‬
‫‪3.20‬‬
‫‪41.70‬‬
‫‪6,950‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪168.00‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪36.00‬‬
‫‪7,200‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪18.09‬‬
‫‪7,236‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪68.60‬‬
‫‪3,267‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪87.20‬‬
‫‪3,335-7,700‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪7,700-7,856‬‬
‫‪2.00‬‬
‫תוספת יוקר של ‪ 2.1%‬לכל העובדים במגזר הציבורי‬
‫‪92‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫שיעורי ריבית‬
‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‬
‫ש"ח‬
‫עד ‪24,999‬‬
‫‪25,000-49,999‬‬
‫‪50,000-99,999‬‬
‫‪100,000-499,999‬‬
‫פק"מ (פיקדון קצר מועד) פק"מ פלוס‬
‫החל מ‪19.12.2008-‬‬
‫החל מ‪28.8.2008-‬‬
‫עד ‪18.12.2008‬‬
‫‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים ‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪2.40%‬‬
‫‪0.90%‬‬
‫‪1.20%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪2.60%‬‬
‫‪0.95%‬‬
‫‪1.40%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪2.80%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪1.60%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪3.00%‬‬
‫‪1.05%‬‬
‫מ‪500,000-‬‬
‫‪1.10%‬‬
‫‪3.20%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪1.80%‬‬
‫פר"י (ריבית שנתית)‬
‫החל‬
‫החל‬
‫מ‪10.5.2010-‬‬
‫מיום‬
‫‪ 2.3.2011‬עד ‪1.3.2011‬‬
‫‪0.35%‬‬
‫‪0.37%‬‬
‫‪0.40%‬‬
‫‪0.46%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪0.55%‬‬
‫‪0.30%‬‬
‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים)‬
‫החל מיום ‪1.11.2012‬‬
‫במסגרת מאושרת (פריים)‬
‫תוספת סיכון מרבית‬
‫סה"כ מאושרת‬
‫תוספת ריבית לחריגה‬
‫סה"כ חריגה‬
‫‪3.5‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪8.5‬‬
‫(‪ 8.84‬תעריפית מתואמת)‬
‫‪3.50‬‬
‫‪12.00‬‬
‫(‪ 12.68‬תעריפית מתואמת)‬
‫החל מיום ‪28.6.2012‬‬
‫עד יום ‪31.10.2012‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪8.75‬‬
‫(‪ 9.11‬תעריפית מתואמת)‬
‫‪3.50‬‬
‫‪12.25‬‬
‫(‪ 12.96‬תעריפית מתואמת)‬
‫הערה‪ :‬הנתונים בסוגריים הם הריבית המתואמת ‪ −‬הגביה בראשית כל חודש עבור החודש שחלף‪.‬‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪93‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט)‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪ 25 1999‬בפברואר ‪1.2083‬‬
‫‪1.1667‬‬
‫‪ 31‬במרץ‬
‫‪1.1250‬‬
‫‪ 29‬באפריל‬
‫‪1.0833‬‬
‫‪ 29‬ביולי‬
‫‪1.0580‬‬
‫‪ 25‬בנובמבר‬
‫‪1.0167‬‬
‫‪ 30‬בדצמבר‬
‫‪0.9833‬‬
‫‪ 27 2000‬בינואר‬
‫‪ 24‬בפברואר ‪0.9500‬‬
‫‪0.9250‬‬
‫‪ 30‬במרץ‬
‫‪0.9000‬‬
‫‪ 27‬באפריל‬
‫‪0.8833‬‬
‫‪ 27‬ביולי‬
‫‪0.8666‬‬
‫‪ 31‬באוגוסט‬
‫‪ 28‬בספטמבר ‪0.8417‬‬
‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.8250‬‬
‫‪0.8083‬‬
‫‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪0.7917‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫‪0.7667‬‬
‫‪ 1 2001‬בפברואר‬
‫‪0.7500‬‬
‫‪ 1‬במרץ‬
‫‪0.7250‬‬
‫‪ 29‬במרץ‬
‫‪0.7083‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.6917‬‬
‫‪ 21‬ביוני‬
‫‪0.6667‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.6500‬‬
‫‪ 26‬ביוני‬
‫‪0.6333‬‬
‫‪ 1‬בנובמבר‬
‫‪0.6083‬‬
‫‪ 29‬בנובמבר‬
‫‪0.4417‬‬
‫‪ 25‬בדצמבר‬
‫‪0.4917‬‬
‫‪ 3 2002‬במרץ‬
‫‪0.5083‬‬
‫‪ 26‬באפריל‬
‫‪0.5917‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.7167‬‬
‫‪ 13‬ביוני‬
‫‪0.8833‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.8667‬‬
‫‪ 26‬בדצמבר‬
‫שנתית‬
‫‪14.50‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪13.50‬‬
‫‪13.00‬‬
‫‪12.70‬‬
‫‪12.20‬‬
‫‪11.80‬‬
‫‪11.40‬‬
‫‪11.10‬‬
‫‪10.80‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪10.40‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪9.70‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.20‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.70‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.30‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪7.80‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.30‬‬
‫‪5.30‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪6.10‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪8.60‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪10.40‬‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪0.8500‬‬
‫‪ 27 2003‬במרץ‬
‫‪0.8250‬‬
‫‪ 1‬במאי‬
‫‪0.7917‬‬
‫‪ 29‬במאי‬
‫‪0.7500‬‬
‫‪ 26‬ביוני‬
‫‪0.7083‬‬
‫‪ 31‬ביולי‬
‫‪0.6667‬‬
‫‪ 28‬באוגוסט‬
‫‪ 25‬בספטמבר ‪0.6333‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.5917‬‬
‫‪0.5583‬‬
‫‪ 27‬בנובמבר‬
‫‪0.5250‬‬
‫‪ 1 2004‬בינואר‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 29‬בינואר‬
‫‪ 26‬בפברואר ‪0.4833‬‬
‫‪0.4667‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.4500‬‬
‫‪ 25‬בנובמבר‬
‫‪0.4333‬‬
‫‪ 30‬בדצמבר‬
‫‪0.4167‬‬
‫‪ 27 2005‬בינואר‬
‫‪ 30‬בספטמבר ‪0.4438‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4583‬‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 2‬בדצמבר‬
‫‪0.5208‬‬
‫‪ 27 2006‬בינואר‬
‫‪0.5420‬‬
‫‪ 2‬באפריל‬
‫‪0.5630‬‬
‫‪ 28‬באפריל‬
‫‪0.5830‬‬
‫‪ 28‬ביולי‬
‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.5625‬‬
‫‪0.5417‬‬
‫‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪ 1 2007‬בפברואר‬
‫‪0.4583‬‬
‫‪ 1‬במרץ‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 26‬באפריל‬
‫‪0.4160‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 29‬ביולי‬
‫‪0.4580‬‬
‫‪ 31‬באוגוסט‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫שנתית‬
‫‪10.20‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪6.70‬‬
‫‪6.30‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.80‬‬
‫‪5.60‬‬
‫‪5.40‬‬
‫‪5.20‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.25‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪94‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) (המשך)‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 28 2008‬ינואר‬
‫‪0.3958‬‬
‫‪ 27‬במרץ‬
‫‪0.4167‬‬
‫‪ 30‬במאי‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 27‬ביוני‬
‫‪0.4580‬‬
‫‪ 1‬באוגוסט‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪ 29‬באוגוסט‬
‫‪ 12‬באוקטובר ‪0.4375‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4167‬‬
‫‪0.3750‬‬
‫‪ 14‬בנובמבר‬
‫‪0.3330‬‬
‫‪ 28‬בנובמבר‬
‫‪0.2083‬‬
‫‪ 1 2009‬בינואר‬
‫‪0.2708‬‬
‫‪ 29‬בינואר‬
‫‪ 26‬בפברואר ‪0.1875‬‬
‫‪0.1667‬‬
‫‪ 26‬במרץ‬
‫‪0.1875‬‬
‫‪ 28‬באוגוסט‬
‫‪0.2083‬‬
‫‪ 27‬נובמבר‬
‫שנתית‬
‫‪5.25‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪0.2292‬‬
‫‪ 1 2010‬בינואר‬
‫‪0.2500‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.2700‬‬
‫‪ 30‬ביולי‬
‫‪ 3‬באוקטובר ‪0.2900‬‬
‫‪0.3125‬‬
‫‪ 28‬בינואר‬
‫‪ 25 2011‬בפברואר ‪0.3333‬‬
‫‪0.3750‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.39583‬‬
‫‪ 27‬במאי‬
‫‪ 2‬באוקטובר ‪0.3750‬‬
‫‪0.3542‬‬
‫‪ 1‬בדצמבר‬
‫‪0.3333‬‬
‫‪ 26 2012‬בינואר‬
‫‪0.3125‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.2926‬‬
‫‪ 1‬בנובמבר‬
‫שנתית‬
‫‪2.75‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי*‬
‫החל מ‪ 1-‬בנובמבר ‪ 2012‬יהיו שיעורי הריבית של החשב הכללי כדלקמן‪:‬‬
‫‪" .1‬ריבית החשב הכללי"‬
‫‪ 1.1‬שיעור "ריבית החשב הכללי" יעמוד על ‪ 3.50%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.2916%‬לחודש‪.‬‬
‫ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬
‫‪ 1.2‬שיעור ריבית זה יחול על כל ההסדרים של המדינה עם גופים שונים‪ ,‬המבוססים‬
‫על שיעור "ריבית החשב הכללי"‪.‬‬
‫‪" .2‬ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" לחשב הכללי‬
‫‪ 2.1‬שיעור "ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" יהיה ‪8.00%‬‬
‫לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.6666%‬לחודש‪ .‬ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כמו‪-‬כן תחול ריבית זאת על ההלוואות לחייבי מסים‪.‬‬
‫‪" .3‬ריבית פיגורים"‬
‫שיעור "ריבית פיגורים" יהיה ‪ 10.00%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.8333%‬לחודש‪.‬‬
‫*‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הריבית מחושבת על בסיס רבעוני‪ .‬ריבית התעריפית = ״הפריים״ רייט מובחרים לא כולל עמלת הקצאה‪ ,‬דמי ניהול‬
‫חשבון‪ ,‬חיובים שונים וריבית חריגה‪ .‬הריבית נבדקת ביום התאריך הרשום‪.‬‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫ספטמבר ‪ • 2012‬מטרית המידע‬
‫‪95‬‬
‫‪ .4‬להלן שיעורי הריבית השנתית כפי שהיו החל מיום ‪ 27‬בינואר ‪:2005‬‬
‫ה לת‬
‫חז ר‬
‫ו כן‬
‫הענ‬
‫יינ‬
‫‪28.6.2012‬‬
‫‪26.1.2012‬‬
‫‪1.11.2011‬‬
‫‪2.10.2011‬‬
‫‪27.5.2011‬‬
‫‪1.4.2011‬‬
‫‪25.2.2011‬‬
‫‪27.1.2011‬‬
‫‪3.10.2010‬‬
‫‪30.7.2010‬‬
‫‪1.4.2010‬‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫‪28.8.2009‬‬
‫‪26.3.2009‬‬
‫‪26.2.2009‬‬
‫‪29.1.2009‬‬
‫‪1.1.2009‬‬
‫‪27.11.2008‬‬
‫‪14.11.2008‬‬
‫‪30.10.2008‬‬
‫‪12.10.2008‬‬
‫‪29.8.2008‬‬
‫‪1.8.2008‬‬
‫‪27.6.2012‬‬
‫‪25.1.2012‬‬
‫‪30.11.2011‬‬
‫‪1.10.2011‬‬
‫‪26.5.2011‬‬
‫‪31.3.2011‬‬
‫‪24.2.2011‬‬
‫‪27.1.2011‬‬
‫‪2.10.2010‬‬
‫‪29.7.2010‬‬
‫‪31.3.2010‬‬
‫‪27.11.2009‬‬
‫‪27.8.2009‬‬
‫‪25.3.2009‬‬
‫‪25.2.2009‬‬
‫‪28.1.2009‬‬
‫‪31.12.2008‬‬
‫‪26.11.2008‬‬
‫‪13.11.2008‬‬
‫‪29.10.2008‬‬
‫‪11.10.2008‬‬
‫‪28.8.2008‬‬
‫‪27.6.2008‬‬
‫‪30.5.2008‬‬
‫‪27.3.2008‬‬
‫‪28.2.2008‬‬
‫‪28.12.2007‬‬
‫‪31.8.2007‬‬
‫‪29.7.2007‬‬
‫‪31.5.2007‬‬
‫‪26.4.2007‬‬
‫‪1.3.2007‬‬
‫‪1.2.2007‬‬
‫‪28.12.2006‬‬
‫‪30.11.2006‬‬
‫‪26.10.2006‬‬
‫‪28.7.2006‬‬
‫‪28.4.2006‬‬
‫‪2.4.2006‬‬
‫‪27.1.2006‬‬
‫‪2.12.2005‬‬
‫‪30.10.2005‬‬
‫‪30.9.2005‬‬
‫‪27.1.2005‬‬
‫‪31.7.2008‬‬
‫‪26.6.2008‬‬
‫‪29.5.2008‬‬
‫‪26.3.2008‬‬
‫‪27.2.2008‬‬
‫‪27.12.2007‬‬
‫‪30.8.2007‬‬
‫‪28.7.2007‬‬
‫‪30.5.2007‬‬
‫‪25.4.2007‬‬
‫‪28.2.2007‬‬
‫‪31.1.2007‬‬
‫‪27.12.2006‬‬
‫‪29.11.2006‬‬
‫‪25.10.2006‬‬
‫‪27.7.2006‬‬
‫‪27.4.2006‬‬
‫‪1.4.2006‬‬
‫‪26.1.2006‬‬
‫‪1.12.2005‬‬
‫‪29.10.2005‬‬
‫‪29.9.2005‬‬
‫ים‬
‫מיום‬
‫עד יום‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪3.75‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫מיום‬
‫עד יום‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.25‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪96‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫רשימות‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ה לת‬
‫ו כן‬
‫ים‬
‫חז ר‬
‫הענ‬
‫יינ‬